nachdem die Sonne untergegangen war, so hebt und verzehntet man nicht von diesem für jenes, denn man hebt und verzehntet weder vom Neuen für das Alte noch vom Alten für das Neue. War es das zweite [Jahr], das ins dritte übergeht: [für das] zweite den ersten Zehnten und den zweiten Zehnten, [für das] dritte den ersten Zehnten und den Armenzehnten.
משתבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה לפי שאין תורמין ומעשרין לא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש אם היתה שניה נכנסת לשלישית שניה מעשר ראשון ומעשר שני שלישית מעשר ראשון ומעשר עני
Woher diese Dinge? Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: „Wenn du fertig bist mit dem Verzehnten des ganzen Zehnten deines Ertrags im dritten Jahr, dem Jahr des Zehnten“ (Dtn 26,12) – ein Jahr, in dem es nur einen Zehnten gibt. Wie also? Erster Zehnt und Armenzehnt [werden gegeben], und der zweite Zehnt fällt weg.
מנה"מ אמר ריב"ל (דברים כו, יב) כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר שנה שאין בה אלא מעשר אחד הא כיצד מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל
Oder ist es nicht so, sondern auch der erste Zehnt fällt weg? Die Schrift sagt lehrend: „Und zu den Leviten sollst du reden und zu ihnen sagen: Wenn ihr von den Kindern Israel den Zehnten nehmt, den ich euch von ihnen als euer Erbteil gegeben habe“ (Num 18,26). Die Schrift stellt ihn dem Erbteil gleich: Wie das Erbteil keine Unterbrechung hat, so hat auch der erste Zehnt keine Unterbrechung.
או אינו אלא אף מעשר ראשון נמי יבטל ת"ל (במדבר יח, כו) ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם הקישו הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק
(Es wurde anderweitig gelehrt:) „Wenn du fertig bist mit dem Verzehnten“ usw. – ein Jahr, in dem es nur einen Zehnten gibt. Wie also? Erster Zehnt und Armenzehnt, und der zweite Zehnt fällt weg. Man könnte meinen, auch der erste Zehnt falle weg; die Schrift sagt lehrend: „Und der Levit soll kommen“ (Dtn 14,29) – jedes Mal, wenn er kommt, gib ihm. Worte des Rabbi Jehuda.
(תניא אידך) כי תכלה לעשר וגו' שנה שאין בה אלא מעשר אחד הא כיצד מעשר ראשון ומעשר עני ומעשר שני יבטל יכול אף מעשר ראשון נמי יבטל ת"ל (דברים יד, כט) ובא הלוי כל זמן שבא תן לו דברי ר' יהודה
Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Das ist nicht nötig; es heißt ja: „Und zu den Leviten sollst du reden und zu ihnen sagen: Wenn ihr von den Kindern Israel den Zehnten nehmt, den ich euch von ihnen als euer Erbteil gegeben habe.“ Die Schrift stellt ihn dem Erbteil gleich: Wie das Erbteil keine Unterbrechung hat, so hat auch der erste Zehnt keine Unterbrechung.
רבי אליעזר בן יעקב אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם הקישו הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק אף מעשר ראשון אין לו הפסק:
„Und für die Gelübde“ usw. Die Rabbanan lehrten: Wem durch Gelübde der Genuss von seinem Nächsten für ein Jahr verboten ist, der zählt zwölf Monate von Tag zu Tag; sagte er aber „für dieses Jahr“, so ist ihm, selbst wenn er es erst am neunundzwanzigsten Elul auf sich genommen hat, sobald der erste Tischri gekommen ist, das Jahr abgelaufen.
ולנדרים וכו' ת"ר המודר הנאה מחבירו לשנה מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם אמר לשנה זו אפילו לא עמד אלא בעשרים ותשעה באלול כיון שהגיע יום אחד בתשרי עלתה לו שנה
Selbst nach dem, der sagt, ein Tag im Jahr gilt nicht als ein Jahr: Um sich selbst zu kasteien, hat er es auf sich genommen, und er hat sich ja kasteit.
אפי' למאן דאמר יום אחד בשנה אינו חשוב שנה לצעוריה נפשיה קביל עליה והא אצטער ליה
„Getreide und Oliven – sobald sie ein Drittel erreicht haben.“ Woher diese Dinge? Rabbi Assi sagte im Namen von Rabbi Jochanan, und man führte es auf Rabbi Jose ha-Gelili zurück: Der Vers sagt: „Am Ende von sieben Jahren, zur Festzeit des Erlassjahres, am Hüttenfest“ (Dtn 31,10). Was hat das Erlassjahr am Hüttenfest zu tun? Es ist doch [schon] das achte!
התבואה והזיתים משיביאו שליש מנה"מ אמר רב אסי א"ר יוחנן ומטו בה משמיה דרבי יוסי הגלילי אמר קרא (דברים לא, י) מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות שנת השמטה מאי עבידתיה בחג הסוכות שמינית היא
Vielmehr, um dir zu sagen: Jedes Getreide, das im Siebtjahr vor Rosch Haschana ein Drittel erreicht hat, behandelst du im achten nach den Regeln des Siebtjahres.
אלא לומר לך כל תבואה שהביאה שליש בשביעית לפני ראש השנה אתה נוהג בו מנהג שביעית בשמינית
Original: Rosh Hashanah 12b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.