Rabbi Schimon sagt: Gesäuertes – vor seiner Zeit und nach seiner Zeit übertritt man dabei überhaupt nichts; während seiner Zeit übertritt man dabei [ein Gebot mit] Ausrottung und ein Verbot. Und von der Stunde an, in der es zum Essen verboten ist, ist es zum Genuss verboten. – Damit sind wir beim ersten Tanna. – Rabbi Jose der Galiläer sagt: Wundere dich über dich selbst: Wie kann der Genuss von Gesäuertem alle sieben [Tage] verboten sein?
רבי שמעון אומר חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו אינו עובר עליו בלא כלום תוך זמנו עובר עליו בכרת ובלאו ומשעה שאסור באכילה אסור בהנאה אתאן לתנא קמא ר' יוסי הגלילי אומר תמה על עצמך היאך חמץ אסור בהנאה כל שבעה
Und woher, dass, wer Gesäuertes von der sechsten Stunde an aufwärts isst, ein Verbot übertritt? Denn es heißt: „Du sollst dazu nichts Gesäuertes essen“ (Dtn 16,3). Das sind die Worte von Rabbi Jehuda.
ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה שנאמר (דברים טז, ג) לא תאכל עליו חמץ דברי רבי יהודה
Rabbi Schimon sagte zu ihm: Kann man denn so sagen? Es heißt doch schon: „Du sollst dazu nichts Gesäuertes essen; sieben Tage sollst du dazu ungesäuerte Brote essen.“ Wenn dem so ist, was lehrt die Schrift mit „du sollst dazu nichts Gesäuertes essen“? Zu der Zeit, da [das Gebot] „steh auf, iss Mazza“ gilt, gilt „iss kein Gesäuertes“; und zu der Zeit, da [das Gebot] „steh auf, iss Mazza“ nicht gilt, gilt „iss kein Gesäuertes“ nicht.
אמר לו ר' שמעון וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות אם כן מה ת"ל לא תאכל עליו חמץ בשעה שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ ובשעה שאינו בקום אכול מצה אינו בבל תאכל חמץ
Was ist der Grund von Rabbi Jehuda? Drei Verse stehen geschrieben: „Gesäuertes werde nicht gegessen“ (Ex 13,3), „und alles Gesäuerte sollt ihr nicht essen“ (Ex 12,20), „du sollst dazu nichts Gesäuertes essen“ (Dtn 16,3): einer für vor seiner Zeit, einer für nach seiner Zeit und einer für während seiner Zeit.
מ"ט דר' יהודה תלתא קראי כתיבי (שמות יג, ג) לא יאכל חמץ (שמות יב, כ) וכל מחמצת לא תאכלו (דברים טז, ג) לא תאכל עליו חמץ חד לפני זמנו וחד לאחר זמנו וחד לתוך זמנו
Und Rabbi Schimon? Einer für während seiner Zeit; und „alles Gesäuerte“ braucht er für das, was gelehrt wird: Ich weiß es nur [von etwas], das von selbst gesäuert wurde; woher [von etwas, das] durch eine andere Sache [gesäuert wurde]? Die Schrift lehrt: „Alles Gesäuerte sollt ihr nicht essen.“
ורבי שמעון חד לתוך זמנו וכל מחמצת מבעי ליה לכדתניא אין לי אלא שנתחמץ מאליו מחמת דבר אחר מנין תלמוד לומר כל מחמצת לא תאכלו
„Gesäuertes werde nicht gegessen“ braucht er für das, was gelehrt wird: Rabbi Jose der Galiläer sagt: Woher, dass beim Pessach in Ägypten das [Verbot des] Gesäuerten nur einen Tag galt? Die Schrift lehrt: „Gesäuertes werde nicht gegessen“, und daran schließt sich an: „Heute zieht ihr aus“ (Ex 13,4).
לא יאכל חמץ מיבעי ליה לכדתניא רבי יוסי הגלילי אומר מנין לפסח מצרים שאין חימוצו נוהג אלא יום אחד תלמוד לומר לא יאכל חמץ וסמיך ליה (שמות יג, ד) היום אתם יוצאים
Und Rabbi Jehuda – woher hat er [Gesäuertes] durch eine andere Sache? Daraus, dass der Allbarmherzige es mit dem Ausdruck „machmezet“ [Gesäuertes] ausdrückte.
ור' יהודה מחמת דבר אחר מנא לי' מדאפקיה רחמנא בלשון מחמצת
[Die Lehre] von Rabbi Jose dem Galiläer – woher hat er sie? Wenn du willst, sage: Daraus, dass sich „heute“ daran anschließt. Wenn du willst, sage: Er legt Aneinandergrenzendes nicht aus.
דר' יוסי הגלילי מנא ליה אי בעית אימא מדסמיך ליה היום אי בעית אימא סמוכין לא דריש
Der Meister sagte: „Und woher, dass, wer Gesäuertes von der sechsten Stunde an aufwärts isst, ein Verbot übertritt? Denn es heißt: Du sollst dazu nichts Gesäuertes essen. Das sind die Worte von Rabbi Jehuda. Rabbi Schimon sagte zu ihm: Kann man denn so sagen? Es heißt doch schon: Du sollst dazu nichts Gesäuertes essen; sieben Tage sollst du dazu ungesäuerte Brote essen.“
אמר מר ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה שנאמר לא תאכל עליו חמץ דברי רבי יהודה אמר לו ר' שמעון וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות
Und Rabbi Jehuda? Rabbi Schimon sagt es ihm doch treffend! – Und Rabbi Jehuda wird dir sagen: Jenes kommt, um es als Pflicht festzulegen, selbst in der heutigen Zeit.
ורבי יהודה שפיר קאמר ליה רבי שמעון ורבי יהודה אמר לך ההוא לקובעו חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא
Und Rabbi Schimon – woher hat er, es als Pflicht festzulegen? Er leitet es ab aus: „Am Abend sollt ihr essen“ (Ex 12,18). Und Rabbi Jehuda? Er braucht es für den Unreinen und den, der auf einem fernen Weg war. Es könnte dir in den Sinn kommen zu sagen: Da er vom Pessach[opfer] nicht isst, soll er auch Mazza und Bitterkraut nicht essen; daher lehrt er uns [dies].
ור' שמעון לקובעו חובה מנא ליה נפקא ליה (שמות יב, יח) מבערב תאכלו ור' יהודה מיבעי לי' לטמא ושהיה בדרך רחוקה סלקא דעתך אמינא הואיל ובפסח לא יאכל מצה ומרור נמי לא ניכול קמ"ל
Und Rabbi Schimon? Für den Unreinen und den, der auf einem fernen Weg war, braucht es keinen Vers, denn er ist nicht schlechter als der Unbeschnittene und der Fremde, denn es steht geschrieben: „Und kein Unbeschnittener soll davon essen“ (Ex 12,48) – davon isst er nicht, aber er isst Mazza und Bitterkraut. Und Rabbi Jehuda? Es steht bei diesem geschrieben, und es steht bei jenem geschrieben.
ור' שמעון טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא דלא גרע מערל ובן נכר דכתיב (שמות יב, מח) וכל ערל לא יאכל בו בו הוא אינו אוכל אבל אוכל הוא במצה ובמרור ורבי יהודה כתיב בהאי וכתיב בהאי
Wer ist [der Autor] unserer Mischna? Wenn Rabbi Jehuda – er spricht von Gesäuertem ohne Einschränkung, selbst von dem eines Nichtjuden. Und wenn Rabbi Schimon –
מני מתניתין אי רבי יהודה חמץ סתמא קאמר אפילו דנכרי ואי רבי שמעון
Original: Pesachim 28b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.