Zügellosigkeit.
פריצותא
Pessachim 91b פסחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Zur Sache selbst: Für eine Frau schlachtet man am ersten [Pessach] eigens [das Opfer], und am zweiten macht man sie zur Beigeordneten anderer – so die Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Jose sagt: Für eine Frau schlachtet man am zweiten eigens, und erst recht muss man [es] nicht vom ersten sagen. Rabbi Schimon sagt: Eine Frau macht man am ersten zur Beigeordneten anderer, am zweiten schlachtet man für sie überhaupt nicht.
גופא אשה בראשון שוחטין עליה בפני עצמה ובשני עושין אותה טפילה לאחרים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אשה בשני שוחטין עליה בפני עצמה ואין צ"ל בראשון ר"ש אומר אשה בראשון עושין אותה טפילה לאחרים בשני אין שוחטין עליה כל עיקר
Worin sind sie verschiedener Meinung? Rabbi Jehuda ist der Ansicht: „Nach der Zahl der Seelen“ (Ex 12,4) – auch Frauen. Und wenn du einwendest: Wenn dem so ist, dann auch am zweiten – es steht geschrieben: „Seine Sünde trage dieser Mann“ (Num 9,13): ein Mann ja, eine Frau nicht.
במאי קמיפלגי רבי יהודה סבר (שמות יב, ד) במכסת נפשות ואפילו נשים וכי תימא א"ה אפילו בשני נמי כתיב (במדבר ט, יג) חטאו ישא האיש ההוא איש אין אשה לא
Und wenn du einwendest: Wenn dem so ist, dann am zweiten nicht einmal als Beigeordnete – so bewirkt [der Vers] „nach aller Satzung des Pessach“ [die Einbeziehung] wenigstens als Beigeordnete.
וכי תימא אי הכי אפילו טפילה נמי בשני לא אהני ככל חקת הפסח לטפילה בעלמא
Und Rabbi Jose – was ist sein Grund? Es steht beim ersten geschrieben: „Nach der Zahl der Seelen“ – auch eine Frau. Und beim zweiten Pessach steht geschrieben: „So soll diese Seele aus Israel ausgerottet werden“ (Num 9,13): „Seele“ – auch Frauen. Wozu aber dient dann „seine Sünde trage dieser Mann“, was schließt es aus? Es schließt einen Minderjährigen von der Ausrottung aus.
ורבי יוסי מ"ט דכתיב בראשון במכסת נפשות ואפילו אשה וכתיב בפסח שני (במדבר ט, יג) ונכרתה הנפש ההיא מישראל נפש ואפילו נשים ואלא חטאו ישא האיש ההוא למעוטי מאי למעוטי קטן מכרת
Und Rabbi Schimon: Beim ersten steht „Mann“ geschrieben: ein Mann ja, eine Frau nicht. Und wenn du einwendest: Wenn dem so ist, dann nicht einmal als Beigeordnete – so bewirkt für ihn „nach der Zahl der Seelen“ [die Einbeziehung] als Beigeordnete.
ור"ש כתיב בראשון איש איש אין אשה לא וכי תימא אי הכי אפילו טפילה נמי לא אהני ליה במכסת נפשות לטפילה
Und wenn du einwendest: Auch am zweiten! – so hat der Allbarmherzige am zweiten ausgeschlossen, denn es steht geschrieben: „Seine Sünde trage dieser Mann“: ein Mann ja, eine Frau nicht. Wovon schließt er sie aus? Wenn von der Pflicht – wenn schon am ersten nicht, muss man es vom zweiten noch sagen? Also doch wohl von der Beiordnung.
וכ"ת אפילו בשני נמי מיעט רחמנא בשני דכתיב חטאו ישא האיש איש אין אשה לא ממאי קממעיט ליה אי מחיוב השתא בראשון לא בשני מיבעיא אלא לאו מטפילה
Und welches „Mann“ meint Rabbi Schimon? Wollte man sagen: „Sie sollen sich nehmen, ein Mann ein Lamm für ein Vaterhaus“ usw. (Ex 12,3) – das braucht er doch für [die Lehre] Rabbi Jizchaks, der sagte: Ein Mann erwirbt [für andere], ein Minderjähriger erwirbt nicht.
ומאי איש דקאמר ר"ש אי נימא (שמות יב, ג) ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו' ההוא מיבעי ליה לכדרבי יצחק דאמר איש זוכה ואין קטן זוכה
Sondern: „Ein Mann, nach dem, was er isst“ (Ex 12,4). Aber hält er dies nicht mit Rabbi Jose? Auch Rabbi Schimon hält es doch wie Rabbi Jose, und diesen [Vers] braucht er dafür, dass man das Pessachopfer für einen Einzelnen schlachtet!
ואלא (שמות יב, ד) מאיש לפי אכלו הא מדר' יוסי סבר לה כר' שמעון רבי שמעון נמי סבר לה כר' יוסי וההוא מיבעי ליה דשוחטין את הפסח על היחיד
Er wird dir sagen: Wenn dem so wäre, hätte der Allbarmherzige schreiben sollen „nach dem, was er isst“; was [soll] „Mann“? Entnimm daraus zweierlei.
אמר לך אם כן נכתוב רחמנא לפי אכלו מאי איש שמעת מינה תרתי
Nach wem geht das, was Rabbi Elasar sagte: Für eine Frau ist es am ersten Pflicht und am zweiten freigestellt, und es verdrängt den Schabbat? Wenn freigestellt, warum verdrängt es den Schabbat? Sage vielmehr: Am zweiten freigestellt, und am ersten Pflicht, und es verdrängt den Schabbat. Nach wem? Nach Rabbi Jehuda.
כמאן אזלא הא דאמר רבי אלעזר אשה בראשון חובה ובשני רשות ודוחה את השבת אי רשות אמאי דוחה את השבת אלא אימא בשני רשות ובראשון חובה ודוחה את השבת כמאן כרבי יהודה
Rabbi Jaakow sagte im Namen Rabbi Jochanans: Man bildet keine Gruppe, die ganz aus Proselyten besteht, denn sie könnten es [zu] genau nehmen und es so in Untauglichkeit bringen.
א"ר יעקב א"ר יוחנן אין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול:
Die Rabbanan lehrten: Pessachopfer, Mazza und Bitterkraut sind am ersten [Abend] Pflicht, von da an freigestellt. Rabbi Schimon sagt: Für Männer Pflicht, für Frauen freigestellt.
ת"ר פסח ומצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות ר' שמעון אומר באנשים חובה ובנשים רשות
Worauf bezieht sich das? Wollte man sagen: auf das Pessachopfer – gibt es denn das Pessachopfer alle sieben [Tage]? Sondern auf Mazza und Bitterkraut – dann lies den Schlusssatz: Rabbi Schimon sagt: Für Männer Pflicht, für Frauen freigestellt.
אהייא קאי אילימא אפסח פסח כל שבעה מי איכא ואלא אמצה ומרור אימא סיפא ר"ש אומר באנשים חובה ובנשים רשות
Hält Rabbi Schimon nicht das, was Rabbi Elasar sagte: Frauen sind nach der Tora zum Essen von Mazza verpflichtet, denn es heißt: „Du sollst nichts Gesäuertes dazu essen; sieben Tage sollst du dazu Mazzot essen“ (Dtn 16,3) – wer unter [dem Verbot] „Du sollst kein Gesäuertes essen“ steht, der steht unter [dem Gebot] „Steh auf, iss Mazza“; und diese Frauen, da sie unter „Du sollst kein Gesäuertes essen“ stehen, stehen sie unter „Steh auf, iss Mazza“?
לית ליה לרבי שמעון הא דאמר רבי אלעזר נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה שנאמר (דברים טז, ג) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נשים הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה
Sage vielmehr: Pessachopfer, Mazza und Bitterkraut sind am ersten [Abend] Pflicht, von da an freigestellt. Rabbi Schimon sagt: Das Pessachopfer ist für Männer Pflicht, für Frauen freigestellt.
אלא אימא פסח מצה ומרור בראשון חובה מכאן ואילך רשות ר' שמעון אומר פסח באנשים חובה בנשים רשות:
MISCHNA: Ein Trauernder [vor der Bestattung] taucht unter und isst am Abend sein Pessachopfer, nicht aber Geheiligtes. Wer von [dem Tod] seines Toten hört
מתני׳ אונן טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים השומע על מתו
Original: Pesachim 91b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.