Ein Unterschied zwischen ihnen ist: „Der Tag der Tekufa beginnt“ und „der Tag der Tekufa schließt ab“ – doch es ist nicht festgelegt, [wer welche Ansicht vertritt].
איכא בינייהו יום תקופה מתחיל ויום תקופה גומר ולא מסיימי
Sanhedrin 13b סנהדרין
„Andere sagen: Der kleinere Teil; und wie viel ist der kleinere Teil? Vierzehn Tage.“ Was meinen sie? Meinen sie, der Tag der Tekufa schließt ab und wir brauchen das ganze Fest – das ist doch [ohnehin] gegeben! Raw Schmuel bar Raw Jizchak sagte: Die Anderen beziehen sich auf die Tekufa des Nissan, denn es steht geschrieben: „Beachte den Monat der Ährenreife“ (Dtn 16,1) – beachte die Ährenreife der Tekufa, dass sie im Monat Nissan sei.
אחרים אומרים מיעוטו וכמה מיעוטו ארבעה עשר יום מאי קסברי אי קסברי יום תקופה גומר וכוליה חג בעינן האיכא אמר רב שמואל בר רב יצחק אחרים בתקופת ניסן קיימי דכתיב (דברים טז, א) שמור את חדש האביב שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן
Dann soll man doch den Adar schalten! Raw Acha bar Jaakow sagte: Der Tanna zählt von oben nach unten, und so meint er: Bis zum kleineren Teil schaltet man; und wie viel ist der kleinere Teil? Vierzehn Tage.
וליעבריה לאדר אמר רב אחא בר יעקב תנא מלמעלה למטה קחשיב והכי קאמר עד מיעוטו מעברין וכמה מיעוטו ארבעה עשר יום
Rabina sagte: Tatsächlich beziehen sich die Anderen auf Tischri, und die Anderen meinen: Wir brauchen das ganze Fest und [auch] den ersten Festtag. – Den ersten Festtag? „Das Fest der Einsammlung“ steht geschrieben – das Fest, das zur Zeit der Einsammlung kommt.
רבינא אמר לעולם אחרים בתשרי קיימי וקסברי אחרים כוליה חג בעינן ויו"ט ראשון יום טוב ראשון חג האסיף כתיב חג הבא בזמן אסיפה:
„Das Handauflegen der Ältesten.“ Die Rabbanan lehrten: „Und es sollen die Ältesten auflegen“ (Lev 4,15) – man könnte meinen: die Ältesten der Straße; die Schrift lehrt: „Gemeinde“.
סמיכת זקנים: ת"ר (ויקרא ד, טו) וסמכו זקני יכול זקני השוק ת"ל עדה
Wenn „Gemeinde“, könnte man meinen: die Geringen der Gemeinde; die Schrift lehrt: „die Gemeinde“ – die Ausgezeichneten der Gemeinde. Und wie viele sind es? „Und sie sollen auflegen“ – zwei; „die Ältesten“ – zwei; und einen Gerichtshof von gerader Zahl gibt es nicht, man fügt ihnen noch einen hinzu – das sind hier fünf; Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Schimon sagt: „Die Ältesten“ – zwei; und einen Gerichtshof von gerader Zahl gibt es nicht, man fügt ihnen noch einen hinzu – das sind hier drei.
אי עדה יכול קטני עדה ת"ל העדה מיוחדין שבעדה וכמה הן וסמכו שנים זקני שנים ואין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן חמשה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר זקני שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה
Und Rabbi Schimon – es steht doch geschrieben: „Und sie sollen auflegen“! Das braucht er für [die Sache] selbst. Und Rabbi Jehuda? Für die Sache selbst braucht er es nicht, denn wenn es so wäre, dass „und sie sollen auflegen“ nicht zur Auslegung käme, sollte [die Schrift] schreiben: „die Ältesten der Gemeinde ihre Hände auf den Kopf des Stieres“.
ור' שמעון הכתיב וסמכו ההוא מיבעי ליה לגופיה ורבי יהודה לגופיה לא צריך דאם כן דלא אתי וסמכו לדרשה ליכתוב זקני העדה ידיהם על ראש הפר
Und Rabbi Schimon? Wenn es so geschrieben wäre, hätte ich gemeint: Was [bedeutet] „auf“? Nahe daneben. Und Rabbi Jehuda folgert [durch die Analogie] „Kopf“ – „Kopf“ vom Brandopfer, Rabbi Schimon aber folgert nicht „Kopf“ – „Kopf“ vom Brandopfer.
ור' שמעון אי כתיב הכי הוה אמינא מאי על בסמוך ורבי יהודה גמר ראש ראש מעולה ור"ש לא גמר ראש ראש מעולה
Es wurde gelehrt: Das Auflegen und das Handauflegen der Ältesten vor dreien. Was ist das Auflegen und was das Handauflegen der Ältesten? Rabbi Jochanan sagte: Die Ordination der Ältesten.
תנא סמיכה וסמיכת זקנים בג' מאי סמיכה ומאי סמיכת זקנים א"ר יוחנן מיסמך סבי
Abaje sagte zu Raw Josef: Die Ordination der Ältesten vor dreien – woher haben wir das? Wollte man sagen, weil geschrieben steht: „Und er legte seine Hände auf ihn“ (Num 27,23) – wenn dem so ist, sollte einer genügen! Und wolltest du sagen, Mose stand an Stelle von einundsiebzig – wenn dem so ist, sollte man einundsiebzig brauchen! Das ist schwierig.
א"ל אביי לרב יוסף מיסמך סבי בשלשה מנלן אילימא מדכתיב (במדבר כז, כג) ויסמוך את ידיו עליו אי הכי תסגי בחד וכי תימא משה במקום שבעים וחד קאי אי הכי ליבעי שבעים וחד קשיא
Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Ordiniert man ihn wirklich mit der Hand? Er sagte zu ihm: Man ordiniert ihn mit einem Namen: Man nennt ihn Rabbi und gibt ihm die Befugnis, Strafbußenprozesse zu richten.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי בידא ממש סמכין ליה אמר ליה סמכין ליה בשמא קרי ליה רבי ויהבי ליה רשותא למידן דיני קנסות
Und einer ordiniert nicht? Hat doch Raw Jehuda im Namen Raws gesagt: Doch jenes Mannes sei zum Guten gedacht, und Rabbi Jehuda ben Bawa ist sein Name; denn wäre er nicht gewesen, wären die Strafbußenprozesse in Israel vergessen worden. – Vergessen? Man soll sie [doch] lernen! Vielmehr:
וחד לא סמיך והא אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאילמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו נגרוסינהו אלא
Original: Sanhedrin 13b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.