da „und vom Kleinvieh“ geschrieben steht, sei es, als stünde „zusammen“ geschrieben.
הואיל וכתיב ומן הצאן כמאן דכתיב יחדו דמי
Menachot 91a מנחות
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und nach Rabbi Joschija, der sagt, auch wenn „zusammen“ nicht geschrieben steht, sei es, als stünde „zusammen“ geschrieben, sollte doch ein Vers nötig sein!
ולרבי יאשיה דאמר אף על גב דלא כתיב יחדו כמאן דכתיב יחדו דמי ליבעי קרא
Es steht doch geschrieben: „Wenn sein Opfer ein Brandopfer vom Rind ist“ (Lev 1,3), „und wenn sein Opfer vom Kleinvieh ist“ (Lev 1,10).
הכתיב (ויקרא א, ג) אם עולה קרבנו מן הבקר (ויקרא א, י) ואם מן הצאן קרבנו
Und der andere? Es war nötig: Du könntest meinen, das gilt [nur], wenn er es ausdrücklich angibt; bei einem unbestimmten [Gelübde] aber bringe er von beiden; da lässt er uns hören.
ואידך איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי במפרש אבל בסתמא לייתי מתרוייהו קמ"ל
Der Meister sagte: „Dankopfer – woher? Die Schrift lehrt: ‚oder ein Schlachtopfer‘.“ Ist denn ein Dankopfer kein Schlachtopfer? Es war nötig: Du könntest meinen, da Brot mit ihm [kommt], erfordere es keine Trankopfer.
אמר מר תודה מנין תלמוד לאמר או זבח אטו תודה לאו זבח הוא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואיכא לחם בהדה לא תיבעי נסכים
Und worin unterscheidet es sich vom Widder des Nasiräers, mit dem Brot [kommt] und der [dennoch] Trankopfer erfordert?
ומאי שנא מאיל נזיר דאיכא בהדיה לחם ובעי נסכים
Du könntest meinen: Dort [sind es] zwei Arten [Brot], hier vier Arten; da lässt er uns hören.
סלקא דעתך אמינא התם שני מינין הכא ארבעת מינין קמ"ל
Dann schreibe der Allbarmherzige doch [nur] „um ein Gelübde zu erfüllen oder als freiwillige Gabe“ (Num 15,3), und „Brandopfer“ wäre nicht nötig!
ולכתוב רחמנא (במדבר טו, ג) לפלא נדר או לנדבה ולא בעי עולה
Hätte der Allbarmherzige „Brandopfer“ nicht geschrieben, würde ich sagen: „Und ihr bereitet dem Ewigen ein Feueropfer“ ist eine Verallgemeinerung, „um ein Gelübde zu erfüllen oder als freiwillige Gabe“ eine Einzelangabe, „zum lieblichen Duft“ wiederum eine Verallgemeinerung; bei Verallgemeinerung, Einzelangabe und Verallgemeinerung urteilst du nur nach Art der Einzelangabe: Wie die Einzelangabe ausdrücklich eine Sache ist, die nicht wegen einer Sünde kommt, so alles, was nicht wegen einer Sünde kommt.
אי לא כתב רחמנא עולה הוה אמינא ועשיתם אשה לה' כלל לפלא נדר או לנדבה פרט לריח ניחוח חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שאינו בא על חטא אף כל שאין בא על חטא
Ich würde Sündopfer und Schuldopfer ausschließen, die wegen einer Sünde kommen, und Erstgeborenes, Zehnt und Pessachopfer einschließen, die nicht wegen einer Sünde kommen; die Schrift lehrt: „Brandopfer“.
אוציא חטאת ואשם שהן באין על חטא אביא בכור ומעשר ופסח שאין באין על חטא תלמוד לאמר עולה
Nun, da „Brandopfer“ geschrieben steht – Verallgemeinerung und Einzelangabe –, was schließt du damit ein? Wie die Einzelangabe ausdrücklich [etwas ist], zu dem man nicht [schon] fest verpflichtet ist, so alles, wozu man nicht fest verpflichtet ist:
השתא דכתיב עולה כלל ופרט מה מרבית ביה מה הפרט מפורש שאינו מחוייב ועומד אף כל שאינו מחוייב ועומד
um die Jungen von Opfertieren und ihre Ersatztiere einzuschließen, ein Brandopfer, das von Überschüssen kommt,
להביא ולדות קדשים ותמורתן ועולה הבאה מן המותרות
ein Schuldopfer, das zur Weide abgestellt wurde, und alle Schlachtopfer, die nicht zu ihrem Zweck geschlachtet wurden.
ואשם שניתק לרעיה וכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן
Und nun, da du gesagt hast, „oder“ [dient] zur Auslegung – wozu brauche ich „um ein Gelübde zu erfüllen oder als freiwillige Gabe“? Um sie zu trennen. Es war nötig: Du könntest meinen, erst wenn man Gelübde und freiwillige Gabe [zusammen] bringt, seien Trankopfer erforderlich; da lässt er uns hören: Hat man ein Gelübde allein gebracht, sind Trankopfer erforderlich, und hat man eine freiwillige Gabe allein gebracht, bringe man Trankopfer.
והשתא דאמרת או לדרשא לפלא נדר או לנדבה למה לי לחלקם איצטריך סלקא דעתך אמינא עד דמייתי נדר ונדבה לא ליבעי נסכים קמ"ל דאייתי נדר לחודיה ליבעי נסכים ואי אייתי נדבה לחודיה לייתי נסכים
Das ist recht nach Rabbi Joschija; aber nach Rabbi Jonatan – wozu brauche ich es? Du könntest meinen: Bringt man ein Gelübde allein, sind Trankopfer erforderlich; bringt man eine freiwillige Gabe allein, sind Trankopfer erforderlich; bringt man Gelübde und freiwillige Gabe, genügen ihm die Trankopfer für eines; da lässt er uns hören.
הניחא לרבי יאשיה אלא לר' יונתן למה לי סלקא דעתך אמינא אייתי נדר לחודיה ליבעי נסכים אייתי נדבה לחודיה ליבעי נסכים אייתי נדר ונדבה תיסגי בנסכים דחד קמ"ל
„Oder an euren Festzeiten“ – wozu brauche ich es? Du könntest meinen, das gilt [nur], wenn man ein Brandopfer als Gelübde und ein Friedensopfer als freiwillige Gabe bringt, oder auch umgekehrt;
או במועדיכם למה לי סלקא דעתך אמינא הני מילי דקא מייתי עולה בנדר ושלמים בנדבה אי נמי איפכא
wenn man aber Brandopfer und Friedensopfer als Gelübde oder Brandopfer und Friedensopfer als freiwillige Gabe bringt, sei es eine einzige Bezeichnung „Gelübde“ und eine einzige Bezeichnung „freiwillige Gabe“, und es genügten ihm die Trankopfer für eines; da lässt er uns hören: „oder an euren Festzeiten“.
אבל היכא דקא מייתי עולה ושלמים בנדר אי נמי עולה ושלמים בנדבה שם נדר אחד ושם נדבה אחת היא ותיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל או במועדיכם
„Und wenn du ein junges Rind bereitest als Brandopfer oder als Schlachtopfer“ (Num 15,8) – wozu brauche ich es? Es war nötig: Du könntest meinen, das gilt [nur], wenn man Brandopfer und Friedensopfer als Gelübde oder Brandopfer und Friedensopfer als freiwillige Gabe bringt;
(במדבר טו, ח) וכי תעשה בן בקר עולה או זבח למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דקא מייתי עולה ושלמים בנדר אי נמי עולה ושלמים בנדבה
wenn man aber zwei Brandopfer bringt, eines als Gelübde und eines als freiwillige Gabe, oder auch zwei Friedensopfer, eines als Gelübde und eines als freiwillige Gabe, sage: Es ist eine einzige Bezeichnung „Friedensopfer“, eine einzige Bezeichnung „Brandopfer“, und es genügen ihm die Trankopfer für eines; da lässt er uns hören.
אבל היכא דקא מייתי שתי עולות חדא בנדר וחדא בנדבה אי נמי שני שלמים אחד בנדר ואחד בנדבה אימא שם שלמים אחת היא שם עולה אחת היא ותיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל
„Um ein Gelübde zu erfüllen, oder als Friedensopfer“ (Num 15,8) – wozu brauche ich es? Du könntest meinen, das gilt [nur], wenn man zwei Brandopfer bringt, eines als Gelübde und eines als freiwillige Gabe, oder auch zwei Friedensopfer, eines als Gelübde und eines als freiwillige Gabe;
(במדבר טו, ח) לפלא נדר או שלמים למה לי סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דמייתי שתי עולות חדא בנדר וחדא בנדבה אי נמי שני שלמים חדא בנדר וחדא בנדבה
wenn man aber zwei Brandopfer als Gelübde und zwei Brandopfer als freiwillige Gabe bringt, oder auch zwei Friedensopfer als Gelübde und zwei Friedensopfer als freiwillige Gabe, sei es eine einzige Bezeichnung „Brandopfer“ und eine einzige Bezeichnung „Gelübde“, und es genügten ihm die Trankopfer für eines; da lässt er uns hören.
אבל היכא דקא מייתי. שתי עולות בנדר ושתי עולות בנדבה אי נמי שני שלמים בנדר ושני שלמים בנדבה שם עולה אחד הוא ושם נדר אחד הוא ותיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל
Und Rabbi Joschija – wozu brauche ich dieses „vom Rind oder vom Kleinvieh“?
ורבי יאשיה האי מן הבקר או מן הצאן למה לי
Du könntest meinen, das gilt [nur] bei zwei Arten, bei einer einzigen Art aber genügen ihm die Trankopfer für eines; da lässt er uns hören.
סלקא דעתך אמינא הני מילי [בתרי מיני אבל בחד מינא תסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל
„So sollt ihr tun für das eine“ (Num 15,12) – wozu brauche ich es? Du könntest meinen, das gilt [nur], wenn [sie] nacheinander [dargebracht werden], auf einmal aber genügen ihm die Trankopfer für eines; da lässt er uns hören.
(במדבר טו, יב) ככה תעשו לאחד למה לי סלקא דעתך אמינא הני מילי] בזה אחר זה אבל בבת אחת תיסגי ליה בנסכים דחד קמ"ל:
„Jedoch das Sündopfer des Aussätzigen und sein Schuldopfer erfordern Trankopfer“: Woher diese Worte? Denn die Rabbanan lehrten: „Und drei Zehntel Feinmehl als Speiseopfer“ (Lev 14,10) – von einem Speiseopfer, das mit dem Schlachtopfer kommt, spricht die Schrift.
אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעון נסכים: מנא הני מילי דתנו רבנן (ויקרא יד, י) ושלשה עשרונים סלת מנחה במנחה הבאה עם הזבח הכתוב מדבר
Du sagst, von einem Speiseopfer, das mit dem Schlachtopfer kommt; oder ist es nur ein Speiseopfer, das für sich allein kommt? Wenn es heißt: „Und der Priester bringe das Brandopfer und das Speiseopfer dar“ (Lev 14,20), sage also: Von einem Speiseopfer, das mit dem Schlachtopfer kommt, spricht die Schrift.
אתה אומר במנחה הבאה עם הזבח או אינו אלא במנחה הבאה בפני עצמה כשהוא אומר (ויקרא יד, כ) והעלה הכהן את העולה ואת המנחה הוי אומר במנחה הבאה עם הזבח הכתוב מדבר
Doch noch weiß ich nicht, ob es Trankopfer erfordert oder nicht; die Schrift lehrt: „Und Wein zum Trankopfer, ein Viertel Hin, sollst du bereiten zum Brandopfer oder zum Schlachtopfer, für das eine Lamm“ (Num 15,5). „Brandopfer“ – das ist das Brandopfer des Aussätzigen; „Schlachtopfer“ – das ist das Sündopfer des Aussätzigen; „oder zum Schlachtopfer“ – das ist das Schuldopfer des Aussätzigen.
ועדיין איני יודע אם טעונה נסכים ואם לאו תלמוד לאמר (במדבר טו, ה) ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העולה או לזבח לכבש האחד עולה זו עולת מצורע זבח זו חטאת מצורע או לזבח זו אשם מצורע
Leite doch beide aus „Schlachtopfer“ ab!
ותיפוק ליה תרוייהו מזבח
Original: Menachot 91a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.