„Hätte ihre Mutter an ihr nicht schändliche Dinge gesehen, hätte sie sie nicht grundlos durch ein Gelübde ausgeschlossen“ – hättest du sie [dann] durch ein Gelübde ausgeschlossen? Sie sagte zu ihm: Nein. Und er löste es ihr.
אילו לא חמאת בה אימה מילין דעזיבה בכדי לא אדרתה מי אדרתה אמרה ליה לא ושרייה
Der Tochtersohn Rabbi Jannais des Alten kam vor Rabbi Jannai den Alten. Er sagte zu ihm: Hättest du gewusst, dass man dein Buch [im Himmel] öffnet und deine Taten untersucht, hättest du [dann] gelobt? Er sagte zu ihm: Nein. Und er löste es ihm.
בר ברתיה דרבי ינאי סבא אתא לקמיה דרבי ינאי סבא אמר ליה אילו הוה ידעת דפתחין פינקסך וממשמשין בעובדך מי נדרת אמר ליה לא ושרייה
Rabbi Abba sagte: Was ist der Vers [dazu]? „und nach Gelübden nachzuforschen“ (Spr 20,25). Und obwohl Rabbi Jannai ihm damit eröffnete, eröffnen wir nicht damit.
אמר רבי אבא מאי קראה ואחר נדרים לבקר ואף על גב דפתח רבי ינאי ליה אנן לא פתחינן ליה בהא
Und wir eröffnen auch nicht mit jener anderen [Begründung], die Rabba bar bar Chana im Namen Rabbi Jochanans sagte: Womit eröffnete Rabban Gamliel jenem Alten? „Es gibt einen, der schwatzt wie Schwertstiche, aber die Zunge der Weisen ist Heilung“ (Spr 12,18): Jeder, der [Gelübde] schwatzt, verdient, mit dem Schwert durchbohrt zu werden; doch die Zunge der Weisen heilt.
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב; אלא לשון חכמים מרפא.
Und wir eröffnen auch nicht mit jener anderen; denn es wurde gelehrt: Rabbi Natan sagt: Wer gelobt, ist, als hätte er eine Höhe [zum Opfern] gebaut; und wer es erfüllt, ist, als brächte er auf ihr ein Opfer dar. Mit dem ersten Teil eröffnen wir; mit dem zweiten Teil – Abaje sagt: Wir eröffnen; Rawa sagt: Wir eröffnen nicht.
ולא פתחינן בהדא אחרנייתא דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן ברישא פתחינן בסיפא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן
Raw Kahana lehrte diese Überlieferung in dieser Fassung [wie eben]. Raw Tawjomi lehrte so: Mit dem zweiten Teil eröffnen wir nicht; mit dem ersten Teil – Abaje sagt: Wir eröffnen; Rawa sagt: Wir eröffnen nicht. Und die Halacha ist: Wir eröffnen weder mit dem ersten noch mit dem zweiten Teil.
רב כהנא מתני לה להא שמעתא בהדין לישנא... רב טביומי מתני הכי בסיפא לא פתחינן ברישא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן והלכתא לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא
Und wir eröffnen auch nicht mit diesem [Ausspruch] Schmuels; denn Schmuel sagte: Auch wenn er es erfüllt, wird er Frevler genannt. Rabbi Abbahu sagte: Was ist der Vers? „Und wenn du es unterlässt zu geloben, wird keine Sünde an dir sein“ (Dtn 23,23); und er leitet [es durch den Wortvergleich] „unterlassen“ – „unterlassen“ ab: Hier steht geschrieben: „wenn du es unterlässt zu geloben“, und dort steht geschrieben: „Dort lassen die Frevler ab vom Toben“ (Ijob 3,17).
ולא פתחינן בהא נמי דשמואל דאמר שמואל אף על פי שמקיימו נקרא רשע אמר רבי אבהו מאי קרא וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא ויליף חדלה חדלה כתיב הכא כי תחדל לנדור וכתיב התם שם רשעים חדלו רוגז
Raw Josef sagte: Auch wir haben gelernt: „Wie die Gelübde der Rechtschaffenen“, so hat er nichts gesagt; „wie die Gelübde der Frevler“, so hat er Nasiräat, Opfer und Schwur gelobt.
אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jonatans: Über jeden, der zürnt, herrschen alle Arten des Gehinnom; denn es heißt: „Entferne den Unmut aus deinem Herzen und halte das Übel von deinem Fleisch fern“ (Koh 11,10); und „Übel“ ist nichts anderes als der Gehinnom, denn es heißt: „Alles hat der Ewige für seinen Zweck gemacht, auch den Frevler für den Tag des Übels“ (Spr 16,4).
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר כל פעל ה' למענהו וגם רשע ליום רעה
Und nicht nur das, sondern auch Unterleibsleiden herrschen über ihn; denn es heißt: „Und der Ewige wird dir dort ein zitterndes Herz geben, Verschmachten der Augen und Verzagen der Seele“ (Dtn 28,65). Welches ist das Leiden, das die Augen verschmachten und die Seele verzagen lässt? Sage: das sind die Unterleibsleiden.
ולא עוד אלא שהתחתוניות שולטות בו שנאמר ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש הוי אומר אלו התחתוניות
Als Ulla ins Land Israel hinaufzog, schlossen sich ihm zwei Männer aus Be Chosai an. Einer stand auf und schlachtete seinen Gefährten. Er sagte zu Ulla: Habe ich recht getan? Er sagte zu ihm: Ja, und öffne ihm die Schnittstelle [weiter]. Als er vor Rabbi Jochanan kam, sagte er zu ihm: Habe ich vielleicht, Gott bewahre, die Hände von Übertretern gestärkt? Er sagte zu ihm: Du hast dein Leben gerettet.
עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה קם חד שחטיה לחבריה אמר ליה לעולא יאות עבדי אמר ליה אין ופרע ליה בית השחיטה כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דילמא חס ושלום אחזיקי ידי עוברי עבירה אמר ליה נפשך הצלת
Rabbi Jochanan wunderte sich: Es steht doch geschrieben: „Und der Ewige wird dir dort ein zitterndes Herz geben“ – das ist auf Babylonien geschrieben! Er sagte zu ihm: Zu jener Stunde
קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב אמר ליה ההוא שעתא
Original: Nedarim 22a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.