in großer Menge kam? Woher wissen sie es?
במרובה מנא ידעי
Pessachim 70b פסחים
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Vielmehr, dass es in Unreinheit kam? Letzten Endes, woher wissen sie es?
ואלא שבא בטומאה סוף סוף מנא ידעי
Dass der Fürst starb. Dass der Fürst starb – wann? Wenn du sagst, dass er am Dreizehnten starb – wozu muss man das Messer untertauchen? Und wenn er am Vierzehnten starb – was ist der Unterschied, dass man das Messer untertaucht, und was ist der Unterschied, dass man das Hackmesser nicht untertaucht?
דמית נשיא דמית נשיא אימת אילימא דמית בשלשה עשר סכין למה לי דמטבליה ואלא דמית בארבעה עשר מאי שנא סכין דמטביל ומאי שנא קופיץ דלא מטביל לה
Nein, es ist nötig für den Fall, dass der Fürst am Dreizehnten im Sterben lag: Das Messer, bei dem es einen einzigen Zweifel gibt, taucht man unter; das Hackmesser, bei dem es zwei Zweifel gibt, taucht man nicht unter.
לא צריכא דנשיא גוסס בשלשה עשר סכין דחד ספיקא מטביל לה קופיץ דתרי ספיקי לא מטביל לה
Es wird gelehrt: Jehuda ben Durtai sonderte sich ab, er und Durtai, sein Sohn, ging und ließ sich im Süden nieder. Er sagte: Wenn Elia kommt und zu Israel sagt: Weshalb habt ihr das Festopfer nicht am Schabbat gefeiert? – was werden sie ihm sagen? Ich wundere mich über die beiden Großen der Generation, Schemaja und Abtaljon, die große Weise und große Ausleger sind und Israel nicht gesagt haben: Das Festopfer verdrängt den Schabbat.
תניא יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו והלך וישב לו בדרום אמר אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת מה הן אומרים לו תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגה דוחה את השבת
Raw sagte: Was ist der Grund Ben Durtais? Denn es steht geschrieben: „Und du sollst das Pessach dem Ewigen, deinem Gott, schlachten, Kleinvieh und Rinder“ (Dtn 16,2). Kommt das Pessach denn nicht nur von den Schafen und von den Ziegen? Vielmehr: „Kleinvieh“ – das ist das Pessach; „Rinder“ – das ist das Festopfer; und der Allbarmherzige sagt: „Und du sollst das Pessach schlachten.“
אמר רב מ"ט דבן דורתאי דכתיב (דברים טז, ב) וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר והלא אין פסח אלא מן הכבשים ומן העזים אלא צאן זה פסח בקר זו חגיגה ואמר רחמנא וזבחת פסח
Raw Aschi sagte: Und wir sollen dastehen und den Grund der Abgesonderten auslegen? Vielmehr kommt der Vers für das, was Raw Nachman sagte; denn Raw Nachman sagte im Namen Rabba bar Abuhas: Woher [wissen wir], dass der Überrest des Pessach als Friedensopfer dargebracht wird?
א"ר אשי ואנן טעמא דפרושים ניקו ונפרוש אלא קרא לכדרב נחמן הוא דאתא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מניין למותר הפסח שקרב שלמים
Denn es heißt: „Und du sollst das Pessach dem Ewigen, deinem Gott, schlachten, Kleinvieh und Rinder.“ Kommt denn das Pessach von den Rindern? Kommt das Pessach nicht nur von den Schafen und von den Ziegen? Vielmehr: Der Überrest des Pessach soll für etwas sein, das vom Kleinvieh und von den Rindern kommt.
שנא' וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר וכי פסח מן הבקר בא והלא אין פסח בא אלא מן הכבשים ומן העזים אלא מותר הפסח יהא לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר
Und die Rabbanan – was ist der Grund, dass es den Schabbat nicht verdrängt? Es ist doch gewiss ein Gemeindeopfer!
ורבנן מ"ט לא דחי שבת הא ודאי קרבן ציבור הוא
Rabbi Ila sagte im Namen Rabbi Jehuda ben Sapras: Die Schrift sagt: „Und ihr sollt es feiern als Fest dem Ewigen sieben Tage im Jahr“ (Lev 23,41). Sieben? Es sind doch acht! Vielmehr: Hieraus [lernt man] vom Festopfer, dass es den Schabbat nicht verdrängt.
א"ר אילעא משום רבי יהודה בן ספרא אמר קרא (ויקרא כג, מא) וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה שבעה שמונה הוו אלא מכאן לחגיגה שאינה דוחה את השבת
Als Rabin kam, sagte er: Ich sagte vor meinen Lehrern: Manchmal findest du nur sechs, etwa wenn der erste Feiertag des Festes auf einen Schabbat fällt. Abaje sagte: Abin, der Kinderlose, soll so etwas sagen? Acht findest du überhaupt nie; sieben gibt es in den meisten Jahren.
כי אתא רבין אמר אמרתי לפני רבותי פעמים שאי אתה מוצא אלא ששה כגון שחל י"ט הראשון של חג בשבת אמר אביי אבין תכלא לימא כי הא מילתא שמנה לא משכחת לה כלל שבעה איתא ברוב שנים
Ulla sagte im Namen Rabbi Elasars: Mit Friedensopfern, die man am Vorabend des Feiertags geschlachtet hat, erfüllt man weder [die Pflicht] der Freude noch [die Pflicht] des Festopfers. Nicht die der Freude, denn es steht geschrieben: „Und du sollst schlachten und dich freuen“ (Dtn 27,7) – wir verlangen ein Schlachten
אמר עולא אמר רבי אלעזר שלמים ששחטן מערב י"ט אינו יוצא בהן לא משום שמחה ולא משום חגיגה משום שמחה דכתיב (דברים כז, ז) וזבחת ושמחת בעינן זביחה
Original: Pesachim 70b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.