und er ordnet die Baraita Rabbi Jose bar Jehuda zu.
ומוקים לה לברייתא כר' יוסי בר יהודה
Megilla 2b מגילה
Aufbau der Debatte:Frage 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Hat denn Rabbi Jehuda gesagt: In dieser Zeit, da man auf sie schaut, liest man sie nur zu ihrer Zeit? Dagegen wirft man ein: Rabbi Jehuda sagte: Wann [gilt das]? An einem Ort, wo man am Montag und am Donnerstag [in die Stadt] kommt; aber an einem Ort, wo man nicht am Montag und am Donnerstag kommt, liest man sie nur zu ihrer Zeit.
ומי אמר ר"י בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה ורמינהי א"ר יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה
An einem Ort, wo man am Montag und am Donnerstag kommt, liest man jedenfalls [früher], und zwar auch in dieser Zeit! – Und er ordnet die Baraita Rabbi Jose bar Jehuda zu.
מקום שנכנסין בשני ובחמישי מיהא קרינן ואפילו בזמן הזה ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה
Und weil er eine Schwierigkeit zwischen Rabbi Jehuda und Rabbi Jehuda hatte, ordnet er die Baraita Rabbi Jose bar Jehuda zu.
ומשום דקשיא ליה דרבי יהודה אדר' יהודה מוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה
Raw Aschi hatte gehört, dass manche sie im Namen Rabbi Jehudas lehren und manche im Namen Rabbi Jose bar Jehudas; und da er eine Schwierigkeit zwischen Rabbi Jehuda und Rabbi Jehuda hatte, sagte er: Wer sie im Namen Rabbi Jehudas lehrt, [überliefert] nicht genau; wer sie im Namen Rabbi Jose bar Jehudas lehrt, [überliefert] genau.
רב אשי שמיע ליה דאיכא דתני לה כרבי יהודה ואיכא דתני לה כרבי יוסי בר יהודה ומדקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה אמר מאן דתני לה כרבי יהודה לאו דווקא מאן דתני לה כרבי יוסי בר יהודה דווקא:
„Großstädte, die seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, von einer Mauer umgeben sind, lesen am fünfzehnten“ usw. Woher diese Dinge? Rawa sagte: Denn der Vers sagt: „Darum begehen die Juden, die Landbewohner, die in den offenen Städten wohnen“ usw. (Est 9,19) – da die Offenen am vierzehnten [lesen], lesen die Ummauerten am fünfzehnten.
כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו': מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו' מדפרזים בארבעה עשר מוקפין בחמשה עשר
Sag doch: Die Offenen am vierzehnten, die Ummauerten überhaupt nicht! – Sind sie etwa nicht Israel? Und außerdem heißt es: „von Indien bis Kusch“.
ואימא פרזים בארבעה עשר מוקפין כלל כלל לא ולאו ישראל נינהו ועוד מהודו ועד כוש כתיב
Sag doch: Die Offenen am vierzehnten, die Ummauerten am vierzehnten und am fünfzehnten, wie es heißt: „dass sie den vierzehnten Tag des Monats Adar und den fünfzehnten Tag [desselben] in jedem Jahr begehen“ (Est 9,21)!
ואימא פרזים בארביסר מוקפין בארביסר ובחמיסר כדכתיב (אסתר ט, כא) להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה
Hätte es geheißen „den vierzehnten und fünfzehnten Tag“, so wäre es, wie du sagst; jetzt aber, da es heißt „den vierzehnten Tag und den fünfzehnten Tag“, kommt das [Wort] „et“ und trennt: die einen am vierzehnten und die anderen am fünfzehnten.
אי הוה כתב את יום ארבעה עשר וחמשה עשר כדקאמרת השתא דכתיב את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר אתא את ופסיק הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר
Sag doch: Die Offenen am vierzehnten, die Ummauerten nach Belieben am vierzehnten oder am fünfzehnten! – Der Vers sagt: „zu ihren Zeiten“ – die Zeit des einen ist nicht die Zeit des anderen.
ואימא פרזים בארביסר מוקפין אי בעו בארביסר אי בעו בחמיסר אמר קרא בזמניהם זמנו של זה לא זמנו של זה
Sag doch: am dreizehnten, wie Schuschan!
ואימא בתליסר כשושן
Wir haben das Begehen gefunden; das Gedenken [durch die Lesung], woher haben wir das? Der Vers sagt: „und diese Tage werden gedacht und begangen“ (Est 9,28) – das Gedenken wird dem Begehen gleichgestellt.
אשכחן עשייה זכירה מנלן אמר קרא (אסתר ט, כח) והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה
Unsere Mischna entspricht nicht diesem Tanna, denn es wird gelehrt: Rabbi Jehoschua ben Korcha sagt: Großstädte, die seit den Tagen des Achaschwerosch von einer Mauer umgeben sind, lesen am fünfzehnten.
מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר
Was ist der Grund Rabbi Jehoschua ben Korchas? Wie Schuschan: Wie Schuschan seit den Tagen des Achaschwerosch ummauert ist und man [dort] am fünfzehnten liest, so liest man in jeder [Stadt], die seit den Tagen des Achaschwerosch ummauert ist, am fünfzehnten.
מ"ט דרבי יהושע בן קרחה כי שושן מה שושן מוקפת חומה מימות אחשורוש וקורין בחמשה עשר אף כל שמוקפת חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר
Und unser Tanna – was ist sein Grund? Er folgert „offen“ – „offen“: Hier heißt es: „Darum die Juden, die Landbewohner [ha-perasim]“ (Est 9,19), und dort heißt es: „außer den sehr vielen offenen Städten [ha-perasi]“ (Dtn 3,5); wie es dort um [Städte] geht, die seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, ummauert sind, so auch hier um solche, die seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, ummauert sind.
ותנא דידן מ"ט יליף פרזי פרזי כתיב הכא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים וכתיב התם (דברים ג, ה) לבד מערי הפרזי הרבה מאד מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
Gut, Rabbi Jehoschua ben Korcha sagt nicht wie unser Tanna, denn er hält nichts von [der Analogie] „offen“ – „offen“; aber unser Tanna, weshalb sagt er nicht wie Rabbi Jehoschua ben Korcha?
בשלמא רבי יהושע בן קרחה לא אמר כתנא דידן דלית ליה פרזי פרזי אלא תנא דידן מ"ט לא אמר כר' יהושע בן קרחה
Was [fragst du nach dem] Grund? Weil er doch „offen“ – „offen“ hat! – So meint er es: Wie aber verfährt [dann] Schuschan? Weder wie die Offenen noch wie die Ummauerten!
מ"ט דהא אית ליה פרזי פרזי הכי קאמר אלא שושן דעבד' כמאן לא כפרזים ולא כמוקפין
Rawa sagte, und manche sagen, es wurde ohne Namen gesagt: Anders ist Schuschan, da in ihr das Wunder geschah.
אמר רבא ואמרי לה כדי שאני שושן הואיל ונעשה בה נס
Gut ist es nach unserem Tanna; das ist es, was geschrieben steht: „Provinz um Provinz und Stadt um Stadt“ (Est 9,28) – „Provinz um Provinz“, um zu unterscheiden zwischen den seit den Tagen Josuas, des Sohnes Nuns, ummauerten [Städten] und der seit den Tagen des Achaschwerosch ummauerten;
בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב (אסתר ט, כח) מדינה ומדינה ועיר ועיר מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש
„Stadt um Stadt“ ebenfalls, um zwischen Schuschan und den übrigen Städten zu unterscheiden. Aber nach Rabbi Jehoschua ben Korcha – gut, „Provinz um Provinz“, um zwischen Schuschan und den übrigen Städten zu unterscheiden; aber wozu kommt „Stadt um Stadt“?
עיר ועיר נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא לרבי יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא עיר ועיר למאי אתא
Rabbi Jehoschua ben Korcha kann dir sagen: Ist es denn nach unserem Tanna in Ordnung? Da er „offen“ – „offen“ hat, wozu braucht er „Provinz um Provinz“? Vielmehr kommt der Vers zur Auslegung, und zwar zur [Lehre] Rabbi Jehoschua ben Levis, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Eine Großstadt und alles, was ihr benachbart ist, und alles, was zusammen mit ihr gesehen wird, wird wie die Großstadt behandelt.
אמר לך רבי יהושע בן קרחה ולתנא דידן מי ניחא כיון דאית ליה פרזי פרזי מדינה ומדינה למה לי אלא קרא לדרשה הוא דאתא וכדרבי יהושע בן לוי הוא דאתא דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך
Bis wie weit? Rabbi Jirmeja, und manche sagen Rabbi Chija bar Abba, sagte: Wie von Chamtan nach Tiberias, eine Mil. Soll er doch „eine Mil“ sagen! – Das lehrt er uns: Wie viel das Maß einer Mil beträgt – wie von Chamtan nach Tiberias.
עד כמה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל ולימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כמה הוי כמחמתן לטבריא
Und Rabbi Jirmeja, und manche sagen Rabbi Chija bar Abba, sagte: [Die Endformen der Buchstaben] Mem, Nun, Zade, Pe, Kaf – die Seher haben sie eingeführt.
ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפ"ך צופים אמרום
Wie kannst du das annehmen? Es heißt doch: „Dies sind die Gebote“ (Lev 27,34) – dass ein Prophet von nun an nichts Neues einführen darf! Und außerdem sagte doch Raw Chisda: Das Mem und das Samech auf den Tafeln
ותסברא והכתיב (ויקרא כז, לד) אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ועוד האמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות
Original: Megillah 2b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.