Die Rabbanan lehrten: An Salz, das auf dem Glied ist, begeht man Veruntreuung; an [Salz], das auf der Rampe und auf der Spitze des Altars ist, begeht man keine Veruntreuung. Und Raw Mattna sagte: Welcher Vers [belegt das]? „Und ihr sollt sie vor den Ewigen darbringen, und die Kohanim sollen Salz auf sie werfen und sie als Brandopfer für den Ewigen hinaufbringen“ (Ez 43,24).
תנו רבנן מלח שעל גבי האבר מועלין בו שע"ג הכבש ושבראשו של מזבח אין מועלין בו ואמר רב מתנה מאי קראה (יחזקאל מג, כד) והקרבתם לפני ה' והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עולה לה':
Wir haben dort gelernt: [Man hatte verordnet,] dass die Kohanim das Salz und das Holz nutzen dürfen. Schmuel sagte: Das wurde nur für ihre Opfer gelehrt, nicht aber zum Essen.
תנן התם על המלח ועל העצים שיהו הכהנים נאותין בהן אמר שמואל לא שנו אלא לקרבנם אבל לאכילה לא
Man dachte zunächst: Was [bedeutet] ‚für ihre Opfer‘? Um ihre Opfer zu salzen; ‚zum Essen‘ – zum Essen der Heiligtümer. Wenn wir es nun schon zum Salzen der Felle der Heiligtümer geben, sollten wir es zum Essen der Heiligtümer nicht geben?
קא ס"ד מאי לקרבנם למלוח קרבנם לאכול אכילת קדשים השתא למלוח עורות קדשים יהבינן לאכילת קדשים לא יהבינן
Denn es wurde gelehrt: Du findest also, dass an drei Orten Salz bereitlag: in der Salzkammer, auf der Rampe und auf der Spitze des Altars. In der Salzkammer – denn dort salzte man die Felle der Heiligtümer; auf der Rampe – denn dort salzte man die Glieder; auf der Spitze des Altars – denn dort salzte man die Handvoll, den Weihrauch, das Räucherwerk, das Speiseopfer der Kohanim, das Speiseopfer des gesalbten Kohen, das Speiseopfer der Trankopfer und das Geflügelbrandopfer.
דתניא נמצאת אתה אומר בשלשה מקומות המלח נתונה בלשכת המלח ועל גבי הכבש ובראשו של מזבח בלשכת המלח ששם מולחין עורות קדשים על גבי הכבש ששם מולחים את האברים בראשו של מזבח ששם מולחין הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים ועולת העוף
Nichtheiliges – das ist doch selbstverständlich! Was haben sie dort zu suchen? – Obwohl der Meister sagte: ‚Sie sollen essen‘ – dass sie dazu Nichtheiliges und Hebe essen, damit es in Sättigung gegessen werde –, geben wir ihnen trotzdem kein Salz der Heiligtümer [dafür].
חולין פשיטא מאי בעו התם אע"ג דאמר מר יאכלו שיאכלו עמה חולין ותרומה כדי שתהא נאכלת על השובע אפילו הכי מלח דקדשים לא יהבינן להו
Rabina sagte zu Raw Aschi: Das ist auch einleuchtend; denn wenn du meinst, was [bedeutet] ‚für ihre Opfer‘? Um [sie] zu salzen – [wäre dann] der Grund, dass das Gericht es verordnet hat, und hätte das Gericht es nicht verordnet, nicht? Wenn wir es jetzt [sogar] den Israeliten geben, sollten wir es den Kohanim nicht geben?
אמר ליה רבינא לרב אשי ה"נ מסתברא דאי סלקא דעתך מאי לקרבנם למלוח טעמא דאתני בית דין הא לא אתני בית דין לא השתא לישראל יהבינן לכהנים לא יהבינן
Denn es wurde gelehrt: Man könnte meinen, wer sagt: ‚Ich nehme ein Speiseopfer auf mich‘, solle Salz aus seinem Haus bringen, so wie er Weihrauch aus seinem Haus bringt. Und es ist ein [folgerichtiger] Schluss: Es heißt: ‚Er bringe ein Speiseopfer‘, und er bringt Salz, und es heißt: ‚Er bringe ein Speiseopfer‘, und er bringt Weihrauch – wie der Weihrauch aus seinem Haus, so auch das Salz aus seinem Haus.
דתניא יכול האומר הרי עלי מנחה יביא מלח מתוך ביתו כדרך שמביא לבונה מתוך ביתו ודין הוא נאמר הביא מנחה והביא מלח ונאמר הביא מנחה והביא לבונה מה לבונה מתוך ביתו אף מלח מתוך ביתו
Oder geh diesen Weg: Es heißt: ‚Er bringe ein Speiseopfer‘, und er bringt Salz, und es heißt: ‚Er bringe ein Speiseopfer‘, und er bringt Holz – wie das Holz von der Gemeinde, so auch das Salz von der Gemeinde.
או כלך לדרך זו נאמר הביא מנחה והביא מלח ונאמר הביא מנחה והביא עצים מה עצים משל ציבור אף מלח משל ציבור
Sehen wir, wem es gleicht: Man folgert eine Sache, die bei allen Schlachtopfern gilt, aus einer Sache, die bei allen Schlachtopfern gilt; der Weihrauch, der nicht bei allen Schlachtopfern gilt, soll nicht als Beweis dienen.
נראה למי דומה דנין דבר הנוהג בכל הזבחים מדבר הנוהג בכל הזבחים ואל תוכיח לבונה שאינה נוהגת בכל הזבחים
Oder geh diesen Weg: Man folgert eine Sache, die mit ihm in einem Gefäß kommt, aus einer Sache, die mit ihm in einem Gefäß kommt; das Holz, das nicht mit ihm in einem Gefäß kommt, soll nicht als Beweis dienen.
או כלך לדרך זו דנין דבר הבא עמה בכלי אחד מדבר הבא עמה בכלי אחד ואל יוכיחו עצים שאינן באין עמה בכלי אחד
Die Schrift sagt: „Ein ewiger Salzbund ist es“ (Num 18,19), und dort sagt sie: „von den Kindern Israel, ein ewiger Bund“ (Lev 24,8): Wie dort von der Gemeinde, so auch hier von der Gemeinde.
ת"ל (במדבר יח, יט) ברית מלח עולם הוא ולהלן הוא אומר (ויקרא כד, ח) מאת בני ישראל ברית עולם מה להלן משל ציבור אף כאן משל ציבור
Denn wir haben gelernt: Rabbi Jehuda sagte: Ben Buchri bezeugte in Jawne: Jeder Kohen, der [den Schekel] entrichtet, sündigt nicht. Rabban Jochanan ben Sakkai sagte zu ihm: Nicht so, sondern jeder Kohen, der nicht entrichtet, sündigt; nur legen die Kohanim diesen Vers zu ihren eigenen Gunsten aus:
דתנן אמר רבי יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן
„Und jedes Speiseopfer eines Kohen soll ganz [verbrannt] werden, es darf nicht gegessen werden“ (Lev 6,16) – wenn der Omer, die zwei Brote und das Schaubrot [auch] uns gehören, wie könnten sie gegessen werden?
(ויקרא ו, טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו היא היאך נאכלין
Und nach Ben Buchri: Da er von vornherein nicht verpflichtet ist, es zu bringen, ist er, wenn er es doch bringt, ein Sünder, weil er Nichtheiliges in den Vorhof bringt! – [Es geht darum,] dass er es bringt und der Gemeinde übergibt.
ולבן בוכרי כיון דלכתחילה לא מיחייב לאיתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי ומסר להון לציבור
Original: Menachot 21b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.