über das Land aber streiten sie nicht: dass der Omer und die zwei Brote aus dem Land [kommen] ja, aus dem Ausland nicht.
אבל בארץ לא פליגי דעומר ושתי הלחם מארץ אין מחוצה לארץ לא
Menachot 84a מנחות
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Nach wem? Nicht nach diesem Tanna; denn es wurde gelehrt: Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt: Der Omer kommt [auch] aus dem Ausland. Und wie erfülle ich: „Wenn ihr in das Land kommt“ (Lev 23,10)? Dass sie zum Omer nicht verpflichtet waren, bevor sie ins Land kamen.
כמאן דלא כי האי תנא דתניא ר' יוסי בר רבי יהודה אומר עומר בא מחוצה לארץ ומה אני מקיים (ויקרא כג, י) כי תבאו אל הארץ שלא נתחייבו בעומר קודם שנכנסו לארץ
Und er meint, [das Verbot] des Neuen im Ausland ist von der Tora, denn es steht geschrieben: „in euren Wohnsitzen“ – das bedeutet: an jedem Ort, an dem ihr wohnt; und „wenn ihr kommt“ – das ist [eine Angabe] der Zeit des Kommens. Und da es von der Tora ist, darf man [davon] auch darbringen.
וקסבר חדש בחוצה לארץ דאורייתא היא דכתיב ממושבותיכם כל מקום שאתם יושבין משמע וכי תבאו זמן ביאה היא וכיון דאורייתא היא אקרובי נמי מקריבין:
Wir haben dort gelernt: Die Hüter des Nachwuchses im Siebtjahr nehmen ihren Lohn aus der Hebe der Kammer.
תנן התם שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה
Rami bar Chama warf Raw Chisda einen Widerspruch vor: Wir haben gelernt: Die Hüter des Nachwuchses im Siebtjahr nehmen ihren Lohn aus der Hebe der Kammer. Und dem stellte man entgegen: „Zum Essen“ (Lev 25,6) – und nicht zum Verbrennen!
רמי ליה רמי בר חמא לרב חסדא תנן שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ורמינהו (ויקרא כה, ו) לאכלה ולא לשריפה
Er sagte zu ihm: Der Allbarmherzige sagt dir: „für eure Generationen“ (Lev 23,14), und du sagst, es solle ausfallen?
אמר ליה רחמנא אמר לך (ויקרא כג, יד) לדורותיכם ואת אמרת תיבטל
Er sagte zu ihm: Sage ich denn, es solle ausfallen? Man soll [ihn] vom vorigen Jahr bringen! – Wir brauchen frische Ähren, und die gibt es nicht.
אמר ליה ומי קאמינא אנא תיבטל לייתי מדאשתקד בעינא כרמל וליכא
Soll man doch frische Ähren vom vorigen Jahr bringen! – Der Vers sagt: „frische Ähren sollst du darbringen“ (Lev 2,14) – wir brauchen frische Ähren zur Zeit der Darbringung, und die gibt es nicht.
ולייתי מכרמל דאשתקד אמר קרא (ויקרא ב, יד) כרמל תקריב בעינא כרמל בשעת הקרבה וליכא
Es wurde gesagt: Rabbi Jochanan sagte: [Aus] „frische Ähren sollst du darbringen“. Rabbi Elasar sagt: [Aus] „den Anfang deiner Ernte“ (Lev 23,10) – den Anfang deiner Ernte und nicht das Ende deiner Ernte.
איתמר רבי יוחנן אמר כרמל תקריב ר' אלעזר אומר ראשית קצירך ראשית קצירך ולא סוף קצירך
Rabba wandte ein: „Und wenn du ein Speiseopfer der Erstlinge darbringst“ (Lev 2,14) – vom Omerspeiseopfer spricht die Schrift. Woher kommt es? Von der Gerste. Du sagst, von der Gerste; oder ist es nicht vielmehr vom Weizen?
מותיב רבה (ויקרא ב, יד) ואם תקריב מנחת בכורים במנחת העומר הכתוב מדבר מהיכן היא באה מן השעורים אתה אומר מן השעורים או אינו אלא מן החיטין
Rabbi Elieser sagt: Es heißt „Ähre“ (Ex 9,31) in Ägypten, und es heißt „Ähre“ (Lev 2,14) für die Generationen: Wie die in Ägypten genannte Ähre Gerste ist, so kommt auch die für die Generationen genannte Ähre nur von der Gerste.
רבי אליעזר אומר נאמר (שמות ט, לא) אביב במצרים ונאמר (ויקרא ב, יד) אביב לדורות מה אביב האמור במצרים שעורים אף אביב האמור לדורות אינו בא אלא מן השעורים
Rabbi Akiwa sagt: Wir finden, dass ein Einzelner sein Pflichtopfer vom Weizen bringt und sein Pflichtopfer von der Gerste bringt; so bringt auch die Gemeinde ihr Pflichtopfer vom Weizen und bringt ihr Pflichtopfer von der Gerste. Wenn du sagst, vom Weizen, so finden wir keine Gemeinde, die ihr Pflichtopfer von der Gerste bringt.
רבי עקיבא אומר מצינו יחיד שמביא חובתו מן החיטין ומביא חובתו מן השעורין ואף ציבור מביא חובתו מן החיטין ומביא חובתו מן השעורין אם אתה אומר מן החיטין לא מצינו ציבור שמביא חובתו מן השעורין
Eine andere Auslegung: Wenn du sagst, der Omer kommt vom Weizen, so sind die zwei Brote keine Erstlinge. Demnach ist es wegen [der Eigenschaft als] Erstlinge – [das ist] eine Widerlegung!
דבר אחר אם אתה אומר עומר בא מן החיטין אין שתי הלחם ביכורים אלמא משום ביכורים הוא תיובתא
Wir haben dort gelernt: Man bringt Erstlingsfrüchte nur von den sieben Arten, und nicht
תנן התם אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינין ולא
Original: Menachot 84a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.