Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 3Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Die Guten sollen dich preisen“ – das ist die Art der Häresie. [Wer sagt:] „Bis zum Vogelnest reicht Dein Erbarmen“, „Und für das Gute werde Dein Name erwähnt“, „Wir danken, wir danken“ – den bringt man zum Schweigen.
יברכוך טובים הרי זו דרך המינות על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו
Wer [die Verse über] die verbotenen Verbindungen umdeutet, den bringt man zum Schweigen. Wer [den Vers] „Und von deinem Samen sollst du nicht hingeben, um ihn für den Molech hinübergehen zu lassen“ (Lev 18,21)[so wiedergibt]: „Du sollst nicht [deinen Samen] hingeben, um [ihn] in eine Aramäerin hineingehen zu lassen“ – den bringt man mit einem Verweis zum Schweigen.
המכנה בעריות משתקין אותו האומר (ויקרא יח, כא) ומזרעך לא תתן להעביר למולך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה:
GEMARA: Gut, „Wir danken, wir danken“, weil es aussieht wie zwei Mächte; und auch „Und für das Gute werde Dein Name erwähnt“, weil es bedeutet: für das Gute ja, für das Schlechte nicht – und wir haben gelernt: Der Mensch ist verpflichtet, über das Schlechte einen Segen zu sprechen, so wie er über das Gute einen Segen spricht. Aber „Bis zum Vogelnest reicht Dein Erbarmen“ – was ist der Grund?
גמ׳ בשלמא מודים מודים דמיחזי כשתי רשויות ועל טוב יזכר שמך נמי דמשמע על טוב אין ועל רע לא ותנן חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מ"ט
Darüber streiten zwei Amoräer im Westen, Rabbi Jose bar Awin und Rabbi Jose bar Sewida. Einer sagte: Weil er Eifersucht in das Schöpfungswerk bringt. Und einer sagte: Weil er die Eigenschaften des Heiligen, gelobt sei Er, zu Erbarmen macht, während sie doch nur Verordnungen sind.
פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות
Jener, der vor Rabba [vor die Lade] hinabstieg, sagte: „Du hast Dich über das Vogelnest erbarmt – erbarme Dich und hab Mitleid mit uns! (Du hast Dich über das [Muttertier] und sein Junges erbarmt – erbarme Dich und hab Mitleid mit uns!)“ Rabba sagte: Wie gut versteht es dieser Gelehrte, seinen Herrn zu besänftigen! Abaje sagte zu ihm: Wir haben doch gelernt: Den bringt man zum Schweigen!
ההוא דנחית קמיה דרבה אמר אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו (אתה חסת על אותו ואת בנו אתה חוס ורחם עלינו) אמר רבה כמה ידע האי מרבנן לרצויי למריה א"ל אביי והא משתקין אותו תנן
Er sagte zu ihm: Bist du mit dem Lob deines Herrn fertig geworden? Diese drei [Worte] – hätte Mose sie nicht in der Tora geschrieben und wären die Männer der Großen Versammlung nicht gekommen und hätten sie [ins Gebet] eingesetzt, würden wir sie nicht sagen; und du sagst so viel! Ein Gleichnis von einem Menschen, der tausendmal tausend Tausende Golddenare besaß, und man pries ihn (mit tausend) Silberdenaren – ist das nicht eine Schmach für ihn?
אמר ליה סיימתינהו לשבחיה דמרך השתא הני תלתא אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו אנן לא אמרינן להו ואת אמרת כולי האי משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף לא גנאי הוא לו
Rabbi Chanina sagte: Alles ist in der Hand des Himmels außer der Gottesfurcht, denn es heißt: „Und nun, Israel, was fordert der Ewige, dein Gott, von dir, als nur zu fürchten“ (Dtn 10,12).
אמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה
Folgt daraus, dass die Furcht eine geringe Sache ist? – Ja, für Mose, unseren Lehrer, ist sie eine geringe Sache. Ein Gleichnis von einem Menschen, von dem man ein großes Gefäß verlangt: Hat er es, erscheint es ihm wie ein kleines Gefäß; [verlangt man] ein kleines und er hat es nicht, erscheint es ihm wie ein großes Gefäß.
מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא אין לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול
Man wandte ein: Wer das Schma liest und es doppelt sagt, das ist verwerflich. Verwerflich ist es, aber zum Schweigen bringt man ihn nicht! – Das ist kein Widerspruch: Hier, wenn er Wort für Wort sagt und wiederholt; dort, wenn er Vers für Vers sagt und wiederholt.
מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה הא דאמר פסוקא פסוקא ותני לה
Raw Papa sagte zu Rawa: Vielleicht hatte er zuerst nicht seinen Sinn darauf gerichtet und richtet ihn jetzt darauf? Er sagte zu ihm: [Ist das etwa] Kumpanei gegenüber dem Himmel? Wenn er nicht seinen Sinn darauf richtet, schlage ich ihn mit dem Schmiedehammer, bis er seinen Sinn darauf richtet.
א"ל רב פפא לרבא ודלמא מעיקרא לא כיון דעתיה והשתא כיון דעתיה אמר ליה חברותא כלפי שמיא אי לא מכוין דעתיה מחינא ליה בארזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה:
„Wer [die Verse über] die verbotenen Verbindungen umdeutet, den bringt man zum Schweigen“: Raw Josef lehrte: [Wer übersetzt:] „die Schande seines Vaters“ und „die Schande seiner Mutter“.
המכנה בעריות משתקין אותו: תנא רב יוסף קלון אביו וקלון אמו:
„Wer [den Vers] ‚Und von deinem Samen sollst du nicht hingeben, um hinübergehen zu lassen‘ [so wiedergibt]“ usw.: In der Schule von Rabbi Jischmael wurde gelehrt: Von einem Israeliten, der einer Kutäerin beiwohnt und mit ihr einen Sohn für den Götzendienst zeugt, spricht die Schrift.
האומר ומזרעך לא תתן להעביר וכו': תנא דבי רבי ישמעאל בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן לע"ז הכתוב מדבר:
MISCHNA: Die Geschichte Rubens wird gelesen, aber nicht übersetzt. Die Geschichte Tamars wird gelesen und übersetzt. Die erste Geschichte vom Kalb wird gelesen und übersetzt, und die zweite wird gelesen, aber nicht übersetzt. Der Priestersegen [und] die Geschichte Davids und Amnons werden gelesen, aber nicht übersetzt.
מתני׳ מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה תמר נקרא ומתרגם מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם והשני נקרא ולא מתרגם ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון נקראין ולא מתרגמין
Man schließt nicht mit [dem Abschnitt vom] Thronwagen ab, Rabbi Jehuda aber erlaubt es. Rabbi Elieser sagt: Man schließt nicht mit „Tu Jerusalem kund“ (Ez 16,2) ab.
אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר ר' אליעזר אומר אין מפטירין (יחזקאל טז, ב) בהודע את ירושלם:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Manche [Abschnitte] werden gelesen und übersetzt, manche werden gelesen und nicht übersetzt, und manche werden weder gelesen noch übersetzt. Diese werden gelesen und übersetzt – B-L-T ʿ-Q-N N-Sch-P-H ist das Merkzeichen.
גמ׳ תנו רבנן יש נקרין ומתרגמין ויש נקרין ולא מתרגמין ויש לא נקרין ולא מתרגמין אלו נקרין ומתרגמין: בל"ת עק"ן נשפ"ה סימן:
Die Schöpfungsgeschichte wird gelesen und übersetzt. Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte sagen: Sie werden kommen und fragen: Was ist oben, was ist unten,
מעשה בראשית נקרא ומתרגם פשיטא מהו דתימא אתו לשיולי מה למעלה מה למטה
Original: Megillah 25a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.