und wenn er wollte, könnte er sprengen; und doch lehrt er, dass es nicht mit Speiseunreinheit verunreinigt. Ist es also nicht so, dass er beim Sprengen Piggul verursacht hat? Nein, [es ist so,] dass er beim Schlachten Piggul verursacht hat.
ואי בעי זריק וקתני דאינו מטמא טומאת אוכלין מאי לאו דפיגל בזריקה לא דפיגל בשחיטה
Statt zu lehren: „Hat man beim Speiseopfer Piggul verursacht, verunreinigt es mit Speiseunreinheit“, soll er doch bei ihm selbst unterscheiden: Wovon ist die Rede? Wenn er beim Schlachten Piggul verursacht hat; aber hat er beim Sprengen Piggul verursacht, verunreinigt es mit Speiseunreinheit!
אדתני פיגל במנחה מטמא טומאת אוכלין ליפלוג בדידה במה דברים אמורים דפיגל בשחיטה אבל פיגל בזריקה מטמא טומאת אוכלין
Das Piggul beim Speiseopfer war ihm nötig: Obwohl er beim Abheben der Handvoll Piggul verursacht hat – und die Handvoll beim Speiseopfer gleicht dem Schlachten –, verunreinigt es dennoch mit Speiseunreinheit, da es von seinem Ursprung an eine Zeit der Tauglichkeit hatte.
פיגל במנחה איצטריכא ליה דאף על גב דפיגל בקמיצה דקומץ במנחה כשחיטה דמי אפילו הכי מטמא טומאת אוכלין הואיל והיתה לו שעת הכושר מעיקרו
Raw Aschi sagte: Ich trug die Lehre vor Raw Nachman vor: Du kannst sogar sagen, es blieb tatsächlich über Nacht, und du kannst sogar sagen, dass er beim Sprengen Piggul verursacht hat;
אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב נחמן אפילו תימא לן ממש ואפילו תימא דפיגל בזריקה
Man wandte ein: Eine Regel sagte Rabbi Jehoschua: Alles, was eine Zeit der Erlaubnis für die Kohanim hatte, an dem begeht man keine Veruntreuung; und alles, was keine Zeit der Erlaubnis für die Kohanim hatte, an dem begeht man Veruntreuung.
מיתיבי כלל אמר רבי יהושע כל שהיתה לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים מועלין בה
Und welches hatte keine Zeit der Erlaubnis für die Kohanim? Das außerhalb seiner Zeit und außerhalb seines Ortes geschlachtet wurde und bei dem Untaugliche [das Blut] auffingen und sprengten.
ואיזו היא שלא היתה לו שעת היתר לכהנים שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ושקבלו פסולין וזרקו את דמה
Jedenfalls lehrt er im Anfangssatz: „Das über Nacht geblieben ist, das unrein geworden ist und das hinausgekommen ist“. Ist es nicht tatsächlich über Nacht geblieben? Und hier ist es doch [ein Fall von]: Wenn er wollte, hätte er gesprengt; und doch lehrt er, dass man keine Veruntreuung begeht!
קתני מיהא רישא שלנה ושנטמאת ושיצאה מאי לאו לנה ממש והכא דאי בעי הוה זריק הוא וקתני דאין מועלין
Aber [wenn es] tatsächlich über Nacht [blieb] – was dann? Begeht man tatsächlich Veruntreuung? [Dann ist] dieses „alles, was eine Zeit der Erlaubnis für die Kohanim hatte“ und „alles, was keine Zeit der Erlaubnis für die Kohanim hatte“ [unpassend];
אבל לינה ממש מאי הכי נמי דמועלין האי כל שהיה לו שעת היתר לכהנים וכל שלא היתה לו שעת היתר לכהנים
„alles, was eine Zeit der Erlaubnis für die Kohanim hat, an dem begeht man keine Veruntreuung, und alles, was keine Zeit der Erlaubnis für die Kohanim hat, an dem begeht man Veruntreuung“ hätte er sagen müssen!
כל שיש לו שעת היתר לכהנים אין מועלין בה וכל שאין לה שעת היתר לכהנים מועלין בה מיבעי ליה
Die Veruntreuung [besteht] wegen der Heiligkeit, und [hier] ist es keine Heiligkeit [mehr]: Nachdem seine Heiligkeit erloschen ist, wodurch sollte sie wieder auf ihm reiten?
מעילה משום קדושה ולאו קדושה היא לבתר דפקעה לה קדושתיה במאי הדרא רכבא לה
Die Unreinheit [besteht] wegen [der Eigenschaft als] Speise, und es ist (wegen) keine Speise: Überall, wo er, wenn er will, sprengen kann, macht es dies zur Speise, und es verunreinigt mit Speiseunreinheit; wo er, auch wenn er will, nicht sprengen kann, macht es dies nicht zur Speise, [und] es verunreinigt nicht mit Speiseunreinheit.
טומאה משום אוכלא ולאו (משום) אוכלא היא כל היכא דאי בעי זריק מצי זריק ליה משוי ליה אוכלא ומטמא טומאת אוכלין היכא דאי בעי (מצי) זריק לא מצי זריק לא משוי ליה אוכלא [ולא] מטמא טומאת אוכלין
Man wandte ein: Wer ein Schuldopfer des Zweifels (Ascham Talui) bringt, und es wird bekannt, dass er nicht gesündigt hat: Wurde es ihm bekannt, bevor es geschlachtet war, soll es hinausgehen und in der Herde weiden – Worte des Rabbi Meir. Und die Weisen sagen:
מיתיבי המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא אם עד שלא נשחט נודע לו יצא וירעה בעדר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים
Original: Menachot 102a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.