Fällt der Neumond Aw auf einen Schabbat, schließt man mit „Eure Neumonde und eure Festzeiten hasst meine Seele, sie sind mir zur Last geworden“ (Jes 1,14) ab. Was [heißt] „sie sind mir zur Last geworden“? Der Heilige, gelobt sei Er, sagte: Nicht genug ist es Israel, dass sie vor mir sündigen, sondern sie bemühen mich auch noch, zu ermessen, welches harte Verhängnis ich über sie bringen soll.
ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין (ישעיהו א, יד) חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח מאי היו עלי לטורח אמר הקב"ה לא דיין להם לישראל שחוטאין לפני אלא שמטריחין אותי לידע איזו גזירה קשה אביא עליהם
Am Neunten Aw selbst – womit schließen wir ab? Raw sagte: „Wie ist zur Hure geworden“ (Jes 1,21). Die Toralesung – was ist sie? Es wird gelehrt: Andere sagen: „Und wenn ihr nicht auf mich hört“ (Lev 26,14). Rabbi Natan bar Josef sagt: „Bis wann wird dieses Volk mich verschmähen?“ (Num 14,11). Und manche sagen: „Bis wann [soll ich] diese böse Gemeinde [ertragen]?“ (Num 14,27). Abaje sagte: Heute ist es allgemein Brauch, „Wenn du Kinder zeugst“ (Dtn 4,25) zu lesen und mit „Ich will sie gänzlich hinwegraffen“ (Jer 8,13) abzuschließen.
בתשעה באב גופיה מאי מפטרינן אמר רב (ישעיהו א, כא) איכה היתה לזונה מקרא מאי תניא אחרים אומרים (ויקרא כו, יד) ואם לא תשמעו לי ר' נתן בר יוסף אומר (במדבר יד, יא) עד אנה ינאצוני העם הזה ויש אומרים (במדבר יד, כז) עד מתי לעדה הרעה הזאת אמר אביי האידנא נהוג עלמא למיקרי (דברים ד, כה) כי תוליד בנים ומפטירין (ירמיהו ח, יג) אסוף אסיפם:
[„Bei den Maamadot] die Schöpfungsgeschichte“ usw.: Woher diese Dinge? Rabbi Ami sagte: Gäbe es die Maamadot nicht, hätten Himmel und Erde keinen Bestand, denn es heißt: „Wenn nicht mein Bund bei Tag und Nacht [bestünde], hätte ich die Ordnungen von Himmel und Erde nicht gesetzt“ (Jer 33,25).
[במעמדות] במעשה בראשית וכו': מנהני מילי א"ר אמי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (ירמיהו לג, כה) אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי
Und es steht geschrieben: „Und er sprach: Gott, Ewiger, woran soll ich erkennen, dass ich es erben werde?“ (Gen 15,8). Abraham sagte vor dem Heiligen, gelobt sei Er: Herr der Welt, wenn Israel – Gott behüte – vor Dir sündigt, wirst Du ihnen dann tun wie der Generation der Sintflut und der Generation der Zerstreuung? Er sagte zu ihm: Nein.
וכתיב (בראשית טו, ב) ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה אמר לו לאו
Er sagte vor Ihm: Herr der Welt, „woran soll ich erkennen“? Er sagte zu ihm: „Nimm mir eine dreijährige Färse“ usw. (Gen 15,9). Er sagte vor Ihm: Herr der Welt, das passt für die Zeit, da das Heiligtum besteht; in der Zeit, da das Heiligtum nicht besteht, was wird aus ihnen? Er sagte zu ihm: Ich habe für sie schon die Ordnung der Opfer festgesetzt. Solange sie darin lesen, rechne ich es ihnen an, als brächten sie vor mir ein Opfer dar, und ich vergebe ihnen alle ihre Sünden.
אמר לפניו רבש"ע במה אדע אמר לו קחה לי עגלה משולשת וגו' אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם:
„An Fasttagen die Segnungen und Flüche, und man unterbricht nicht bei den Flüchen“: Woher diese Dinge? Rabbi Chija bar Gamda sagte, Rabbi Assi sagte: Denn die Schrift sagt: „Die Zucht des Ewigen, mein Sohn, verschmähe nicht“ (Spr 3,11).
בתעניות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות: מה"מ אמר ר' חייא בר גמדא אמר רבי אסי דאמר קרא (משלי ג, יא) מוסר ה' בני אל תמאס
Resch Lakisch sagte: Weil man über Unheil keinen Segen spricht. Wie macht man es dann? Ein Tanna lehrte: Wenn er beginnt, beginnt er mit dem Vers vor ihnen, und wenn er endet, endet er mit dem Vers nach ihnen.
ריש לקיש אמר לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות אלא היכי עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהן
Abaje sagte: Man hat das nur von den Flüchen in Torat Kohanim gelehrt; aber bei den Flüchen in Mischne Tora unterbricht man. Was ist der Grund? Jene sind in der Mehrzahl gesagt, und Mose sprach sie aus dem Mund der Allmacht; diese sind in der Einzahl gesagt, und Mose sprach sie aus eigenem Mund.
אמר אביי לא שנו אלא בקללות שבתורת כהנים אבל קללות שבמשנה תורה פוסק מאי טעמא הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן
Levi bar Buti las vor Raw Huna und stockte bei den Flüchen. Er sagte zu ihm: Mach es nach deinem Belieben; man hat das nur von den Flüchen in Torat Kohanim gelehrt, aber bei denen in Mischne Tora unterbricht man.
לוי בר בוטי הוה קרי וקא מגמגם קמיה דרב הונא בארורי אמר לו אכנפשך לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל שבמשנה תורה פוסק
Es wird gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Esra ordnete für Israel an, dass man die Flüche in Torat Kohanim vor dem Wochenfest liest und die in Mischne Tora vor Rosch Haschana. Was ist der Grund? Abaje sagte, und manche sagen, Resch Lakisch: Damit das Jahr mit seinen Flüchen zu Ende gehe.
תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה מאי טעמא אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה
Gut, bei denen in Mischne Tora gibt es [den Grund], damit das Jahr mit seinen Flüchen zu Ende gehe. Aber bei denen in Torat Kohanim – ist denn das Wochenfest ein Jahresanfang? – Ja, auch das Wochenfest ist ein Jahresanfang, denn wir haben gelernt: Und am Wochenfest [wird gerichtet] über die Baumfrüchte.
בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן
Es wird gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Wenn Alte dir sagen: Reiß ein!, und Junge: Baue!, so reiß ein und baue nicht, denn das Einreißen der Alten ist Bauen, und das Bauen der Jungen ist Einreißen. Und ein Zeichen für die Sache ist Rehabeam, der Sohn Salomos (1 Kön 12,21).
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה סתור ואל תבנה מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה וסימן לדבר (מלכים א יב, כא) רחבעם בן שלמה
Die Rabbanan lehrten: Wo man am Schabbatmorgen aufhört, dort liest man beim Mincha-Gebet; [wo man] beim Mincha-Gebet [aufhört], dort liest man am Montag; [wo man] am Montag [aufhört], dort liest man am Donnerstag; [wo man] am Donnerstag [aufhört], dort liest man am nächsten Schabbat – Worte von Rabbi Meir. Rabbi Jehuda sagt: Wo man am Schabbatmorgen aufhört, dort liest man beim Mincha-Gebet, am Montag, am Donnerstag und am nächsten Schabbat.
ת"ר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה במנחה שם קורין בשני בשני שם קורין בחמישי בחמישי שם קורין לשבת הבאה דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה
Rabbi Seira sagte: Die Halacha ist: Wo man am Schabbatmorgen aufhört, dort liest man beim Mincha-Gebet, am Montag, am Donnerstag und am nächsten Schabbat. Soll er doch sagen: Die Halacha ist wie Rabbi Jehuda!
אמר רבי זירא הלכה מקום שמפסיקין בשבת שחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ולשבת הבאה ולימא הלכה כרבי יהודה
Original: Megillah 31b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.