MISCHNA: Ist die Handvoll unrein geworden und man hat sie dargebracht, so bewirkt das Stirnblatt Annahme; ist sie hinausgekommen und man hat sie dargebracht, so bewirkt das Stirnblatt keine Annahme; denn das Stirnblatt bewirkt Annahme für das Unreine, nicht aber für das Hinausgekommene.
מתני׳ נטמא הקומץ והקריבו הציץ מרצה יצא והקריבו אין הציץ מרצה שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Und Aaron trage die Schuld der Heiligtümer“ (Ex 28,38). Welche Schuld trägt er denn? Wenn du sagst, die Schuld des Piggul – es heißt doch schon: „es wird nicht angerechnet“ (Lev 7,18); wenn du sagst, die Schuld des Übriggebliebenen – es heißt doch schon: „es wird nicht wohlgefällig angenommen“ (Lev 19,7).
גמ׳ תנו רבנן (שמות כח, לח) ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא אם תאמר עון פיגול הרי כבר נאמר לא יחשב א"ת עון נותר הרי כבר נאמר לא ירצה
Abaje sagte zu ihm: Der Vers sagt: „zum Wohlgefallen für sie vor dem Ewigen“ (Ex 28,38) – eine Schuld, die ‚vor dem Ewigen‘ ist, ja; die Schuld des Hinausgekommenen, nein.
אמר ליה אביי אמר קרא (שמות כח, לח) לרצון להם לפני ה' עון דלפני ה' אין עון דיוצא לא
Abaje sagte zu ihm: Der Vers sagt: ‚Schuld‘ – eine Schuld, die darin war und die ich verdrängt habe; ausgenommen der Jom Kippur, denn dessen Tauglichkeit [besteht gerade] mit der Linken.
אמר ליה אביי אמר קרא עון עון שהיה בו ודחיתיו לאפוקי יוה"כ דהכשירו בשמאל הוא
Raw Sima, der Sohn Raw Idis, sagte zu Raw Aschi – manche sagen: Raw Sima, der Sohn Raw Aschis, zu Raw Aschi –: Sage doch: die Schuld des Fehlerbehafteten, die bei den Vögeln aus ihrer allgemeinen Regel heraus erlaubt wurde! Denn der Meister sagte: Makellosigkeit und Männlichkeit [sind erforderlich] beim Vieh, nicht aber Makellosigkeit und Männlichkeit bei den Vögeln.
אמר ליה רב סימא בריה דרב אידי לרב אשי ואמרי לה רב סימא בריה דרב אשי לרב אשי ואימא עון בעל מום שהותר מכללו בעופות דאמר מר תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות
Die Rabbanan lehrten: Blut, das unrein geworden ist und das man versehentlich gesprengt hat, ist angenommen; vorsätzlich, ist es nicht angenommen. Wovon gilt dies? Beim Einzelnen; bei der Gemeinde aber ist es angenommen, sei es versehentlich, sei es vorsätzlich. Und beim Nichtjuden ist es, sei es versehentlich, sei es vorsätzlich, sei es gezwungen, sei es willentlich,
תנו רבנן דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה במה דברים אמורים ביחיד אבל בציבור בין בשוגג בין במזיד הורצה ובעובד כוכבים בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון
Original: Menachot 25a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.