„So-und-so hat meiner Frau beigewohnt“ – er und ein anderer werden zusammengezählt, um ihn zu töten, aber nicht, um sie zu töten.
פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו אבל לא להורגה
Sanhedrin 10a סנהדרין
Was lehrt er uns? Dass wir die Aussage teilen – das ist doch dasselbe! Man könnte meinen: „Ein Mensch ist sich selbst verwandt“ sagen wir, [ist er auch] seiner Frau [verwandt], sagen wir nicht; das lehrt er uns.
מאי קא משמע לן דמפלגינן בדיבורא היינו הך מהו דתימא אדם קרוב אצל עצמו אמרינן אצל אשתו לא אמרינן קא משמע לן
Und Rawa sagte: [Sagen sie:] „So-und-so hat einem verlobten Mädchen beigewohnt“, und sie wurden als Falschzeugen überführt, werden sie getötet und zahlen kein Geld; „der Tochter des So-und-so“, und sie wurden überführt, werden sie getötet und zahlen Geld: Geld an diesen und Leben für jenen.
ואמר רבא פלוני בא על נערה המאורסה והוזמו נהרגין ואין משלמין ממון בתו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין ממון ממון לזה ונפשות לזה
Und Rawa sagte: „So-und-so hat einem Ochsen beigewohnt“, und sie wurden überführt, werden sie getötet und zahlen kein Geld; „dem Ochsen des So-und-so“, und sie wurden überführt, werden sie getötet und zahlen Geld: Geld an diesen und Leben für jenen.
ואמר רבא פלוני רבע השור והוזמו נהרגין ואין משלמין ממון שורו של פלוני והוזמו נהרגין ומשלמין ממון ממון לזה ונפשות לזה
Wozu brauche ich das noch? Das ist doch dasselbe! Weil er darauf eine Frage aufbauen will; denn Rawa fragte: „So-und-so hat meinem Ochsen beigewohnt“ – wie ist es? Sagen wir: Ein Mensch ist sich selbst verwandt, aber ein Mensch ist nicht seinem Vermögen verwandt; oder sagen wir vielleicht: Ein Mensch ist [auch] seinem Vermögen verwandt? Nachdem er gefragt hatte, entschied er es wieder: Ein Mensch ist sich selbst verwandt, aber ein Mensch ist nicht seinem Vermögen verwandt.
הא תו למה לי היינו הך משום דקא בעי בעיא עלויה דבעי רבא פלוני רבע שורי מהו מי אמרינן אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם קרוב אצל ממונו או דילמא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו בתר דבעיא הדר פשטה אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם קרוב אצל ממונו:
„Geißelhiebe vor dreien“ usw. Woher [haben wir] diese Dinge? Raw Huna sagte: Die Schrift sagt: „Und sie sollen sie richten“ (Dtn 25,1) – zwei; und einen Gerichtshof von gerader Zahl gibt es nicht, man fügt ihnen noch einen hinzu – das sind hier drei.
מכות בשלשה כו': מנהני מילי אמר רב הונא אמר קרא (דברים כה, א) ושפטום שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד הרי כאן שלשה
Demnach: „Und sie sollen gerecht sprechen“ (Dtn 25,1) – zwei, „und sie sollen schuldig sprechen“ – zwei; das sind hier sieben! – Das braucht er für [die Lehre] Ullas; denn Ulla sagte: Ein Hinweis auf überführte Falschzeugen in der Tora – woher?
אלא מעתה (דברים כה, א) והצדיקו שנים והרשיעו שנים הרי כאן שבעה ההוא מיבעי ליה כדעולא דאמר עולא רמז לעדים זוממין מן התורה מניין
Ein Hinweis auf überführte Falschzeugen? Es steht doch geschrieben: „Wie er zu tun gedachte“ (Dtn 19,19)! Vielmehr: Ein Hinweis auf überführte Falschzeugen, dass sie gegeißelt werden – woher? Denn es steht geschrieben: „Und sie sollen den Gerechten gerecht sprechen und den Frevler schuldig sprechen“ (Dtn 25,1).
רמז לעדים זוממין והא כתיב (דברים יט, יט) כאשר זמם אלא רמז לעדים זוממין שלוקין מניין דכתיב (דברים כה, א) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע
Weil sie den Gerechten gerecht sprechen und den Frevler schuldig sprechen, [heißt es dann]: „Und es sei, wenn der Frevler Schläge verdient“ (Dtn 25,2)? Vielmehr: Zeugen, die den Gerechten schuldig gesprochen haben, und es kamen andere Zeugen und sprachen den Gerechten von vorher gerecht und machten jene zu Frevlern – „und es sei, wenn der Frevler Schläge verdient“.
משום דהצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדי אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא ושוינהו להנך רשעים והיה אם בן הכות הרשע
Es sollte für ihn doch aus „Du sollst nicht [falsch] aussagen“ (Ex 20,13) folgen! – Weil es ein Verbot ist, in dem keine Tat liegt, und für jedes Verbot, in dem keine Tat liegt, wird man nicht gegeißelt.
ותיפוק ליה (שמות כ, יב) מלא תענה משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו:
„Im Namen Rabbi Jischmaels sagten sie: vor dreiundzwanzig.“ Was ist der Grund Rabbi Jischmaels? Abaje sagte: Es folgt [durch die Analogie] „Frevler“ – „Frevler“ von den des Todes Schuldigen. Hier steht geschrieben: „Und es sei, wenn der Frevler Schläge verdient“ (Dtn 25,2), und dort steht geschrieben: „der ein Frevler ist, [schuldig] zu sterben“ (Num 35,31); wie dort vor dreiundzwanzig, so auch hier vor dreiundzwanzig.
משום ר' ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה: מ"ט דרבי ישמעאל אמר אביי אתיא רשע רשע מחייבי מיתות כתיב הכא (דברים כה, ב) והיה אם בן הכות הרשע וכתיב התם (במדבר לה, לא) אשר הוא רשע למות מה להלן בעשרים ושלשה אף כאן בעשרים ושלשה
Rawa sagte: Die Geißelung steht an der Stelle des Todes. Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Wenn dem so ist, wozu brauche ich eine Schätzung? Man soll ihn schlagen, und wenn er stirbt, soll er sterben!
רבא אמר מלקות במקום מיתה עומדת אמר רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי הכי אומדנא למה לי למחייה ואי מאית לימות
Er sagte zu ihm: Die Schrift sagt: „Und dein Bruder werde vor deinen Augen entehrt“ (Dtn 25,3) – wenn du schlägst, schlägst du auf einen lebenden Rücken. Aber das, was gelehrt wurde: Hat man ihn [als fähig] geschätzt, zwanzig zu empfangen, schlägt man ihn nur mit Schlägen, die durch drei teilbar sind, und wie viele sind das? Achtzehn –
א"ל אמר קרא (דברים כה, ג) ונקלה אחיך לעיניך כי מחית אגבא דחיי מחית אלא הא דתניא אמדוהו לקבל עשרים אין מכין אותו אלא מכות הראויות להשתלש וכמה הן תמני סרי
Original: Sanhedrin 10a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.