der zu steinigende Stier, das Kalb, dem das Genick gebrochen wird, die Vögel des Aussätzigen, die Erstgeburt des Esels und Fleisch mit Milch – sie alle verunreinigen mit Speiseunreinheit.
Rabbi Schimon sagt: Sie alle verunreinigen nicht mit Speiseunreinheit. Und Rabbi Schimon gibt bei Fleisch mit Milch zu, dass es mit Speiseunreinheit verunreinigt, da es eine Zeit der Tauglichkeit hatte.
ר' שמעון אומר כולן אין מטמאין טומאת אוכלין ומודה ר' שמעון בבשר בחלב שמטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר
Und Raw Assi sagte im Namen von Rabbi Jochanan: Was ist der Grund des Rabbi Schimon? „Von aller Speise, die gegessen wird“ (Lev 11,34) – Speise, die du anderen zu essen geben kannst, heißt Speise; Speise, die du anderen nicht zu essen geben kannst, heißt nicht Speise.
ואמר רב אסי אמר ר' יוחנן מאי טעמא דר' שמעון (ויקרא יא, לד) מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים קרוי אוכל אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים אינו קרוי אוכל
Wie gelehrt wird: Rabbi Schimon ben Jehuda sagt im Namen von Rabbi Schimon: Fleisch mit Milch ist zum Essen verboten und zur Nutznießung erlaubt, wie es heißt: „Denn ein heiliges Volk bist du dem Ewigen, deinem Gott; du sollst ein Böcklein nicht in der Milch seiner Mutter kochen“ (Dtn 14,21), und dort heißt es: „Und heilige Menschen sollt ihr mir sein, und Fleisch, das auf dem Feld zerrissen wurde, sollt ihr nicht essen“ (Ex 22,30). Wie dort zum Essen verboten und zur Nutznießung erlaubt, so auch hier zum Essen verboten und zur Nutznießung erlaubt.
דתניא ר' שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר (דברים יד, כא) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ולהלן הוא אומר (שמות כב, ל) ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה
Er sagt eines und noch eines: Eines, dass es eine Speise ist, die du anderen zu essen geben kannst; und noch eines: Auch für ihn selbst hatte es eine Zeit der Tauglichkeit.
חדא ועוד קאמר חדא דאוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא ועוד לדידיה נמי היתה לו שעת הכושר
Man wandte ein: Rabbi Schimon sagt: Es gibt Notar, das mit Speiseunreinheit verunreinigt, und es gibt Notar, das nicht mit Speiseunreinheit verunreinigt.
מיתיבי ר' שמעון אומר יש נותר שהוא מטמא טומאת אוכלין ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין
Wie? Blieb es vor dem Sprengen [des Blutes] über Nacht, verunreinigt es nicht mit Speiseunreinheit; nach dem Sprengen verunreinigt es mit Speiseunreinheit.
כיצד לן לפני זריקה אינו מטמא טומאת אוכלין לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין
(Und doch) und Piggul, sowohl bei Hochheiligem als auch bei minder Heiligem, verunreinigt nicht mit Speiseunreinheit; hat man beim Speiseopfer Piggul verursacht, verunreinigt es mit Speiseunreinheit!
(והא) ופיגול בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים אינו מטמא טומאת אוכלין פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין
Man soll sie doch auslösen! Das ist gut nach jener Fassung, nach der Rabbi Oschaja sagte: Unreine werden ausgelöst, reine werden nicht ausgelöst – da ist es gut.
וליפרקינהו הניחא להך לישנא דאמר רבי אושעיא טמאין נפדין טהורין אין נפדין שפיר
Aber da er sie, wenn er wollte, auslösen könnte – wir haben doch von Rabbi Schimon gehört, dass er sagt: Alles, was zur Auslösung bestimmt ist, gleicht Ausgelöstem.
וכיון דאי בעי פריק ליה שמעינן ליה לרבי שמעון דאמר כל העומד לפדות כפדוי דמי
Wie gelehrt wird: Rabbi Schimon sagt: Die [rote] Kuh verunreinigt mit Speiseunreinheit, da sie eine Zeit der Tauglichkeit hatte. Und Resch Lakisch sagte: Rabbi Schimon pflegte zu sagen: Die Kuh wird [noch] auf ihrem Holzstoß ausgelöst.
דתניא רבי שמעון אומר פרה מטמאה טומאת אוכלין הואיל והיתה לה שעת הכושר ואמר ריש לקיש אומר היה ר' שמעון פרה נפדית על גב מערכתה
Ist das denn vergleichbar? Recht bei der Kuh: Sie ist zur Auslösung bestimmt; denn wenn man eine andere findet, die schöner ist als sie, ist es ein Gebot, sie auszulösen. Aber ist es denn bei diesen Speiseopfern ein Gebot, sie auszulösen?
הכי השתא בשלמא פרה עומדת לפדות היא שאם מצא אחרת נאה הימנה מצוה לפדותה אלא הני מנחות מצוה לפדותן
Aber [beim Fall], dass es vor dem Sprengen über Nacht blieb – da ist es doch ein Gebot, [das Blut] zu sprengen, und wenn er wollte, könnte er sprengen; und doch lehrt er, dass es nicht mit Speiseunreinheit verunreinigt!
Statt uns zu lehren: „nach dem Sprengen verunreinigt es mit Speiseunreinheit“, soll er doch bei ihm selbst unterscheiden: Wovon ist die Rede? Wenn am Tag keine Zeit mehr war; aber wenn am Tag noch Zeit war, verunreinigt es mit Speiseunreinheit!
אדתני לן לאחר זריקה מטמא טומאת אוכלין ליפלוג בדידה במה דברים אמורים שלא היתה לו שהות ביום אבל היתה לו שהות ביום מטמא טומאת אוכלין
So meint er es auch: Bevor es zum Sprengen geeignet wird, verunreinigt es nicht mit Speiseunreinheit; nachdem es zum Sprengen geeignet wird, verunreinigt es mit Speiseunreinheit.
הכי נמי קאמר לן קודם שיראה לזריקה אינו מטמא טומאת אוכלין לאחר שיראה לזריקה מטמא טומאת אוכלין
Aber hat man Piggul verursacht, sowohl bei Hochheiligem als auch bei minder Heiligem – da ist es doch ein Gebot, zu sprengen,
והא פיגל בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים מצוה למיזרקיה
Original: Menachot 101b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.