Was hat das Speiseopfer damit zu tun? Raw Papa sagte: [Gemeint ist] das Trankopferspeiseopfer.
מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא מנחת נסכים
Menachot 9b מנחות
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Man könnte meinen: Da es mit dem Schlachtopfer kommt, gleicht es dem Körper des Schlachtopfers selbst – das lässt er uns hören.
ס"ד אמינא הואיל ובהדי זבח אתיא כי גופיה דזבח דמיא קמ"ל
Und wer für untauglich erklärt [meint]: Hier ist es anders, denn der Schriftvers sagt: „Und der Kohen hebe von dem Speiseopfer dessen Gedenkteil ab und räuchere es auf dem Altar“ (Lev 6,8) – ‚das Speiseopfer‘: Solange nicht das ganze Speiseopfer da ist, soll er nicht räuchern.
ומאן דפסל שאני הכא דאמר קרא (ויקרא ו, ג) והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה המנחה עד דאיתא לכולה מנחה לא יקטיר
Und der andere? ‚Von dem Speiseopfer‘ – von einem Speiseopfer, das schon [ganz] war (zur Zeit des Abhebens der Handvoll vollständig, räuchere er, auch wenn es jetzt nicht vollständig ist).
ואידך מן המנחה מנחה שהיתה כבר (שלימה בשעת קמיצה יקטיר אע"ג דהשתא אינה שלימה)
Rabbi Jochanan wandte gegen Resch Lakisch ein: Ist, bevor man ihn abgeräumt hat, [sein Brot] zerbrochen, so ist das Brot untauglich, und man räuchert seinetwegen die Schalen nicht; ist, nachdem man ihn abgeräumt hat, sein Brot zerbrochen, so ist das Brot untauglich, aber man räuchert seinetwegen die Schalen. Und Rabbi Elasar sagte: Nicht wirklich abgeräumt, sondern sobald die Zeit zum Abräumen gekommen ist, auch wenn man ihn nicht abgeräumt hat!
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש עד שלא פרקה נפרס [לחמה] הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין ואם משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין ואמר רבי אלעזר לא פרקה ממש אלא כיון שהגיע זמנה לפרק ואע"פ שלא פירקה
Er sprach zu ihm: Von wem ist das? Von Rabbi Elieser. Er sprach zu ihm: Ich sage dir eine ganze Mischna, und du sagst mir Rabbi Elieser?
א"ל הא מני רבי אליעזר היא א"ל אנא אמינא לך משנה שלימה ואמרת לי את רבי אליעזר
Wenn es Rabbi Elieser ist, warum gerade ‚zerbrochen‘? Selbst [wenn es] verbrannt oder verloren gegangen [ist], erklärt er doch für tauglich! Da schwieg er.
אי ר' אליעזר מאי איריא נפרס אפי' שרוף ואבוד נמי מכשר אישתיק
Warum aber schwieg er? Er hätte ihm sagen sollen: Bei der Gemeinde ist es anders; da ihnen die Unreinheit erlaubt worden ist, ist ihnen auch das Weniger-Gewordene erlaubt worden! – Raw Adda bar Ahawa sagte: Das besagt: Das Fehlen gleicht einem Makel, und einen Makel gibt es bei der Gemeinde nicht [als erlaubt].
ואמאי שתק לימא ליה צבור שאני הואיל ואישתרי טומאה לגבייהו אישתרי נמי חסרות אמר רב אדא בר אהבה זאת אומרת החסרון כבעל מום דמי ואין בעל מום בצבור:
Raw Papa saß und trug diese Lehre vor. Raw Josef bar Schemaja sprach zu Raw Papa: Befassen wir uns nicht [bei der Lehre] Rabbi Jochanans und des Resch Lakisch mit dem Speiseopfer der Omergarbe, das ein Gemeindeopfer ist, und sie streiten doch?
יתיב רב פפא וקאמר להא שמעתא א"ל רב יוסף בר שמעיה לרב פפא מי לא עסקינן דרבי יוחנן וריש לקיש במנחת העומר דציבור היא ופליגי
Raw Malkijo sagte: Eine [Baraita] lehrt: „Von seinem Feinmehl“ (Lev 2,2) – dass es, wenn es irgend etwas weniger geworden ist, untauglich ist; „von seinem Öl“ (Lev 2,2) – dass es, wenn es irgend etwas weniger geworden ist, untauglich ist.
אמר רב מלכיו תנא חדא (ויקרא ב, ב) מסלתה שאם חסרה כל שהוא פסולה (ויקרא ב, ב) משמנה שאם חסרה כל שהוא פסול
Und eine andere lehrt: „Und das Übrige von dem Speiseopfer“ (Lev 2,3) – ausgenommen ein Speiseopfer, das selbst weniger geworden ist, dessen Handvoll weniger geworden ist und von dessen Weihrauch man nichts geräuchert hat.
ותניא אידך והנותרת מן המנחה פרט למנחה שחסרה היא ושחסר קומצה ושלא הקטיר מלבונתה כלום
Wozu brauche ich zwei Schriftverse für das Weniger-Gewordene? Nicht wahr: einen für ein Speiseopfer, das vor dem Abheben der Handvoll weniger geworden ist, und einen für einen Rest, der zwischen dem Abheben der Handvoll und dem Räuchern weniger geworden ist?
תרי קראי בחסרות למה לי לאו חד למנחה שחסרה קודם קמיצה וחד לשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה
Und eine Widerlegung Rabbi Jochanans in beiden [Fällen]!
ותיובתא דר' יוחנן בתרוייהו
Nein: einen für ein Speiseopfer, das vor dem Abheben der Handvoll weniger geworden ist – dass es, wenn er aus seinem Haus bringt und es auffüllt, ja, und wenn nicht, nein; und einen für einen Rest, der zwischen dem Abheben der Handvoll und dem Räuchern weniger geworden ist – dass, obwohl man die Handvoll seinetwegen räuchert, dieser Rest zum Essen verboten ist.
לא חד למנחה שחסרה קודם קמיצה דאי מביא מביתו וימלאנה אין ואי לא לא וחד לשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דאע"ג דמקטיר קומץ עליהן אותן שירים אסורים לאכילה
Denn sie fragten: Nach den Worten dessen, der sagt, bei einem Rest, der zwischen dem Abheben der Handvoll und dem Räuchern weniger geworden ist, räuchere man die Handvoll seinetwegen – wie ist es mit diesem Rest beim Essen?
דאיבעי' להו לדברי האומר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן אותן שירים מה הן באכילה
Seiri sagte: Der Schriftvers sagt: ‚Und das Übrige‘ – nicht aber das Übrige vom Übrigen. Und Rabbi Jannai sagte: ‚Von dem Speiseopfer‘ – von einem Speiseopfer, das schon [ganz] war.
אמר זעירי אמר קרא והנותרת ולא הנותרת מן הנותרת ורבי ינאי אמר מהמנחה מנחה שהיתה כבר:
‚Hat er die Handvoll mit der Linken abgehoben‘ [usw.]. Woher diese Dinge? Rabbi Seira sagte: Denn der Schriftvers sagt: „Und er brachte das Speiseopfer dar und füllte seine Hand[fläche] davon“ (Lev 9,17). Von dieser Hand[fläche] weiß ich nicht, welche sie ist. Wenn er sagt: „Und der Kohen nehme vom Log des Öls und gieße es auf die linke Hand[fläche] des Kohen“ (Lev 14,15) – hier ist es die linke; daraus folgt: Überall, wo ‚Hand[fläche]‘ gesagt wird, ist es nur die rechte.
קמץ בשמאל [וכו']: מנא הני מילי אמר רבי זירא דאמר קרא (ויקרא ט, יז) ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה כף זה איני יודע מהו כשהוא אומר (ויקרא יד, טו) ולקח הכהן מלוג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית כאן שמאלית הא כל מקום שנאמר כף אינו אלא ימין
Das ist doch für die Sache selbst nötig! – Ein anderes ‚linke‘ ist geschrieben.
והא מיבעי ליה לגופיה שמאלית אחרינא כתיב
Sag doch: Es gibt keine Einschränkung nach einer Einschränkung, außer um einzuschließen! – Ein [drittes] anderes ‚linke‘ ist geschrieben: Hier ist es die linke, und sonst keine linke.
ואימא אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שמאלית אחרינא כתיב כאן שמאלית ואין אחר שמאלית
Sag doch im Gegenteil: Wie hier die linke, so überall die linke! – Viermal ist ‚linke‘ geschrieben, zweimal beim Armen und zweimal beim Reichen.
ואימא אדרבה מה כאן שמאלית אף בעלמא נמי שמאלית ארבעה שמאלית כתיבי תרי בעני ותרי בעשיר
Rabbi Jirmeja sprach zu Rabbi Seira: „Auf den Daumen seiner rechten Hand und auf die große Zehe seines rechten Fußes“, das geschrieben steht (beim Öl des reichen Aussätzigen) – wozu brauche ich das?
אמר ליה ר' ירמיה לרבי זירא על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית דכתיב (בשמן דמצורע עשיר) למה לי
Original: Menachot 9b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.