Es war nicht nötig zu sagen „im siebten Monat“; und wozu sagt die Schrift „im siebten Monat“? Damit alle Teruot des siebten Monats einander gleich seien.
שאין ת"ל בחדש השביעי ומה ת"ל בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה כזה
Rosch Haschana 34a ראש השנה
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und woher [die Zahl] drei [Reihen] zu je dreien? Die Schrift sagt: „Und lass den Schofar des Lärmblasens ertönen“ (Lev 25,9), „Ruhetag, Gedenken des Lärmblasens“ (Lev 23,24), „Ein Tag des Lärmblasens soll er euch sein“ (Num 29,1).
ומנין לשלש של שלש שלש ת"ל והעברת שופר תרועה שבתון זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם
Und woher, das von diesem Gesagte auf jenen anzuwenden und das von jenem Gesagte auf diesen? Die Schrift sagt: „siebter“, „siebter“ – zum Analogieschluss.
ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה ת"ל שביעי שביעי לגזירה שוה
Wie also? Drei, die neun sind. Das Maß einer Tekia ist wie eine Terua, das Maß einer Terua wie drei Schewarim.
הא כיצד שלש שהן תשע שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים
Dieser Tanna leitet es zuerst durch eine Gleichstellung her und jetzt durch einen Analogieschluss? So meint er es: Gäbe es den Analogieschluss nicht, würde ich es durch eine Gleichstellung herleiten; jetzt, da der Analogieschluss kommt, ist die Gleichstellung nicht nötig.
האי תנא מעיקרא מייתי לה בהיקישא והשתא מייתי לה בגזירה שוה הכי קאמר אי לאו גזירה שוה הוה מייתינא לה בהיקישא השתא דאתיא גזירה שוה היקישא לא צריך
Und dieser [andere] Tanna leitet es durch einen Analogieschluss aus der Wüste her, denn es wurde gelehrt: „Und ihr sollt eine Terua blasen“ (Num 10,5) – eine Tekia für sich und eine Terua für sich. Du sagst: eine Tekia für sich und eine Terua für sich; oder ist vielleicht Tekia und Terua dasselbe? Wenn es heißt: „Und wenn ihr die Versammlung versammelt, sollt ihr blasen, aber nicht lärmen“ (Num 10,7), so sage: Eine Tekia für sich und eine Terua für sich.
והאי תנא מייתי לה בג"ש ממדבר דתניא (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא כשהוא אומר (במדבר י, ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הוי אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה
Und woher, dass ein gerader [Ton] ihr vorangeht? Die Schrift sagt: „Und ihr sollt eine Terua blasen“ (Num 10,5). Und woher, dass ein gerader [Ton] ihr folgt? Die Schrift sagt: „Eine Terua sollen sie blasen“ (Num 10,6).
ומנין שפשוטה לפניה ת"ל (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה ומנין שפשוטה לאחריה ת"ל (במדבר י, ו) תרועה יתקעו
Rabbi Jischmael, der Sohn Rabbi Jochanan ben Berokas, sagt: Es ist nicht nötig. Es heißt doch: „Und ihr sollt eine Terua blasen zum zweiten Mal“ (Num 10,6). Es war nicht nötig zu sagen „zum zweiten Mal“; und wozu sagt die Schrift „zum zweiten Mal“? Das ist ein Grundsatz: Überall, wo Terua gesagt wird, soll eine zweite Tekia zu ihr gehören. Ich weiß es nur für die Wüste; woher für Rosch Haschana? Die Schrift sagt: „Terua“, „Terua“ – zum Analogieschluss.
ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ותקעתם תרועה שנית שאין ת"ל שנית ומה ת"ל שנית זה בנה אב שכל מקום שנאמר תרועה תהא תקיעה שניה לה אין לי אלא במדבר בר"ה מנין ת"ל תרועה תרועה לגזירה שוה
Und drei Teruot wurden für Rosch Haschana gesagt: „Ruhetag, Gedenken des Lärmblasens“ (Lev 23,24), „Ein Tag des Lärmblasens“ (Num 29,1), „Und lass den Schofar des Lärmblasens ertönen“ (Lev 25,9); und zwei Tekiot für jede einzelne.
ושלש תרועות נאמרו בר"ה (ויקרא כג, כד) שבתון זכרון תרועה (במדבר כט, א) יום תרועה (ויקרא כה, ט) והעברת שופר תרועה ושתי תקיעות לכל אחת ואחת
So lernen wir: Drei Teruot und sechs Tekiot wurden für Rosch Haschana gesagt, zwei nach den Worten der Tora und eine nach den Worten der Schriftgelehrten. „Ruhetag, Gedenken des Lärmblasens“ und „Und lass den Schofar des Lärmblasens ertönen“ sind nach den Worten der Tora; „Ein Tag des Lärmblasens soll er euch sein“ kommt für seine eigene Lehre.
מצינו למדין שלש תרועות ושש תקיעות נאמרו בר"ה שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מדברי תורה יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jonatans: Eine nach den Worten der Tora und zwei nach den Worten der Schriftgelehrten. „Und lass den Schofar des Lärmblasens ertönen“ ist nach den Worten der Tora; „Ruhetag, Gedenken des Lärmblasens“ und „Ein Tag des Lärmblasens soll er euch sein“ kommen für ihre eigene Lehre.
רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אחת מד"ת ושתים מדברי סופרים והעברת שופר תרועה מד"ת שבתון זכרון תרועה ויום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא
Was ist „für seine eigene Lehre“? Es ist nötig für: am Tag und nicht in der Nacht.
מאי לתלמודו הוא בא מיבעי ביום ולא בלילה
Und der andere – woher hat er „am Tag und nicht in der Nacht“? Er entnimmt es aus „am Versöhnungstag“.
ואידך ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מביום הכפורים
Wenn er es aus („am Tag“) der Versöhnung lernt, soll er auch daraus den geraden [Ton] davor und den geraden [Ton] danach lernen! – „Lass ertönen“ und „sollt ihr ertönen lassen“ bedeuten für sie dies nicht.
אי (ביום) הכפורים יליף נגמור נמי מיניה לפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה והעברת תעבירו לא משמע להו
Was aber legen sie daraus aus? „Und lass ertönen“ – nach Raw Mattana, denn Raw Mattana sagte: „Und lass ertönen“ – in der Weise, wie er [es] ertönen lässt. „Sollt ihr ertönen lassen“ – damit sagt der Allbarmherzige: Wir sollen [ihn] mit der Hand weiterreichen.
אלא מאי דרשי בהו והעברת כדרב מתנא דאמר רב מתנא והעברת דרך העברתו תעבירו דקאמר רחמנא נעבריה ביד
Und der andere [entnimmt die Lehre] Raw Mattanas daraus, dass er die Ausdrucksweise ändert.
ואידך דרב מתנא מדשני בדיבוריה
„Sollt ihr ertönen lassen“ [im Sinne von] mit der Hand weiterreichen – das kannst du nicht sagen, weil er „ertönen lassen“, „ertönen lassen“ von Mose her lernt: Hier steht geschrieben: „Und lass den Schofar des Lärmblasens ertönen“, und dort steht geschrieben: „Und Mose gebot, und sie ließen eine Stimme im Lager ergehen“ (Ex 36,6). Wie dort mit der Stimme, so auch hier mit der Stimme.
תעבירו ביד לא מצית אמרת דגמר עברה עברה ממשה כתיב הכא והעברת שופר תרועה וכתיב התם (שמות לו, ו) ויצו משה ויעבירו קול במחנה מה להלן בקול אף כאן בקול
Und nach diesem Tanna, der es aus der Wüste herleitet: Wenn so, wie dort Trompeten, so auch hier Trompeten?
ולהאי תנא דמייתי לה ממדבר אי מה להלן חצוצרות אף כאן חצוצרות
Die Schrift sagt: „Blast am Neumond den Schofar, zur Zeit der Verhüllung, am Tag unseres Festes“ (Ps 81,4). Welches Fest ist es, an dem der Mond verhüllt ist? Sage: Das ist Rosch Haschana. Und der Allbarmherzige sagt: Schofar.
ת"ל (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה וקאמר רחמנא שופר
Rabbi Abbahu verordnete in Caesarea: Tekia, drei Schewarim, Terua, Tekia. Wie man es auch nimmt: Wenn [die Terua] ein Heulen ist, soll man Tekia, Terua und Tekia machen; und wenn sie ein Stöhnen ist, soll man Tekia, drei Schewarim und Tekia machen!
אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי יליל לעביד תקיעה תרועה ותקיעה ואי גנוחי גנח לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה
Er war im Zweifel, ob sie ein Stöhnen oder ein Heulen ist. Raw Awira wandte dagegen ein: Vielleicht ist es ein Heulen, und die drei Schewarim unterbrechen zwischen Terua und Tekia? – Denn er macht danach wieder Tekia, Terua und Tekia. Rabina wandte dagegen ein: Vielleicht ist es ein Stöhnen, und die Terua unterbricht zwischen den Schewarim und der Tekia? – Denn er macht danach wieder Tekia, Schewarim, Tekia.
מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל מתקיף לה רב עוירא ודלמא ילולי הוה וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה מתקיף לה רבינא ודלמא גנוחי הוה וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה דהדר עביד תש"ת
Was also verordnete Rabbi Abbahu? Wenn es ein Stöhnen ist, hat er es ja gemacht; wenn es ein Heulen ist, hat er es ja gemacht. Er war im Zweifel: Vielleicht stöhnt und heult sie.
אלא רבי אבהו מאי אתקין אי גנוחי גנח הא עבדיה אי ילולי יליל הא עבדיה מספקא ליה דלמא גנח ויליל
Wenn so, soll man es auch umgekehrt machen: Tekia, Terua, drei Schewarim und Tekia – vielleicht heult sie und stöhnt? Gewöhnlich ist es so: Wenn einen Menschen etwas Schlimmes trifft, stöhnt er zuerst und heult danach.
אי הכי ליעבד נמי איפכא תקיעה תרועה שלשה שברים ותקיעה דלמא יליל וגנח סתמא דמילתא כי מתרע באיניש מילתא ברישא גנח והדר יליל:
Hat man die erste geblasen und die zweite wie zwei in die Länge gezogen. Rabbi Jochanan sagte: Hörte er
תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים: אמר רבי יוחנן שמע
Original: Rosh Hashanah 34a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.