Er [Nabal] ist ein Aufrührer gegen das Königtum, und man braucht ihn nicht zu richten! Sie sagte zu ihm: Noch lebt Saul, und dein Ruf ist noch nicht in die Welt hinausgegangen. Er sagte zu ihr: „Gesegnet sei dein Verstand, und gesegnet seist du, die du mich [an diesem Tag] davon abgehalten hast, in Blutschuld zu kommen“ (1 Sam 25,33).
מורד במלכות הוא ולא צריך למידייניה אמרה לו עדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם אמר לה (שמואל א כה, לג) ברוך טעמך וברוכה את אשר כליתני [היום הזה] מבא בדמים
„Blutschuld“ [damim, Plural] bedeutet zweierlei [Blut]! Vielmehr lehrt das, dass sie ihren Schenkel entblößte, und er ging bei ihrem Licht drei Parasangen weit. Er sagte zu ihr: Gib dich mir hin! Sie sagte zu ihm: „Dies soll dir nicht zum Anstoß werden“ (1 Sam 25,31). „Dies“ – daraus folgt, dass es ein anderes [Ereignis] geben würde. Und was ist es? Die Begebenheit mit Batscheba. Und so war es am Ende.
דמים תרתי משמע אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות אמר לה השמיעי לי אמרה לו (שמואל א כה, לא) לא תהיה זאת לך לפוקה זאת מכלל דאיכא אחריתי ומאי ניהו מעשה דבת שבע ומסקנא הכי הואי
„Und die Seele meines Herrn wird eingebunden sein im Bündel des Lebens“ (1 Sam 25,29). Als sie sich von ihm verabschiedete, sagte sie zu ihm: „Und wenn der Ewige meinem Herrn Gutes tut, so gedenke deiner Magd“ (1 Sam 25,31).
(שמואל א כה, כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים כי הוות מיפטרא מיניה אמרה ליה (שמואל א כה, לא) והטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך
Raw Nachman sagte: Das ist es, was die Leute sagen: Eine Frau [hält] beim Gespräch die Spindel. Manche sagen: Die Ente geht gebückt, doch ihre Augen spähen umher.
אמר רב נחמן היינו דאמרי אינשי איתתא בהדי שותא פילכא איכא דאמרי שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי
Hulda – wie geschrieben steht: „Da gingen Chilkijahu, der Priester, und Achikam und Achbor“ usw. (2 Kön 22,14). Aber wie konnte sie an einem Ort weissagen, wo Jeremia war? In der Schule Raws sagten sie im Namen Raws: Hulda war eine Verwandte Jeremias, und er nahm es ihr nicht übel.
חולדה דכתיב (מלכים ב כב, יד) וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור וגו' ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי אמרי בי רב משמיה דרב חולדה קרובת ירמיה היתה ולא הוה מקפיד עליה
Rabbi Jochanan sagte: Jeremia war nicht dort, denn er war gegangen, die zehn Stämme zurückzubringen. Und woher wissen wir, dass er sie zurückbrachte? Wie geschrieben steht: „Denn der Verkäufer wird nicht zum Verkauften zurückkehren“ (Ez 7,13). Ist es denkbar, dass das Jobeljahr [schon] aufgehoben war und ein Prophet über es weissagt, dass es aufgehoben werde? Vielmehr lehrt das, dass Jeremia sie zurückbrachte.
ר' יוחנן אמר ירמיה לא הוה התם שהלך להחזיר עשרת השבטים ומנלן דאהדור דכתיב (יחזקאל ז, יג) כי המוכר אל הממכר לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שירמיה החזירן
Und Joschijahu, der Sohn Amons, herrschte über sie, wie geschrieben steht: „Und er sprach: Was ist das für ein Grabmal, das ich sehe? Und die Leute der Stadt sagten zu ihm: Es ist das Grab des Gottesmannes, der aus Juda kam und diese Dinge ausrief, die du an dem Altar in Bet-El getan hast“ (2 Kön 23,17). Und was hatte Joschijahu mit dem Altar in Bet-El zu tun? Vielmehr lehrt das, dass Joschijahu über sie herrschte. Raw Nachman sagte: Von hier: „Auch Juda hat dir eine Ernte bestimmt, wenn ich die Gefangenschaft meines Volkes wende“ (Hos 6,11).
ויאשיהו בן אמון מלך עליהן דכתיב (מלכים ב כג, יז) ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בבית אל וכי מה טיבו של יאשיהו על המזבח בבית אל אלא מלמד שיאשיהו מלך עליהן רב נחמן אמר מהכא (הושע ו, יא) גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי
Ester – wie geschrieben steht: „Und es geschah am dritten Tag, da kleidete sich Ester königlich“ (Est 5,1). „In königliche Gewänder“ hätte es heißen müssen! Vielmehr: dass der heilige Geist sie umkleidete. Hier steht geschrieben: „Da kleidete sich“, und dort steht geschrieben: „Und der Geist umkleidete Amasai“ usw. (1 Chr 12,19).
אסתר דכתיב (אסתר ה, א) ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות בגדי מלכות מיבעי ליה אלא שלבשתה רוח הקדש כתיב הכא ותלבש וכתיב התם (דברי הימים א יב, יט) ורוח לבשה את עמשי וגו'
Raw Nachman sagte: Hochmut ziemt den Frauen nicht. Zwei Frauen waren hochmütig, und ihre Namen sind hässlich: Die eine hieß Biene [Debora] und die andere hieß Wiesel [Hulda]. Von der Biene steht geschrieben: „Und sie sandte und rief Barak“ (Ri 4,6), während sie selbst nicht zu ihm ging. Von dem Wiesel steht geschrieben: „Sagt dem Mann“ (2 Kön 22,15), und sie sagte nicht: „Sagt dem König“.
אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא זיבורתא כתיב בה (שופטים ד, ו) ותשלח ותקרא לברק ואילו איהי לא אזלה לגביה כרכושתא כתיב בה (מלכים ב כב, טו) אמרו לאיש ולא אמרה אמרו למלך
Raw Nachman sagte: Hulda gehörte zu den Nachkommen Josuas. Hier steht geschrieben: „Sohn des Charchas“ (2 Kön 22,14), und dort steht geschrieben: „in Timnat-Cheres“ (Ri 2,9).
אמר רב נחמן חולדה מבני בניו של יהושע היתה כתיב הכא (מלכים ב כב, יד) בן חרחס וכתיב התם (שופטים ב,ט) בתמנת חרס
Raw Ena der Alte wandte gegen Raw Nachman ein: Acht Propheten, die zugleich Priester waren, stammten von Rahab, der Hure, ab, und diese sind es: Nerija, Baruch und Seraja, Machseja, Jeremia, Chilkija, Chanamel und Schallum. Rabbi Jehuda sagt: Auch Hulda, die Prophetin, gehörte zu den Nachkommen Rahabs, der Hure. Hier steht geschrieben: „Sohn des Tikwa“ (2 Kön 22,14), und dort steht geschrieben: „diese Schnur [tikwat] aus Karmesinfaden“ (Jos 2,18).
איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה ואלו הן נריה ברוך ושריה מחסיה ירמיה חלקיה חנמאל ושלום רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה כתיב הכא בן תקוה (מלכים ב כב, יד) וכתיב התם (יהושע ב, יח) את תקות חוט השני
Er sagte zu ihm: Ena der Alte – manche sagen: Schwarzer Topf! –, durch mich und dich wird die Sache geklärt: Sie [Rahab] wurde Proselytin, und Josua heiratete sie. Hatte Josua denn Nachkommen? Es steht doch geschrieben: „Nun, sein Sohn; Josua, sein Sohn“ (1 Chr 7,27)! – Söhne hatte er nicht, Töchter hatte er.
אמר ליה עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים שמעתא דאיגיירא ונסבה יהושע ומי הוו ליה זרעא ליהושע והכתיב (דברי הימים א ז, כז) נון בנו יהושע בנו בני לא הוו ליה בנתן הוו ליה
Original: Megillah 14b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.