Wenn dem so wäre, sollte er es doch vom Blut herleiten! Und wolltest du sagen, Rabbi Elasar leite nicht eine Sache von einer [andersartigen] Sache her – Rabbi Elasar sagte doch: Ein Speiseopfer, von dem man im Tempelhaus die Handvoll abgehoben hat, ist tauglich, denn so finden wir es beim Wegnehmen der Schalen!
ואם איתא לילף מדם וכי תימא רבי אלעזר מילתא ממילתא לא גמר והא אמר ר' אלעזר מנחה שקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכין
Und leitet er denn Speiseopfer von Speiseopfer her? Es wird doch gelehrt: Ist, bevor man ihn [den Tisch] abgeräumt hat, sein Brot zerbrochen, so ist das Brot untauglich, und man räuchert seinetwegen die Schalen nicht; ist, nachdem man ihn abgeräumt hat, sein Brot zerbrochen, so ist das Brot untauglich, aber man räuchert seinetwegen die Schalen.
ומנחה ממנחה מי יליף והתניא עד שלא פרקה נפרס לחמה הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין
Und Rabbi Elasar sagte: Nicht wirklich abgeräumt, sondern sobald die Zeit zum Abräumen gekommen ist, ist es, auch wenn man ihn nicht abgeräumt hat, so, als hätte man ihn abgeräumt.
ואמר ר' אלעזר לא פרקה ממש אלא כיון שהגיע זמנה לפרק אע"פ שלא פרקה כמי שפרקה דמיא
Das ist nicht schwierig: Beim Speiseopfer ist seine Handvoll nicht klar ausgesondert; hier ist ihre Handvoll klar ausgesondert, und sobald die Zeit zum Abräumen gekommen ist, ist es, als hätte man ihn abgeräumt.
הא לא קשיא מנחה לא בריר ברירה קומץ דידיה והא בריר ברירה קומץ דידה וכיון שהגיע זמנה לפרק כמאן דפרקה דמיא
Demnach sollte es doch wie ein Rest sein, der zwischen dem Abheben der Handvoll und dem Räuchern weniger geworden ist, bei dem man die Handvoll seinetwegen nicht räuchert! – Ist das nicht strittig? Rabbi Elasar ist der Ansicht dessen, der sagt: Bei einem Rest, der zwischen dem Abheben der Handvoll und dem Räuchern weniger geworden ist, räuchert man die Handvoll seinetwegen.
אלא מעתה תיהוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דאין מקטירין קומץ עליהן לאו פלוגתא נינהו רבי אלעזר סבר לה כמ"ד שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן
Zur Sache selbst: Die Pfannenkuchen des Hohepriesters – Rabbi Jochanan sagt: Sie werden nicht in Hälften geheiligt; und Rabbi Elasar sagt: Da sie in Hälften dargebracht werden, werden sie in Hälften geheiligt. Rabbi Acha sagte: Was ist der Grund Rabbi Jochanans? Der Schriftvers sagt: „Ein Speiseopfer … seine Hälfte“ (Lev 6,13) – bringe ein Speiseopfer und danach halbiere es.
גופא חביתי כהן גדול רבי יוחנן אמר אינה קדושה לחצאין ור' אלעזר אמר מתוך שקרבה לחצאין קדושה לחצאין א"ר אחא מאי טעמא דרבי יוחנן אמר קרא (ויקרא ו, יג) מנחה מחציתה הביא מנחה ואח"כ חוציהו
Man wandte ein: Die Pfannenkuchen des Hohepriesters kamen nicht in Hälften, sondern er bringt ein ganzes Zehntel und halbiert es. Und es wird gelehrt: Hieße es [nur] ‚ein Speiseopfer, die Hälfte‘, hätte ich gemeint, er bringe morgens ein halbes Zehntel von seinem Haus und bringe es dar und bringe abends ein halbes Zehntel von seinem Haus und bringe es dar. Die Schrift sagt: ‚Seine Hälfte am Morgen‘ – eine Hälfte von einem Ganzen bringt er!
מיתיבי חביתי כהן גדול לא היו באות חצאין אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ותניא אילו נאמר מנחה מחצית הייתי אומר מביא חצי עשרון מביתו שחרית ומקריב חצי עשרון מביתו ערבית ומקריב ת"ל מחציתה בבקר מחצה משלם הוא מביא
[Das gilt nur] als Gebot. Raw Gewiha aus Be Ktil sprach zu Raw Aschi: Bei ihnen steht doch ‚Satzung‘ geschrieben! Er sprach zu ihm: Das ist nur nötig, um es ganz von seinem Haus zu bringen.
למצוה אמר ליה רב גביהא מבי כתיל לרב אשי והא חוקה כתיב בה אמר ליה לא נצרכא אלא להביאה שלם מביתו
Hat Rabbi Jochanan denn so gesagt? Es wurde doch gesagt: Hat er ein halbes Zehntel ausgesondert in der Absicht, hinzuzufügen – Raw sagt: Es ist nicht geheiligt; und Rabbi Jochanan sagt: Es ist geheiligt. Wenn dem so wäre, sollte er es doch von den Pfannenkuchen herleiten!
ומי א"ר יוחנן הכי והא איתמר הפריש חצי עשרון ודעתו להוסיף רב אמר אינו קדוש ור' יוחנן אמר קדוש ואם איתא לילף מחביתין
Und wolltest du sagen, Rabbi Jochanan leite nicht eine Sache von einer [anderen] Sache her – Rabbi Jochanan sagte doch: Friedensopfer, die man im Tempelhaus geschlachtet hat, sind tauglich, denn es steht geschrieben: „Und man schlachte es am Eingang des Zeltes der Begegnung“ (Lev 3,2) – damit das Untergeordnete nicht strenger sei als die Hauptsache!
וכי תימא ר' יוחנן מילתא ממילתא לא יליף והאמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשירין דכתיב (ויקרא ג, ב) ושחטו פתח אהל מועד שלא יהא טפל חמור מעיקר
Die Absicht hinzuzufügen ist etwas anderes, denn es wird gelehrt: „Beide voll“ (Num 7,13) – ‚voll‘ heißt nur ganz (das heißt, es ist nicht geheiligt, bis es ein ganzes Zehntel ist). Und Rabbi Jose sagte: Wann? Wenn er nicht die Absicht hat hinzuzufügen; wenn er aber die Absicht hat hinzuzufügen, wird das Erste jeweils als Erstes geheiligt.
דעתו להוסיף שאני דתניא (במדבר ז, יג) מלאים אין מלאים אלא שלמים (כלומר שאינו קדוש עד שיהא עשרון שלם) ואמר רבי יוסי אימתי בזמן שאין דעתו להוסיף אבל בזמן שדעתו להוסיף ראשון ראשון קדוש
Und wolltest du sagen, Raw leite nicht eine Sache von einer [anderen] Sache her – Raw sagte doch: Ein Speiseopfer wird ohne Öl (und ohne Weihrauch) geheiligt: ohne Weihrauch, denn so finden wir es beim Schaubrot; ohne Öl, denn so finden wir es beim Trankopferspeiseopfer;
וכי תימא רב מילתא ממילתא לא יליף והאמר רב מנחה קדושה בלא שמן (ובלא לבונה) שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים
Zur Sache selbst: Raw sagte: Ein Speiseopfer wird ohne Öl geheiligt (und es gilt nicht als unvollständiges Zehntel): ohne Weihrauch, denn so finden wir es beim Schaubrot; ohne Öl, denn so finden wir es beim Trankopferspeiseopfer; ohne Öl und ohne Weihrauch, denn so finden wir es beim Speiseopfer des Sünders.
גופא אמר רב מנחה קדושה בלא שמן (ואין דינה כעשרון חסר) שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחת חוטא
Und Öl und Weihrauch werden das eine ohne das andere und das andere ohne das eine geheiligt: Öl, denn so finden wir es beim Log Öl des Aussätzigen; Weihrauch, denn so finden wir es beim Weihrauch, der in Schalen kommt. Und Rabbi Chanina sagte:
ושמן ולבונה קדשי האי בלא האי והאי בלא האי שמן שכן מצינו בלוג שמן של מצורע לבונה שכן מצינו בלבונה הבאה בבזיכין ורבי חנינא אמר
Original: Menachot 8a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.