Vielleicht ist das Ganze Pflicht, und alles, wovon [schon etwas] den Feuern [übergeben wurde], fällt unter „ihr sollt nicht räuchern“ (Lev 2,11)!
ודלמא כולה חובה היא וכל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו
Menachot 106b מנחות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Jehuda, Sohn des Rabbi Schimon ben Pasi, sagte: Er bringt sie im Namen von Holz hinauf, und [zwar] nach Rabbi Elieser; wie gelehrt wird: Rabbi Elieser sagt: „Zum lieblichen Duft“ (Lev 2,12) bringst du es nicht hinauf, aber du bringst es im Namen von Holz hinauf.
אמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי דמסיק להו לשום עצים וכרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר (ויקרא ב, יב) לריח ניחוח אי אתה מעלה אבל אתה מעלה לשום עצים
Raw Acha, Sohn des Rawa, sagte zu Raw Aschi: Vielleicht meinen alle, es ist erlaubt, Pflicht mit Spende zu vermischen, und hier sind sie über [die Ansicht] des Rabbi Elieser verschiedener Meinung: Die Rabbanan halten [die Ansicht] des Rabbi Elieser, und Rabbi hält [die Ansicht] des Rabbi Elieser nicht.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי ודלמא דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה והכא בדרבי אליעזר קא מיפלגי דרבנן אית להו דרבי אליעזר ורבי לית ליה דרבי אליעזר
Er sagte zu ihm: Wenn du meinst, nach Rabbi ist es erlaubt, Pflicht mit Spende zu vermischen, und er hält [die Ansicht] des Rabbi Elieser nicht – so ist es möglich, dass er sechzig in einem Gerät und eines in einem [anderen] Gerät bringt, sie berühren lässt und die Handvoll abhebt.
אמר ליה אי סלקא דעתך לרבי מותר לערב חובה בנדבה ודרבי אליעזר לית ליה אפשר דמייתי שיתין בחד מנא וחד בחד מנא ומגע להו וקמיץ
Rawa sagte: Alle meinen, es ist erlaubt, Pflicht mit Spende zu vermischen, und alle halten [die Ansicht] des Rabbi Elieser; und hier sind sie über den Streit zwischen Rabbi Elieser ben Jaakow und den Rabbanan verschiedener Meinung.
רבא אמר דכולי עלמא מותר לערב חובה בנדבה ודכולי עלמא אית להו דרבי אליעזר והכא בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן קא מיפלגי
Denn wir haben gelernt: Selbst einem Speiseopfer von sechzig Zehnteln gibt man sechzig Log. Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Selbst ein Speiseopfer von sechzig Zehnteln hat nur sein Log, wie es heißt: „zum Speiseopfer, und ein Log Öl“ (Lev 14,21).
דתנן אפילו מנחה של שישים עשרון נותן לה שישים לוג רבי אליעזר בן יעקב אומר אפילו מנחה של ששים עשרון אין לה אלא לוגה שנאמר (ויקרא יד, כא) למנחה ולוג שמן
Die Rabbanan meinen [wie die Rabbanan], die sagen: sechzig Log, und jedes einzelne Zehntel nimmt sein Log.
רבנן סברי [כרבנן] דאמרי שישים לוג וכל חד וחד עשרון לוגה קא שקיל
Und Rabbi meint wie Rabbi Elieser ben Jaakow, der sagt, es hat nur sein Log; und wir wissen nicht, ob es ein Speiseopfer ist, dem ein Log genügt, oder ob es zwei Speiseopfer sind, für die wir zwei Log brauchen.
ורבי סבר כר' אליעזר בן יעקב דאמר אין לה אלא לוגה ולא ידעינן אי חדא מנחה היא דסגי לה בחד לוג אי שתי מנחות נינהו דבעינן שני לוגין
Raw Aschi sagte: Sie sind über [den Fall] „klein [gelobt], und er brachte groß“ verschiedener Meinung: Die Rabbanan meinen, [hat er] klein [gelobt] und groß gebracht, ist er [seiner Pflicht] nachgekommen; und Rabbi meint, er ist nicht nachgekommen.
רב אשי אמר בקטן והביא גדול קמיפלגי רבנן סברי קטן והביא גדול יצא ורבי סבר לא יצא
Aber darüber sind sie doch schon einmal verschiedener Meinung, denn wir haben gelernt: [Hat er] klein [gelobt] und groß gebracht, ist er nachgekommen; Rabbi sagt: Er ist nicht nachgekommen!
והא איפלגו בה חדא זמנא דתנן קטן והביא גדול יצא רבי אומר לא יצא
Es ist nötig. Denn wäre es bei diesem gesagt worden, [könnte man meinen,] bei diesem sagen die Rabbanan [so], weil es hier wie dort [nur] eine Handvoll ist; aber dort, wo sich die Opferteile vermehren, sage ich, sie geben Rabbi recht.
צריכא דאי איתמר בהא בהא קא אמרי רבנן משום דאידי ואידי קומץ הוא אבל התם דקא נפישי אימורין אימא מודו ליה לרבי
Und wäre es bei jenem gesagt worden, [könnte man meinen,] bei jenem sagt Rabbi [so]; aber bei diesem sage ich, er gibt den Rabbanan recht. [Darum] ist es nötig.
ואי איתמר בההיא בההיא קאמר רבי אבל בהא אימא מודי להו לרבנן צריכא
(Merkzeichen: Holz, Gold, Wein, Brandopfer, Dankopfer, Stier.)
(סימן עצי"ם זה"ב יי"ן עול"ה תוד"ה שו"ר):
MISCHNA: „Ich nehme Holz auf mich“ – nicht weniger als zwei Scheite; „Weihrauch“ – nicht weniger als eine Handvoll.
מתני׳ הרי עלי עצים לא יפחות משני גזירין לבונה לא יפחות מקומץ
Es gibt fünf [Fälle von einer] Handvoll: Wer sagt: „Ich nehme Weihrauch auf mich“ – nicht weniger als eine Handvoll; wer ein Speiseopfer spendet, bringe mit ihm eine Handvoll Weihrauch; wer die Handvoll draußen darbringt, ist schuldig; die zwei Weihrauchschalen erfordern zwei Handvoll.
חמשה קמצים הם האומר עלי לבונה לא יפחות מקומץ המנדב מנחה יביא עמה קומץ לבונה המעלה את הקומץ בחוץ חייב שני בזיכין טעונין שני קמצים
„Ich nehme Gold auf mich“ – nicht weniger als ein Golddinar; „Silber“ – nicht weniger als ein Silberdinar; „Kupfer“ – nicht weniger als [im Wert von] einer Silber-Ma’a. „Ich habe [es] genannt und weiß nicht, was ich genannt habe“ – er muss bringen, bis er sagt: „Nicht dies habe ich gemeint.“
הרי עלי זהב לא יפחות מדינר זהב כסף לא יפחות מדינר כסף נחשת לא יפחות ממעה כסף פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יהא מביא עד שיאמר לא לכך נתכוונתי:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Opfer“ (Lev 2,1) – das lehrt, dass man Holz spendet. Und wie viel? Zwei Scheite. Und so heißt es: „Und wir warfen die Lose über das Holzopfer“ (Neh 10,35). Rabbi sagt: Holz ist ein Opfer; es erfordert Salz und erfordert das Herantragen.
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא ב, א) קרבן מלמד שמתנדבין עצים וכמה שני גזירין וכן הוא אומר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים רבי אומר עצים קרבן הם טעונין מלח וטעונין הגשה
Rawa sagte: Und nach den Worten Rabbis erfordert Holz das Abheben der Handvoll. Raw Papa sagte: Nach den Worten Rabbis braucht Holz [anderes] Holz.
אמר רבא ולדברי רבי עצים טעונין קמיצה אמר רב פפא לדברי רבי עצים צריכין עצים:
„Weihrauch – nicht weniger als eine Handvoll“. Woher wissen wir das? Denn es steht geschrieben: „Und er hebe davon mit seiner Handvoll vom Feinmehl des Speiseopfers und von seinem Öl und den ganzen Weihrauch“ (Lev 6,8). Er vergleicht den Weihrauch mit dem Abheben beim Speiseopfer: Wie das Abheben beim Speiseopfer eine Handvoll ist, so ist auch der Weihrauch eine Handvoll.
לבונה לא יפחות מן הקומץ: מנלן דכתיב (ויקרא ו, ח) והרים ממנו בקומצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה מקיש לבונה להרמה דמנחה מה הרמה דמנחה קומץ אף לבונה נמי קומץ:
Die Rabbanan lehrten: „Ich nehme [etwas] für den Altar auf mich“, bringe er Weihrauch; denn es gibt nichts, das [ganz] auf dem Altar dargebracht wird, außer Weihrauch. „Ich habe [es] genannt und weiß nicht, was ich genannt habe“, bringe er von allem, was auf dem Altar dargebracht wird.
תנו רבנן הרי עלי למזבח יביא לבונה שאין לך דבר שקרב לגבי מזבח אלא לבונה פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא מכל דבר שקרב למזבח
Und sonst gibt es nichts? Es gibt doch das Brandopfer! – Da ist die Haut für die Kohanim.
ותו ליכא והא איכא עולה איכא עורה לכהנים
Es gibt doch das Geflügel-Brandopfer! – Da gibt es
והא איכא עולת העוף איכא
Original: Menachot 106b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.