Graupen und Öl sind unerlässlich, nichts anderes ist unerlässlich.
גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב
Menachot 19b מנחות
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Zur Sache selbst: Raw sagte: Überall, wo die Schrift dir in der Weisung über das Speiseopfer [eine Sache] wiederholt, [bedeutet es] nichts anderes als Unerlässlichkeit. Schmuel aber sagte: Graupen und Öl sind unerlässlich, nichts anderes ist unerlässlich. – Und nach Schmuel ist es, obwohl der Vers es wiederholt, nicht unerlässlich?
גופא אמר רב כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורה מנחה אינו אלא לעכב ושמואל אמר גרש ושמן מעכבין ואין דבר אחר מעכב ולשמואל אע"ג דתנא ביה קרא לא מעכבא ליה
Vielmehr: Überall, wo der Vers es wiederholt, ist es gewiss unerlässlich; und hier streiten sie über ‚seine volle Handvoll‘ [und] ‚mit seiner Handvoll‘. Denn es wurde gelehrt: ‚Seine volle Handvoll‘, ‚mit seiner Handvoll‘ – dass man für die Handvoll kein Maßgefäß machen soll.
אלא כל היכא דתנא ביה קרא ודאי מעכבא והכא במלא קומצו בקומצו קא מיפלגי דתניא מלא קומצו בקומצו שלא יעשה מדה לקומץ
Raw ist der Ansicht: Auch dies hat der Vers wiederholt, denn es steht geschrieben: „Und er brachte das Speiseopfer dar und füllte seine Hand davon“ (Lev 9,17). Schmuel aber [meint]: Für die Generationen lernt man nicht von der einmaligen Stunde.
רב סבר הא נמי תנא ביה קרא דכתיב (ויקרא ט, יז) ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ושמואל דורות משעה לא ילפינן
Lernt denn Schmuel nicht für die Generationen von der einmaligen Stunde? Wir haben doch gelernt: Die Gefäße für Flüssiges heiligen das Flüssige, und die Maße für Trockenes heiligen das Trockene; die Gefäße für Flüssiges heiligen nicht das Trockene, und die Maße für Trockenes heiligen nicht das Flüssige.
ולא יליף שמואל דורות משעה והתנן כלי הלח מקדשין את הלח ומדת יבש מקדשין את היבש ואין כלי הלח מקדשין את היבש ולא מדת יבש מקדשין את הלח
Und Schmuel sagte: Das wurde nur von den Maßen gelehrt; die Sprengschalen aber heiligen [auch Trockenes], denn es steht geschrieben: „beide voll mit Feinmehl“ (Num 7,13).
ואמר שמואל ל"ש אלא מדות אבל מזרקות מקדשין דכתיב (במדבר ז, יג) שניהם מלאים סלת
Dort ist es anders, denn der Vers wiederholt es zwölfmal.
שאני התם דתנא בה קרא תריסר זימנין
Raw Kahana und Raw Assi sagten zu Raw: Da ist doch das Heranbringen, das der Vers wiederholt hat, und es ist nicht unerlässlich! – Wo hat er es wiederholt? Es steht geschrieben: „Dies ist die Weisung über das Speiseopfer: Die Söhne Aarons sollen es vor den Ewigen heranbringen“ (Lev 6,7).
א"ל רב כהנא ורב אסי לרב והרי הגשה דתנא בה קרא ולא מעכבא מאן תנא ביה דכתיב (ויקרא ז, א) זאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן לפני ה'
Jenes kommt, um ihm einen Ort festzulegen. Denn es wurde gelehrt: ‚Vor den Ewigen‘ – man könnte meinen, an der Westseite; die Schrift sagt: ‚an die Vorderseite des Altars‘.
ההוא לקבוע לה מקום הוא דאתא דתניא לפני ה' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח
Wenn ‚an die Vorderseite des Altars‘, könnte man meinen, an der Südseite; die Schrift sagt: ‚vor den Ewigen‘. Wie also? Er bringt es an die südwestliche Ecke heran, gegenüber der Spitze der Ecke, und das genügt.
אי אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה בקרן דרומית מערבית כנגד חודה של קרן ודיו
Rabbi Elieser sagt: Man könnte meinen, er bringe es westlich der Ecke (oder) südlich der Ecke heran. Du sagst: Überall, wo du zwei Verse findest, von denen der eine sich selbst bestätigt und den anderen bestätigt, der andere sich selbst bestätigt und den anderen aufhebt, lässt man den, der sich selbst bestätigt und den anderen aufhebt, und hält sich an den, der sich selbst bestätigt und den anderen bestätigt.
רבי אליעזר אומר יכול יגישנה למערבה של קרן (או) לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שתי מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל את חבירו מניחין את שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו
Denn wenn du sagst: ‚vor den Ewigen‘ – an der Westseite, hast du ‚an die Vorderseite des Altars‘ – an der Südseite – aufgehoben; wenn du aber sagst: ‚an die Vorderseite des Altars‘ – an der Südseite, hast du ‚vor den Ewigen‘ bestätigt.
שכשאתה אומר לפני ה' במערב בטלתה אל פני המזבח בדרום וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימתה לפני ה'
Und wie hast du es bestätigt? Raw Aschi sagte: Dieser Tanna ist der Ansicht, der ganze Altar stehe im Norden.
והיכא קיימתה אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי
Raw Huna wandte dagegen ein: Da ist doch das Salz, das der Vers nicht wiederholt hat, und es ist doch dabei unerlässlich! Denn es wurde gelehrt: „Ein ewiger Salzbund ist es“ (Num 18,19) – dass
מתקיף לה רב הונא הרי מלח דלא תנא ביה קרא ומעכבא ביה דתניא (במדבר יח, יט) ברית מלח עולם הוא שתהא
Original: Menachot 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.