diese drei Dinge an Pessach gesagt hat, hat seine Pflicht nicht erfüllt, und zwar: Pessach[opfer], Mazza und Bitterkraut. Das Pessach[opfer], weil der Allgegenwärtige über die Häuser unserer Väter in Ägypten hinweggeschritten ist, [denn es heißt: „Und ihr sollt sagen: Ein Pessach-Schlachtopfer ist es für den Ewigen, der hinwegschritt usw.“ (Ex 12,27)].
שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים [שנאמר (שמות יב, כז) ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח וגו']
Mazza, weil unsere Väter aus Ägypten erlöst wurden, [denn es heißt: „Und sie buken den Teig, den sie aus Ägypten herausgebracht hatten usw.“ (Ex 12,39)]. Bitterkraut, weil die Ägypter das Leben unserer Väter in Ägypten verbittert haben, denn es heißt: [„Und sie verbitterten ihnen das Leben usw.“ (Ex 1,14)].
מצה על שום שנגאלו אבותינו ממצרים [שנאמר (שמות יב, לט) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים וגו'] מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים שנאמר [(שמות א, יד) וימררו את חייהם וגו']
In jeder Generation ist der Mensch verpflichtet, sich selbst so anzusehen, als sei er aus Ägypten ausgezogen, denn es heißt: „Und du sollst deinem Sohn an jenem Tag erzählen und sagen: Um dessentwillen hat der Ewige mir getan, als ich aus Ägypten auszog“ (Ex 13,8).
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר (שמות יג, ח) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים
Darum sind wir verpflichtet zu danken, zu preisen, zu loben, zu verherrlichen, zu erheben, zu rühmen, zu segnen, zu erhöhen und zu feiern Ihn, der unseren Vätern und uns all diese Wunder getan hat: Er hat uns herausgeführt aus der Knechtschaft zur Freiheit, aus Kummer zur Freude, aus Trauer zum Festtag, aus Finsternis zu großem Licht und aus Unterjochung zur Erlösung. So lasst uns vor Ihm sprechen: Halleluja!
לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחרות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפלה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה
Bis wohin spricht er? Bet Schammai sagt: Bis „als fröhliche Mutter der Kinder“ (Ps 113,9). Und Bet Hillel sagt: Bis „den Kiesel zur Wasserquelle“ (Ps 114,8). Und er schließt mit [dem Segen über] die Erlösung. Rabbi Tarfon sagt: „Der uns erlöst und unsere Väter aus Ägypten erlöst hat“, und er schloss nicht [mit einem Segen].
עד היכן הוא אומר בש"א עד אם הבנים שמחה ובה"א עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה ר"ט אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים ולא היה חותם
Rabbi Akiwa sagt: „So möge uns der Ewige, unser Gott und Gott unserer Väter, andere Festzeiten und Wallfahrtsfeste, die uns entgegenkommen, in Frieden erreichen lassen, froh über den Aufbau deiner Stadt und frohlockend in deinem Dienst; und wir werden dort essen (von den Pessachopfern und von den Schlachtopfern)“ usw., bis „Gelobt seist du, Ewiger, der Israel erlöst hat.“
רבי עקיבא אומר כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם (מן הפסחים ומן הזבחים) כו' עד בא"י גאל ישראל:
GEMARA:Rawa sagte: Er muss sagen: „Und uns hat Er von dort herausgeführt.“ Rawa sagte: Die Mazza muss man hochheben, und das Bitterkraut muss man hochheben; das Fleisch muss man nicht hochheben, und nicht nur das, sondern es sähe aus, als äße man Heiliges außerhalb [des Heiligtums].
גמ׳ אמר רבא צריך שיאמר ואותנו הוציא משם אמר רבא מצה צריך להגביה ומרור צריך להגביה בשר א"צ להגביה ולא עוד אלא שנראה כאוכל קדשים בחוץ
Raw Acha bar Jaakow sagte: Ein Blinder ist davon befreit, die Haggada zu sagen. Hier steht geschrieben: „Um dessentwillen (ba’awur se)“ (Ex 13,8), und dort steht geschrieben: „Dieser unser Sohn (benenu se)“ (Dtn 21,20). Wie dort ein Blinder ausgeschlossen ist, so sind auch hier Blinde ausgeschlossen.
אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם (דברים כא, כ) בננו זה מה להלן פרט לסומא אף כאן פרט לסומין
Ist es so? Meremar sagte doch: Ich habe die Rabbanan aus der Schule von Raw Josef gefragt: Wer sagt im Haus von Raw Josef die Haggada? Sie sagten: Raw Josef. Wer sagt im Haus von Raw Scheschet die Haggada? Sie sagten: Raw Scheschet. – Die Rabbanan sind der Ansicht, Mazza in der jetzigen Zeit ist [ein Gebot] der Rabbanan.
איני והאמר מרימר שאלתינהו לרבנן דבי רב יוסף מאן דאמר אגדתא בי רב יוסף אמרו רב יוסף מ"ד אגדתא בי רב ששת אמרו רב ששת קסברי רבנן מצה בזמן הזה דרבנן
Folgt daraus, dass Raw Acha bar Jaakow der Ansicht ist, Mazza in der jetzigen Zeit sei [ein Gebot] der Tora? Raw Acha bar Jaakow ist es doch, der gesagt hat, Mazza in der jetzigen Zeit sei [ein Gebot] der Rabbanan! – Er ist der Ansicht: Alles, was die Rabbanan angeordnet haben, haben sie nach dem Muster der Tora angeordnet.
מכלל דרב אחא בר יעקב סבר מצה בזמן הזה דאורייתא והא רב אחא בר יעקב הוא דאמר מצה בזמן הזה דרבנן קסבר כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון
Wie kann man das vergleichen? Dort ist es gut: Da [die Schrift] hätte schreiben sollen „das ist unser Sohn“ und geschrieben hat „dieser unser Sohn“, folgt daraus, dass es kommt, um Blinde auszuschließen. Aber hier – wenn nicht „um dessentwillen“, was hätte sie schreiben sollen? Es kommt vielmehr [um zu lehren]: um der Mazza und des Bitterkrauts willen.
הכי השתא בשלמא התם מדהוה ליה למיכתב בננו הוא וכתיב בננו זה ש"מ פרט לסומין הוא דאתא אבל הכא אי לאו בעבור זה מאי לכתוב אלא בעבור מצה ומרור הוא דאתא:
Original: Pesachim 116b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.