Die Ziegenböcke der Neumonde waren ihm nötig; man hätte meinen können: Bei ihnen steht doch nicht „festgesetzte Zeit“ (Moed) geschrieben; so lehrt er uns, dass der Neumond „Moed“ genannt wird.
שעירי ראשי חדשים איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הא לא כתיב בהו מועד קמ"ל דראש חדש איקרי מועד
Wie Abaje[sagte]; denn Abaje sagte: Den Tammus jenes Jahres machte man voll, denn es steht geschrieben: „Er hat gegen mich eine Festzeit ausgerufen, um meine Jünglinge zu zerschmettern“ (Klgl 1,15).
כדאביי דאמר אביי תמוז דהאי שתא מלויי מליוה דכתיב (איכה א, טו) קרא עלי מועד לשבור בחורי
Heißt das, dass sie alle von „Moed“ kommen? Woher diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Und Mose verkündete die Festzeiten des Ewigen“ (Lev 23,44) – was lehrt die Schrift damit? Weil wir es nur vom täglichen Opfer und vom Pessach gelernt haben, bei denen „zu seiner festgesetzten Zeit“ gesagt wird: „zu seiner festgesetzten Zeit“ – selbst am Schabbat; „zu seiner festgesetzten Zeit“ – selbst in Unreinheit.
למימרא דכולהו ממועד אתו מנהני מילי דתנו רבנן (ויקרא כג, מד) וידבר משה את מועדי ה' מה תלמוד לומר לפי שלא למדנו אלא לתמיד ופסח שנאמר בהו במועדו במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה
Woher [weiß man], dass das Omer und was mit ihm dargebracht wird, [und] die zwei Brote und was mit ihnen dargebracht wird, eingeschlossen sind? Die Schrift sagt: „Und Mose verkündete die Festzeiten des Ewigen den Kindern Israel“ (Lev 23,44) – die Schrift hat für sie alle eine einzige festgesetzte Zeit bestimmt.
מניין לרבות עומר והקרב עמו שתי הלחם והקרב עמם ת"ל וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל הכתוב קבעו מועד אחד לכולן
Und wozu brauche ich all diese? Sie sind nötig. Denn hätte der Allbarmherzige [nur] das tägliche Opfer geschrieben, hätte ich gesagt: das tägliche Opfer, weil es häufig und ganz [verbrannt] ist, das Pessach aber nicht; so lehrt er uns.
וכל הני למה לי צריכי דאי כתב רחמנא תמיד הוה אמינא תמיד שכן תדיר וכליל אבל פסח לא קמ"ל
Und hätte der Allbarmherzige [nur] das Pessach geschrieben: das Pessach, weil man [bei Unterlassung] mit Karet bestraft wird; aber beim täglichen Opfer, bei dem man nicht mit Karet bestraft wird, würde ich sagen: nicht; so lehrt er uns.
ואי כתב רחמנא פסח פסח שהוא ענוש כרת אבל תמיד דאין ענוש כרת אימא לא קמ"ל
Und hätte der Allbarmherzige diese beiden geschrieben, hätte ich gesagt: Diese haben eine strengere Seite – das tägliche Opfer ist häufig und ganz, beim Pessach wird man mit Karet bestraft; aber bei den übrigen Gemeindeopfern würde ich sagen: nicht. [Darum] schrieb der Allbarmherzige: „Diese sollt ihr dem Ewigen darbringen zu euren Festzeiten.“
ואי כתב רחמנא הני תרתי הוה אמינא הני הוא יש בהן צד חמור תמיד תדיר וכליל פסח שהוא ענוש כרת אבל שאר קרבנות ציבור אימא לא כתב רחמנא אלה תעשו לה' במועדיכם
Und hätte der Allbarmherzige [nur] „Diese sollt ihr dem Ewigen darbringen zu euren Festzeiten“ geschrieben, hätte ich gesagt: die übrigen Gemeindeopfer, die zur Sühne kommen; aber das Omer und die zwei Brote, die nicht zur Sühne kommen, sondern bloß zum Erlauben [des neuen Getreides] dienen, nicht; so lehrt er uns.
ואי כתב רחמנא אלה תעשו לה' במועדיכם הוה אמינא שאר קרבנות ציבור הבאין לכפר אבל עומר ושתי הלחם דאין באין לכפר אלא להתיר בעלמא נינהו לא קמ"ל
Und hätte der Allbarmherzige nur das Omer und die zwei Brote geschrieben, hätte ich gesagt: Im Gegenteil, das Omer und die zwei Brote sind gewichtig, weil sie zum Erlauben kommen, jene aber nicht; so lehrt er uns.
ואי כתב רחמנא עומר ושתי הלחם לחודייהו הוה אמינא אדרבה עומר ושתי הלחם דאלימי דבאין להתיר אבל הנך לא קמ"ל
Man nahm an, dass nach allen die Unreinheit bei der Gemeinde [nur] zurückgedrängt ist und man das Stirnblatt (Ziz) braucht, um Wohlgefallen zu bewirken.
סברוה דלכולי עלמא טומאה דחויה היא בציבור ובעי' ציץ לרצות
Denn es gibt keinen Tanna, von dem du gehört hast, dass er sagt, die Unreinheit sei bei der Gemeinde erlaubt, außer Rabbi Jehuda; denn es wird gelehrt: Das Stirnblatt bewirkt Wohlgefallen, ob es auf seiner Stirn ist oder nicht auf seiner Stirn ist – Worte Rabbi Schimons. Rabbi Jehuda sagt: Solange es auf seiner Stirn ist, bewirkt es Wohlgefallen; ist es nicht mehr auf seiner Stirn, bewirkt es kein Wohlgefallen.
דליכא תנא דשמעת ליה דאמר טומאה הותרה בציבור אלא רבי יהודה דתניא ציץ בין שישנו על מצחו ובין שאינו על מצחו מרצה דברי ר"ש ר' יהודה אומר עודיהו על מצחו מרצה אין עודיהו על מצחו אינו מרצה
Er sagte zu ihm: Lass den Jom Kippur beiseite, denn [dort] ist die Unreinheit bei der Gemeinde erlaubt. Daraus folgt, dass Rabbi Schimon meint, die Unreinheit sei bei der Gemeinde [nur] zurückgedrängt.
אמר לו הנח ליום הכפורים שטומאה הותרה בציבור מכלל דר"ש סבר טומאה דחויה היא בציבור
Und nach allen bewirkt das Stirnblatt kein Wohlgefallen für das Essen; denn es gibt keinen Tanna, von dem du gehört hast, dass er sagt, das Stirnblatt bewirke Wohlgefallen für das Essen, außer Rabbi Elieser; denn es wird gelehrt: Rabbi Elieser sagt: Das Stirnblatt bewirkt Wohlgefallen für das Essen. Rabbi Jose sagt: Das Stirnblatt bewirkt kein Wohlgefallen für das Essen.
ודכולי עלמא אין הציץ מרצה על אכילות דליכא תנא דשמעת ליה דאמר הציץ מרצה על אכילות אלא ר"א דתניא ר"א אומר הציץ מרצה על אכילות רבי יוסי אומר אין הציץ מרצה על אכילות
Wollen wir sagen, unsere Mischna ist nicht nach Rabbi Jehoschua? Denn es wird gelehrt: „Und du sollst deine Brandopfer darbringen, das Fleisch und das Blut“ (Dtn 12,27) – Rabbi Jehoschua sagt: Ist kein Blut [da], so ist kein Fleisch; ist kein Fleisch [da], so ist kein Blut.
נימא מתניתין דלא כרבי יהושע דתניא (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם רבי יהושע אומר אם אין דם אין בשר אם אין בשר אין דם
Rabbi Elieser sagt: Das Blut, auch wenn kein Fleisch [da] ist, denn es heißt: „Und das Blut deiner Schlachtopfer soll ausgegossen werden“ (Dtn 12,27). Und wie erfülle ich: „Und du sollst deine Brandopfer darbringen, das Fleisch und das Blut“? Um dir zu sagen: Wie das Blut durch Sprengen, so auch das Fleisch durch Werfen.
רבי אליעזר אומר דם אף על פי שאין בשר שנאמר (דברים יב, כז) ודם זבחיך ישפך ומה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם לומר לך מה דם בזריקה אף בשר בזריקה
Und auch für Rabbi Jehoschua steht doch geschrieben: „Und das Blut deiner Schlachtopfer soll ausgegossen werden“! Er kann dir sagen: Daneben steht doch geschrieben: „und das Fleisch sollst du essen“.
ורבי יהושע נמי הכתיב ודם זבחיך ישפך אמר לך הא כתיב גביה והבשר תאכל
Original: Pesachim 77a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.