Das Gleichnis von Ahasveros und Haman – womit ist die Sache zu vergleichen? Mit zwei Menschen: Der eine hatte einen Hügel mitten auf seinem Feld, und der andere hatte einen Graben mitten auf seinem Feld. Der Besitzer des Grabens sagte: Wer gibt mir doch diesen Hügel für Geld! Der Besitzer des Hügels sagte: Wer gibt mir doch diesen Graben für Geld!
משל דאחשורוש והמן למה הדבר דומה לשני בני אדם לאחד היה לו תל בתוך שדהו ולאחד היה לו חריץ בתוך שדהו בעל חריץ אמר מי יתן לי תל זה בדמים בעל התל אמר מי יתן לי חריץ זה בדמים
Eines Tages trafen sie zusammen. Da sagte der Besitzer des Grabens zum Besitzer des Hügels: Verkauf mir deinen Hügel! Er sagte zu ihm: Nimm ihn umsonst – wenn es nur so wäre!
לימים נזדווגו זה אצל זה אמר לו בעל חריץ לבעל התל מכור לי תילך אמר לו טול אותה בחנם והלואי
„Da zog der König seinen Siegelring ab“ (Est 3,10). Rabbi Abba bar Kahana sagte: Das Abziehen des Siegelrings war wirkungsvoller als achtundvierzig Propheten und sieben Prophetinnen, die für Israel weissagten. Denn sie alle brachten sie nicht zum Guten zurück, das Abziehen des Siegelrings aber brachte sie zum Guten zurück.
ויסר המלך את טבעתו אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב
Die Rabbanan lehrten: Achtundvierzig Propheten und sieben Prophetinnen weissagten für Israel, und sie nahmen nichts weg und fügten nichts hinzu zu dem, was in der Tora geschrieben steht, außer dem Lesen der Megilla.
ת"ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה
Was legten sie aus? Rabbi Chija bar Awin sagte im Namen Rabbi Jehoschua ben Korchas: Wenn wir schon für [die Rettung] aus der Knechtschaft in die Freiheit ein Lied sagen, um wie viel mehr für [die Rettung] vom Tod zum Leben!
מאי דרוש אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה מעבדות לחירות אמרי' שירה ממיתה לחיים לא כל שכן
Wenn dem so ist, sollten wir auch das Hallel sagen! – Weil man das Hallel nicht über ein Wunder sagt, das außerhalb des Landes geschah. – Der Auszug aus Ägypten ist doch ein Wunder, das außerhalb des Landes geschah – wie sagen wir da ein Lied?
אי הכי הלל נמי נימא לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ היכי אמרינן שירה
Wie gelehrt wird: Bevor Israel in das Land eingezogen war, waren alle Länder geeignet, [über Wunder in ihnen] ein Lied zu sagen. Nachdem Israel in das Land eingezogen war, waren nicht [mehr] alle Länder geeignet, ein Lied zu sagen.
כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה
Raw Nachman sagte: Ihr Lesen [der Megilla] ist ihr Hallel. Rawa sagte: Recht ist es dort: „Lobt, ihr Knechte des Ewigen“ (Ps 113,1) – und nicht Knechte Pharaos. Hier aber: „Lobt, ihr Knechte des Ewigen“ – und nicht Knechte des Ahasveros? Wir sind noch immer Knechte des Ahasveros!
רב נחמן אמר קרייתא זו הלילא רבא אמר בשלמא התם (תהלים קיג, א) הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן
Sowohl gegen Rawa als auch gegen Raw Nachman ist es schwierig: Es wird doch gelehrt: Nachdem sie in das Land eingezogen waren, waren nicht [mehr] alle Länder geeignet, ein Lied zu sagen. [Doch] sobald sie verbannt wurden, kehrten sie zu ihrer ersten Eignung zurück!
בין לרבא בין לר"נ קשיא והא תניא משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה כיון שגלו חזרו להכשירן הראשון
Und es gibt keine weiteren [Propheten]? Es steht doch geschrieben: „Und es war ein Mann aus Ramatajim-Zofim“ (1 Sam 1,1) – einer von zweihundert Sehern [zofim], die für Israel weissagten!
ותו ליכא והכתיב (שמואל א א, א) ויהי איש אחד מן הרמתים צופים אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל
Es waren tatsächlich viele, wie gelehrt wird: Viele Propheten standen Israel auf, doppelt so viele wie die, die aus Ägypten auszogen. Doch eine Prophetie, die für die [künftigen] Geschlechter nötig war, wurde aufgeschrieben, und eine, die nicht nötig war, wurde nicht aufgeschrieben.
מיהוה טובא הוו כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte: Ein Mann, der von zwei Höhen kam, die einander anschauen [zofot]. Rabbi Chanin sagte: Ein Mann, der von Menschen abstammte, die auf der Höhe der Welt stehen. Und wer sind sie? Die Söhne Korachs, wie geschrieben steht: „Aber die Söhne Korachs starben nicht“ (Num 26,11). Es wird im Namen unseres Meisters gelehrt: Ein Platz wurde für sie im Gehinnom abgesondert, und sie standen auf ihm.
רבי שמואל בר נחמני אמר אדם הבא משתי רמות שצופות זו את זו רבי חנין אמר אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם ומאן נינהו בני קרח דכתיב (במדבר כו, יא) ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו מקום נתבצר להם בגיהנם ועמדו עליו
Die sieben Prophetinnen – wer sind sie? Sara, Mirjam, Debora, Hanna, Abigajil, Hulda und Ester. Sara – wie geschrieben steht: „der Vater Milkas und der Vater Jiskas“ (Gen 11,29), und Rabbi Jizchak sagte: Jiska, das ist Sara. Und weshalb wurde sie Jiska genannt? Weil sie im heiligen Geist schaute [sachta], wie es heißt: „Alles, was Sara dir sagt, höre auf ihre Stimme“ (Gen 21,12). Eine andere Auslegung: Jiska – weil alle ihre Schönheit anschauten.
שבע נביאות מאן נינהו שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר שרה דכתיב (בראשית יא, כט) אבי מלכה ואבי יסכה ואמר ר' יצחק יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקדש שנאמר (בראשית כא, יב) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ד"א יסכה שהכל סוכין ביופיה
Mirjam – wie geschrieben steht: „Und Mirjam, die Prophetin, die Schwester Aarons, nahm“ (Ex 15,20). Und nicht die Schwester Moses? Raw Nachman sagte im Namen Raws: Dass sie weissagte, als sie [nur] die Schwester Aarons war, und sagte: Meine Mutter wird dereinst einen Sohn gebären, der Israel retten wird. Und in der Stunde, als er geboren wurde, füllte sich das ganze Haus mit Licht. Da stand ihr Vater auf, küsste sie auf den Kopf und sagte zu ihr: Meine Tochter, deine Prophezeiung hat sich erfüllt.
מרים דכתיב (שמות טו, כ) ותקח מרים הנביאה אחות אהרן ולא אחות משה אמר ר"נ אמר רב שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך
Und als sie ihn in den Nil warfen, stand ihr Vater auf, schlug ihr auf den Kopf und sagte zu ihr: Meine Tochter, wo ist deine Prophezeiung? Das ist es, was geschrieben steht: „Und seine Schwester stellte sich von ferne hin, um zu erfahren“ (Ex 2,4) – um zu erfahren, was am Ende aus ihrer Prophezeiung werden würde.
וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה בתי היכן נבואתיך היינו דכתיב (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק לדעה לדעת מה יהא בסוף נבואתה
Debora – wie geschrieben steht: „Und Debora, eine Frau, eine Prophetin, die Frau des Lappidot“ (Ri 4,4). Was bedeutet „die Frau des Lappidot“? Dass sie Dochte [für die Lampen, lappidim] für das Heiligtum anfertigte.
דבורה דכתיב (שופטים ד, ד) ודבורה אשה נביאה אשת לפידות מאי אשת לפידות שהיתה עושה פתילות למקדש
„Und sie saß unter der Palme“ (Ri 4,5). Was ist das Besondere an „unter der Palme“? Rabbi Schimon ben Awschalom sagte: Wegen des Alleinseins [mit Männern]. Eine andere Auslegung: Wie diese Palme nur ein einziges Herz hat, so hatte auch Israel in jenem Geschlecht nur ein einziges Herz, [gerichtet] auf ihren Vater im Himmel.
(שופטים ד, ה) והיא יושבת תחת תומר מאי שנא תחת תומר אמר ר' שמעון בן אבשלום משום יחוד דבר אחר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל שבאותו הדור לא היה להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים
Hanna – wie geschrieben steht: „Und Hanna betete und sprach: Mein Herz frohlockt im Ewigen, mein Horn ist erhoben im Ewigen“ (1 Sam 2,1). „Mein Horn ist erhoben“, und nicht: „mein Krug ist erhoben“. David und Salomo, die mit dem Horn gesalbt wurden – ihr Königtum dauerte fort; Saul und Jehu, die mit dem Krug gesalbt wurden – ihr Königtum dauerte nicht fort.
חנה דכתיב (שמואל א ב, א) ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני בה' רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן
„Niemand ist heilig wie der Ewige, denn es gibt keinen außer dir [biltecha]“ (1 Sam 2,2). Raw Jehuda bar Menasja sagte: Lies nicht „biltecha“, sondern „lewalotcha“ [dich zu überdauern]. Denn nicht wie das Maß des Heiligen, gelobt sei Er, ist das Maß von Fleisch und Blut: Beim Maß von Fleisch und Blut überdauert ihn das Werk seiner Hände; der Heilige, gelobt sei Er, aber überdauert das Werk seiner Hände.
(שמואל א ב, ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך אמר רב יהודה בר מנשיא אל תקרי בלתך אלא לבלותך שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו אבל הקדוש ברוך הוא מבלה מעשה ידיו
„Und kein Fels [zur] ist wie unser Gott“ (1 Sam 2,2): Kein Bildner [zajjar] ist wie unser Gott. Ein Mensch bildet eine Gestalt auf der Wand, kann ihr aber nicht Geist und Seele, Eingeweide und Gedärme einflößen. Der Heilige, gelobt sei Er, aber bildet eine Gestalt innerhalb einer Gestalt und flößt ihr Geist und Seele, Eingeweide und Gedärme ein.
(שמואל א ב, ב) ואין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו אדם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים אבל הקב"ה צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים
Abigajil – wie geschrieben steht: „Und es geschah, als sie auf dem Esel ritt und im Verborgenen des Berges hinabkam“ (1 Sam 25,20). „Im Verborgenen des Berges“? „Vom Berg“ hätte es heißen müssen!
אביגיל דכתיב (שמואל א כה, כ) והיה היא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר בסתר ההר מן ההר מיבעי ליה
Rabba bar Schmuel sagte: Wegen des Blutes, das aus den verborgenen [Stellen] kommt. Sie nahm Blut und zeigte es ihm [zur Beurteilung]. Er sagte zu ihr: Zeigt man denn Blut bei Nacht? Sie sagte zu ihm: Richtet man denn Kapitalsachen bei Nacht? Er sagte zu ihr:
אמר רבה בר שמואל על עסקי דם הבא מן הסתרים נטלה דם והראתה לו אמר לה וכי מראין דם בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה אמר לה
Original: Megillah 14a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.