Ein Tanna lehrte: Was bei der Tora nicht so ist. Die Rabbanan lehrten: Bei der Tora liest einer und einer übersetzt, nur dass nicht einer liest und zwei übersetzen. Beim Propheten liest einer und zwei übersetzen, nur dass nicht zwei lesen und zwei übersetzen. Beim Hallel und bei der Megilla dürfen sogar zehn lesen und zehn übersetzen.
תנא מה שאין כן בתורה תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין ובנביא אחד קורא ושנים מתרגמין ובלבד שלא יהו שנים קורין ושנים מתרגמין ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין
„An einem Ort, wo man gewohnt ist, einen Segen zu sprechen, spreche man ihn“: Abaje sagte: Man hat das nur für [den Segen] danach gelehrt; aber davor ist es ein Gebot, den Segen zu sprechen, denn Raw Jehuda sagte, Schmuel sagte: Über alle Gebote spricht man den Segen vorausgehend [ower] ihrer Ausführung.
מקום שנהגו לברך יברך: אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן
Woraus ist zu entnehmen, dass dieses „ower“ ein Ausdruck des Vorangehens ist? Raw Nachman bar Jizchak sagte: Die Schrift sagt: „Und Achimaaz lief den Weg der Ebene und kam dem Kuschiten zuvor [wa-ja’awor]“ (2 Sam 18,23). Abaje sagte: Von hier: „Und er selbst ging vor ihnen her [awar]“ (Gen 33,3). Und wenn du willst, sage ich: Von hier: „Und ihr König zieht vor ihnen her [wa-ja’awor], und der Ewige an ihrer Spitze“ (Mi 2,13).
מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא אמר רב נחמן בר יצחק אמר קרא (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא (מיכה ב, יג) ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם
Was spricht man als Segen davor? Raw Scheschet aus Katarsia kam zu Raw Aschi und sprach [die Segen nach dem Merkwort] MaNaCh [Megilla, Wunder, „der uns am Leben erhalten hat“].
לפניה מאי מברך רב ששת מקטרזיא איקלע לקמיה דרב אשי ובריך מנ"ח
Was spricht man als Segen danach? „Gelobt seist Du, Ewiger, unser Gott, König der Welt, (der Gott,) der unseren Streit führt, unser Recht verficht, unsere Rache vollzieht, für uns an unseren Bedrängern Vergeltung übt und allen Feinden unserer Seele heimzahlt. Gelobt seist Du, Ewiger, der für Israel an all ihren Bedrängern Vergeltung übt.“ Rawa sagte: „… der Gott, der rettet.“ Raw Papa sagte: Darum wollen wir beides sagen: „Gelobt seist Du, Ewiger, der für Israel an all ihren Bedrängern Vergeltung übt, der Gott, der rettet.“
לאחריה מאי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם רבא אמר האל המושיע אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע:
„Am Montag und am Donnerstag und am Schabbat beim Mincha-Gebet lesen drei“ usw.: Diese drei – wem entsprechen sie? Raw Assi sagte: Sie entsprechen Tora, Propheten und Schriften. Rawa sagte: Sie entsprechen Kohanim, Leviten und Israeliten.
בשני ובחמישי בשבת במנחה קורין שלשה וכו': הני שלשה כנגד מי אמר רב אסי כנגד תורה נביאים וכתובים רבא אמר כנגד כהנים לוים וישראלים
Aber das, was Raw Schimi lehrt: Man liest in der Synagoge nicht weniger als zehn Verse, und [der Vers] „Und [der Ewige] redete“ zählt mit – diese zehn, wem entsprechen sie?
אלא הא דתני רב שימי אין פוחתין מי' פסוקין בבית הכנסת וידבר עולה מן המנין הני עשרה כנגד מי
Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Sie entsprechen den zehn Müßigen in der Synagoge. Raw Josef sagte: Sie entsprechen den Zehn Geboten, die Mose am Sinai gesagt wurden. (Rabbi Levi sagte: Sie entsprechen den zehn Lobpreisungen, die David im Buch der Psalmen gesprochen hat.) Und Rabbi Jochanan sagte: Sie entsprechen den zehn Aussprüchen, durch die die Welt erschaffen wurde.
א"ר יהושע בן לוי כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני (רבי לוי אמר כנגד עשרה הילולין שאמר דוד בספר תהלים) ורבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם
Welche sind das? Die [Worte] „Und [Gott] sprach“ im [Abschnitt] Bereschit – das sind [nur] neun! – „Im Anfang“ ist auch ein Ausspruch, denn es steht geschrieben: „Durch das Wort des Ewigen wurden die Himmel gemacht und durch den Hauch seines Mundes ihr ganzes Heer“ (Ps 33,6).
הי נינהו ויאמר דבראשית הני תשעה הוו בראשית נמי מאמר הוא דכתיב (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם
Der Erste, der vier liest, ist lobenswert, denn wir haben gelernt: Mit drei Körben zu drei Sea hebt man [die Abgabe] aus der Kammer ab, und auf ihnen stand Alef, Bet, Gimel geschrieben, um zu wissen, welcher von ihnen zuerst abgehoben wurde, um von ihm zuerst darzubringen, denn das Gebot [gilt vorrangig] beim Ersten.
ראשון שקרא ד' משובח דתנן בשלש קופות של שלש סאין שבהן תורמין את הלשכה והיה כתוב עליהן אב"ג לידע איזו מהן נתרמה ראשון להקריב ממנה ראשון שמצוה בראשון
Der Mittlere, der vier liest, ist lobenswert, denn es wird gelehrt: „Zur Vorderseite des Leuchters hin sollen [die sieben Lampen] leuchten“ (Num 8,2) – das lehrt, dass er ihre Vorderseite zur westlichen Lampe hin wendet, und die westliche Lampe zur Schechina hin. Und Rabbi Jochanan sagte: Hieraus, dass der Mittlere lobenswert ist.
אמצעי שקרא ארבעה משובח דתניא (במדבר ח, ב) אל מול פני המנורה יאירו מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה ואמר רבי יוחנן מכאן שאמצעי משובח
Und der Letzte, der vier liest, ist lobenswert, wegen [des Grundsatzes]: In der Heiligkeit steigt man hinauf und nicht hinab. Raw Papa kam in die Synagoge von Abi Gobar, und der Erste las vier [Verse], und Raw Papa lobte ihn.
ואחרון שקרא ארבעה משובח משום מעלין בקדש ולא מורידין רב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גובר וקרא ראשון ארבעה ושבחיה רב פפא:
„Man nimmt nicht weniger als sie und fügt nicht zu ihnen hinzu“: Ein Tanna lehrte: Wer eröffnet, spricht den Segen davor, und wer abschließt, spricht den Segen danach.
אין פוחתין מהן ואין מוסיפין: תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה
Und dass heute alle den Segen davor und danach sprechen, hat diesen Grund: Die Rabbanan haben es angeordnet als Verordnung wegen derer, die hereinkommen, und wegen derer, die hinausgehen.
„An den Neumondtagen und an den Halbfeiertagen lesen vier“ usw.: Ulla bar Raw fragte Rawa: Den Abschnitt des Neumonds – wie liest man ihn? „Gebiete den Kindern Israel und sprich zu ihnen: Meine Opfergabe, meine Speise“ (Num 28,2) – das sind acht Verse. Wie sollen wir es machen?
בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו': בעא מיניה עולא בר רב מרבא פרשת ראש חודש כיצד קורין אותה (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי דהויין תמניא פסוקי היכי נעביד
Sollen zwei [Leser] je drei Verse lesen? Dann bleiben zwei übrig, und man lässt in einem Abschnitt nicht weniger als drei Verse übrig. Sollen sie je vier lesen? Dann bleiben sieben übrig: „Und am Schabbattag“ (Num 28,9) sind zwei, und „Und an euren Neumonden“ (Num 28,11) sind fünf. Wie sollen wir es machen? Soll [der Dritte] zwei von diesem und einen von jenem lesen?
ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקין פשו להו תרי ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין ניקרי ארבעה ארבעה פשו להו שבעה וביום השבת הויין תרי ובראשי חדשיכם הויין חמשה היכי נעביד ניקרי תרי מהא וחד מהנך
Original: Megillah 21b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.