und wer sich Gebeine sammeln lässt, taucht unter und isst Geheiligtes.
והמלקט לו עצמות טובל ואוכל בקדשים
Pessachim 92a פסחים
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ein Proselyt, der am Vorabend des Pessach übergetreten ist – Bet Schammai sagen: Er taucht unter und isst am Abend sein Pessachopfer; und Bet Hillel sagen: Wer sich von der Vorhaut trennt, ist wie einer, der sich vom Grab trennt.
גר שנתגייר בע"פ ב"ש אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב וב"ה אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:
GEMARA: Was ist der Grund? Er ist der Ansicht, dass die Trauer der Nacht rabbinisch ist; und beim Pessachopfer haben sie ihre Worte nicht aufrechterhalten angesichts [der Strafe] der Ausrottung, bei Geheiligtem haben sie ihre Worte aufrechterhalten angesichts eines Gebots.
גמ׳ מ"ט קא סבר אנינות דלילה דרבנן וגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת גבי קדשים העמידו דבריהם במקום עשה:
Wer von [dem Tod] seines Toten hört usw. Wer Gebeine sammelt, braucht doch Besprengung am dritten und siebten [Tag]! Sage: für den man Gebeine gesammelt hat.
השומע על מתו וכו': מלקט עצמות הא בעי הזאת שלישי ושביעי אימא שליקטו לו עצמות:
Ein Proselyt, der übergetreten ist usw. Rabba bar bar Chana sagte im Namen Rabbi Jochanans: Der Streit betrifft einen unbeschnittenen Nichtjuden.
גר שנתגייר וכו': אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מחלוקת בערל נכרי
Denn Bet Hillel sind der Ansicht: [Es ist] eine Verordnung, damit er nicht im nächsten Jahr unrein werde und sage: Habe ich nicht voriges Jahr untergetaucht und gegessen? Jetzt will ich auch untertauchen und essen. Und er weiß nicht, dass er voriges Jahr Nichtjude war und keine Unreinheit annahm, jetzt aber Israelit ist und Unreinheit annimmt.
דב"ה סברי גזירה שמא יטמא לשנה הבאה ויאמר אישתקד מי לא טבלתי ואכלתי עכשיו נמי אטבול ואוכל ולא ידע דאשתקד נכרי הוה ולא מקבל טומאה עכשיו ישראל ומקבל טומאה
Und Bet Schammai sind der Ansicht: Wir verordnen nicht. Ein unbeschnittener Israelit aber – nach aller Meinung taucht er unter und isst am Abend sein Pessachopfer, und wir verordnen nicht wegen eines unbeschnittenen Israeliten mit Rücksicht auf einen unbeschnittenen Nichtjuden.
וב"ש סברי לא גזרינן אבל ערל ישראל דברי הכל טובל ואוכל את פסחו לערב ולא גזרינן ערל ישראל משום ערל נכרי
So wurde auch gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagte: Bet Schammai und Bet Hillel stritten nicht über einen unbeschnittenen Israeliten, dass er untertaucht und am Abend sein Pessachopfer isst. Worüber stritten sie? Über einen unbeschnittenen Nichtjuden; denn Bet Schammai sagen: Er taucht unter und isst am Abend sein Pessachopfer, und Bet Hillel sagen: Wer sich von der Vorhaut trennt, ist wie einer, der sich vom Grab trennt.
תניא נמי הכי אמר ר"ש בן אלעזר לא נחלקו ב"ש וב"ה על ערל ישראל שטובל ואוכל את פסחו לערב על מה נחלקו על ערל נכרי שב"ש אומרים טובל ואוכל את פסחו לערב וב"ה אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר:
Rawa sagte: Beim Unbeschnittenen, bei der Besprengung und beim Messer haben sie ihre Worte aufrechterhalten angesichts [der Strafe] der Ausrottung; beim Trauernden, beim Aussätzigen und beim Bet ha-Peras haben sie ihre Worte nicht aufrechterhalten angesichts der Ausrottung.
אמר רבא ערל הזאה ואיזמל העמידו דבריהן במקום כרת אונן ומצורע ובית הפרס לא העמידו דבריהן במקום כרת
Der Unbeschnittene – das, was wir gesagt haben.
ערל הא דאמרן
Die Besprengung – denn der Meister sagte: Die Besprengung ist [nur] eine Schabbat-Ruhevorschrift und verdrängt den Schabbat nicht.
הזאה דאמר מר הזאה שבות ואינו דוחה את השבת
Das Messer – denn es wurde gelehrt: So wie man es nicht über öffentliches Gebiet bringt, so bringt man es auch nicht über Dächer, über Höfe und über Gehege.
איזמל דתניא כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים כך אין מביאין אותו דרך גגות ודרך חצרות ודרך קרפיפות
Der Trauernde – das, was wir gesagt haben.
אונן הא דאמרן
Der Aussätzige – was ist damit? Denn es wurde gelehrt: Ein Aussätziger, dessen achter [Tag] auf den Vorabend des Pessach fällt und der an diesem Tag einen Samenerguss sah, taucht unter und isst.
מצורע מאי היא דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום טובל ואוכל
Die Weisen sagten: Obwohl ein am selben Tag Untergetauchter nicht hineingehen darf, darf dieser hineingehen; besser komme ein Gebot, das mit Ausrottung verbunden ist, und verdränge ein Gebot, das nicht mit Ausrottung verbunden ist.
אמרו חכמים אע"פ שטבול יום אינו נכנס זה נכנס מוטב יבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת
Und Rabbi Jochanan sagte: Nach der Tora liegt darin nicht einmal ein Gebot, denn es heißt: „Und Joschafat stand in der Versammlung Judas und Jerusalems im Haus des Ewigen vor dem neuen Vorhof“ (2 Chr 20,5). Was ist „der neue Vorhof“? Dass sie darin etwas Neues einführten und sagten: Ein am selben Tag Untergetauchter darf nicht ins Lager der Leviten hineingehen.
וא"ר יוחנן דבר תורה אפילו עשה אין בו שנאמר (דברי הימים ב כ, ה) ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה' לפני החצר החדשה מאי חצר החדשה שחדשו בו דבר ואמרו טבול יום לא יכנס במחנה לויה
בית הפרס דתנן ושוין ב"ש וב"ה
Original: Pesachim 92a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.