hinausgehen tun sie nicht.
מיפק לא נפקי
Megilla 22b מגילה
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Komm und höre: Dies ist die Regel: An jedem [Tag], an dem es für das Volk eine Arbeitsunterbrechung gibt, wie an einem öffentlichen Fasttag und am Neunten Aw, lesen drei;
ת"ש זה הכלל כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית צבור ותשעה באב קורין ג'
und an dem es für das Volk keine Arbeitsunterbrechung gibt, wie an den Neumondtagen und den Halbfeiertagen, lesen vier. Schließe daraus!
ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ד' שמע מינה
Raw Aschi sagte: Haben wir nicht so gelernt: Dies ist die Regel: An jedem Tag, an dem es ein Zusatzopfer gibt und der kein Feiertag ist, lesen vier – was soll das einschließen? Doch wohl den öffentlichen Fasttag und den Neunten Aw!
אמר רב אשי והא אנן לא תנן הכי זה הכלל כל יום שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה לאתויי מאי לאו לאתויי תענית ציבור ותשעה באב
Und nach Raw Aschi – wessen [Ansicht] ist unsere Mischna? Weder die des ersten Tanna noch die von Rabbi Jose! Denn es wird gelehrt: Fällt [der Neunte Aw] auf einen Montag oder Donnerstag, lesen drei, und einer schließt mit dem Propheten ab; auf einen Dienstag oder Mittwoch, liest einer, und einer schließt mit dem Propheten ab. Rabbi Jose sagt: Stets lesen drei, und einer schließt mit dem Propheten ab.
ולרב אשי מתניתין מני לא תנא קמא ולא רבי יוסי דתניא חל להיות בשני ובחמישי קורין ג' ומפטיר אחד בשלישי וברביעי קורא אחד ומפטיר אחד רבי יוסי אומר לעולם קורין ג' ומפטיר אחד
Aber dann bleibt die Schwierigkeit: „Dies ist die Regel“ – soll es nicht den Neumond und den Festtag einschließen?
ואלא קשיא זה הכלל לא לאתויי ראש חודש ומועד
Das lehrt er doch ausdrücklich: An den Neumondtagen und am Festtag lesen vier!
הא בהדיא קתני לה בראשי חדשים ומועד קורין ארבעה
Er gibt bloß ein Merkzeichen, damit du nicht sagst, Feiertag und Halbfeiertag seien einander gleich, sondern halte dich an diese Regel: Wo immer die Sache [an Bedeutung] über die andere hinausgeht, kommt ein zusätzlicher Mann hinzu.
סימנא בעלמא יהיב דלא תימא יו"ט וחולו של מועד כי הדדי נינהו אלא נקוט האי כללא בידך כל דטפי ליה מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירא
Daher: Am Neumond und am Festtag, an denen es ein Zusatzopfer gibt, lesen vier; am Feiertag, an dem Arbeit verboten ist, fünf; am Jom Kippur, auf den die Strafe der Ausrottung steht, sechs; am Schabbat, bei dem es das Verbot [mit der Strafe] der Steinigung gibt, sieben.
הלכך בר"ח ומועד דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה ביו"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה ביוה"כ דענוש כרת ששה שבת דאיכא איסור סקילה שבעה
Zur Sache selbst: Raw kam nach Babylonien an einem öffentlichen Fasttag. Er stand auf und las aus der [Tora-]Rolle; zu Beginn sprach er einen Segen, am Schluss sprach er keinen Segen. Alle fielen auf ihr Angesicht, aber Raw fiel nicht auf sein Angesicht. Was ist der Grund, dass Raw nicht auf sein Angesicht fiel?
גופא רב איקלע לבבל בתענית צבור קם קרא בספרא פתח בריך חתם ולא בריך נפול כולי עלמא אאנפייהו ורב לא נפל על אנפיה מ"ט רב לא נפיל על אפיה
Es war ein Steinfußboden, und es wird gelehrt: „Und einen gehauenen Stein sollt ihr nicht in eurem Land aufstellen, um euch darauf niederzuwerfen“ (Lev 26,1) – „darauf“ dürft ihr euch nicht niederwerfen in eurem Land, aber ihr dürft euch auf den Steinen des Heiligtums niederwerfen. [Und das ist] nach Ulla, denn Ulla sagte: Die Tora hat nur einen Fußboden aus Steinen verboten.
רצפה של אבנים היתה ותניא (ויקרא כו, א) ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה עליה אי אתה משתחוה בארצכם אבל אתה משתחוה על אבנים של בית המקדש כדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים בלבד
Wenn dem so ist, warum gerade Raw? Auch alle anderen waren doch vor Raw!
אי הכי מאי איריא רב אפילו כולהו נמי קמיה דרב הואי
Er hätte doch zur Gemeinde hingehen und auf sein Angesicht fallen können! – Er wollte die Gemeinde nicht bemühen. Und wenn du willst, sage ich: Raw pflegte Hände und Füße auszustrecken, und [das ist] nach Ulla, denn Ulla sagte: Die Tora hat nur das Ausstrecken von Händen und Füßen verboten.
וליזיל לגבי ציבורא ולינפול על אפיה לא בעי למיטרח ציבורא ואיבעית אימא רב פישוט ידים ורגלים הוה עביד וכדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא פישוט ידים ורגלים בלבד
Er hätte doch auf sein Angesicht fallen können, ohne Hände und Füße auszustrecken! – Er wich nicht von seinem Brauch ab.
וליפול על אפיה ולא ליעביד פישוט ידים ורגלים לא משני ממנהגיה
Und wenn du willst, sage ich: Bei einem angesehenen Menschen ist es anders, nach Rabbi Elasar, denn Rabbi Elasar sagte: Ein angesehener Mensch darf nicht auf sein Angesicht fallen, es sei denn, er wird erhört wie Josua, der Sohn Nuns, denn es steht geschrieben: „Und der Ewige sprach zu Josua: Steh auf, wozu [liegst du] …“ (Jos 7,10).
ואיבעית אימא אדם חשוב שאני כדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון דכתיב (יהושע ז, י) ויאמר ה' אל יהושע קום לך [וגו']
Die Rabbanan lehrten: Kida [bedeutet] auf das Angesicht, denn es heißt: „Und Batseba neigte sich mit dem Angesicht zur Erde“ (1 Kön 1,31). Keria [bedeutet] auf die Knie, und so heißt es: „Vom Knien auf seinen Knien“ (1 Kön 8,54). Hischtachawaja – das ist das Ausstrecken von Händen und Füßen, denn es heißt: „Sollen wir etwa kommen, ich und deine Mutter und deine Brüder, um uns vor dir zur Erde niederzuwerfen?“ (Gen 37,10).
תנו רבנן קידה על אפים שנאמר (מלכים א א, לא) ותקד בת שבע אפים ארץ כריעה על ברכים וכן הוא אומר (מלכים א ח, נד) מכרוע על ברכיו השתחואה זו פישוט ידים ורגלים שנאמר (בראשית לז, י) הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה
Levi führte vor Rabbi die Kida vor und wurde lahm.
לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע
Hat ihm denn das geschadet? Rabbi Elasar sagte doch: Nie soll ein Mensch harte Worte gegen [die Welt] droben schleudern, denn ein großer Mann schleuderte harte Worte gegen [die Welt] droben und wurde lahm – und wer war das? Levi! – Das eine und das andere hat es ihm verursacht.
והא קא גרמא ליה והאמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי הא והא גרמא ליה
Raw Chija bar Awin sagte: Ich habe Abaje
אמר רב חייא בר אבין חזינא להו לאביי
Original: Megillah 22b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.