wir beim Ausgehen [Schreiben] auf ihren Namen brauchen, so brauchen wir auch beim Werden [Schreiben] auf ihren Namen; oder vergleichen wir die Arten des Werdens miteinander: Wie wir beim Werden durch Geld [es] nicht auf ihren Namen brauchen, so brauchen wir auch beim Werden durch Urkunde [es] nicht auf ihren Namen?
יציאה בעינן לשמה אף הוייה בעינן לשמה או דלמא הויות להדדי מקשינן מה הוייה דכסף לא בעינן לשמה אף הוייה דשטר לא בעינן לשמה
Nachdem er gefragt hatte, löste er es wieder selbst: Wir vergleichen das Werden mit dem Ausgehen, denn der Vers sagt: „Und sie geht aus und wird“ (Dtn 24,2).
Es wurde gesagt: Schrieb man sie auf ihren Namen, aber ohne ihr Wissen – Rawa und Rabina sagen: Sie ist angetraut. Raw Papa und Raw Scherewja sagen: Sie ist nicht angetraut. Raw Papa sagte: Ich will ihren Grund sagen, und ich will meinen Grund sagen. Ich will ihren Grund sagen: Denn es steht geschrieben: „Und sie geht aus und wird“ – er vergleicht das Werden mit dem Ausgehen: Wie das Ausgehen auf ihren Namen und ohne ihr Wissen [geschieht], so auch das Werden auf ihren Namen und ohne ihr Wissen.
איתמר כתבו לשמה ושלא מדעתה רבא ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביא אמרי אינה מקודשת אמר רב פפא אימא טעמא דידהו ואימא טעמא דידי אימא טעמא דידהו דכתיב ויצאה והיתה מקיש הוייה ליציאה מה יציאה לשמה ושלא מדעתה אף הוייה נמי לשמה ושלא מדעתה
Und ich will meinen Grund sagen: „Und sie geht aus und wird“ – er vergleicht das Werden mit dem Ausgehen: Wie wir beim Ausgehen die Zustimmung des Übereignenden brauchen, so brauchen wir auch beim Werden die Zustimmung der Übereignenden.
ואימא טעמא דידי ויצאה והיתה מקיש הוייה ליציאה מה יציאה בעינן דעת מקנה אף הוייה בעינן דעת מקנה
Man wandte ein: Man schreibt Urkunden über Verlobung und Heirat nur mit Zustimmung beider! – Doch wohl tatsächlich Urkunden über Verlobung und Heirat? – Nein, Urkunden über die Abmachung [der Mitgift], und zwar nach dem, was Raw Giddel im Namen Raws sagte.
מיתיבי אין כותבין שטרי אירוסין ונשואין אלא מדעת שניהן מאי לאו שטרי אירוסין ונשואין ממש לא שטרי פסיקתא וכדרב גידל אמר רב
Denn Raw Giddel sagte im Namen Raws: „Wie viel gibst du deinem Sohn?“ „So und so viel.“ „Deiner Tochter?“ „So und so viel.“ Standen sie auf und trauten an, so haben sie erworben. Das sind die Dinge, die durch [bloße] Aussage erworben werden.
דאמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנים באמירה:
„Und durch Beischlaf“: Woher wissen wir das? Rabbi Abbahu sagte im Namen Rabbi Jochanans: Denn der Vers sagt: „Eine Ehefrau [be’ulat ba’al]“ (Dtn 22,22) – das lehrt, dass er durch Beischlaf ihr Ehemann wird. Rabbi Seira sagte zu Rabbi Abbahu, und manche sagen, Resch Lakisch zu Rabbi Jochanan: Ist dies etwa schlechter als das, was Rabbi lehrte: „Und sie ehelicht“ (Dtn 24,1) – das lehrt, dass sie durch Beischlaf erworben wird?
ובביאה: מנא לן אמר ר' אבהו א"ר יוחנן דאמר קרא (דברים כב, כב) בעולת בעל מלמד שנעשה לה בעל על ידי בעילה א"ל ר' זירא לר' אבהו ואמרי לה ר"ל לרבי יוחנן כעורה זו ששנה רבי (דברים כד, א) ובעלה מלמד שנקנית בביאה
Wenn er antraute und dann beiwohnte, ist sie keine Jungfrau mehr; wenn er antraute und nicht beiwohnte, ist es gar nichts! Die Rabbanan sagten es vor Abaje: Du findest sie etwa, wenn der Verlobte ihr auf unnatürliche Weise beiwohnte.
אי דאקדיש והדר בעיל בעולה היא אי דאקדיש ולא בעיל לאו כלום הוא אמרוה רבנן קמיה דאביי משכחת לה כגון שבא עליה ארוס שלא כדרכה
Abaje sagte zu ihnen: Rabbi und die Rabbanan streiten nur über einen anderen [Mann]; aber beim Ehemann gilt nach aller Ansicht: Wenn er ihr auf unnatürliche Weise beiwohnte, hat er sie zu einer Beschlafenen gemacht.
א"ל אביי עד כאן לא פליגי רבי ורבנן אלא באחר אבל בעל דברי הכל אם בא עליה שלא כדרכה עשאה בעולה
Was ist das? Denn es wurde gelehrt: Wohnten ihr zehn Männer bei und ist sie noch Jungfrau, so werden alle gesteinigt. Rabbi sagt: Ich sage, der erste wird gesteinigt und alle [anderen] werden erdrosselt.
מאי היא דתניא באו עליה י' אנשים ועדיין היא בתולה כולן בסקילה רבי אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולן בחנק
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Du findest sie etwa, wenn er sie durch Urkunde antraute: Da sie [als Scheidebrief] vollendet und hinausführt, vollendet sie und führt hinein.
אמר רב נחמן בר יצחק משכחת לה כגון שקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס
Und Rabbi Jochanan – was macht er mit diesem „und sie ehelicht“? Das braucht er für: Diese wird durch Beischlaf erworben, aber die hebräische Magd wird nicht durch Beischlaf erworben.
ור' יוחנן האי ובעלה מאי עביד ליה ההוא מיבעי ליה זו נקנית בביאה ואין אמה העבריה נקנית בביאה
Es wäre dir in den Sinn gekommen zu sagen: Es ergebe sich durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere von der Jewama: Wenn die Jewama, die nicht durch Geld erworben wird, durch Beischlaf erworben wird – ist es da nicht folgerichtig, dass diese, die durch Geld erworben wird, durch Beischlaf erworben wird?
ס"ד אמינא תיתי בק"ו מיבמה ומה יבמה שאין נקנית בכסף נקנית בביאה זו שנקנית בכסף אינו דין שנקנית בביאה
Was ist mit der Jewama? Sie ist ja bereits gebunden! [Aber] es wäre dir in den Sinn gekommen zu sagen: Da geschrieben steht: „Wenn er sich eine andere nimmt“ (Ex 21,10), vergleicht die Schrift sie mit einer anderen: Wie eine andere durch Beischlaf erworben wird, so wird auch die hebräische Magd durch Beischlaf erworben. Das lehrt er uns.
מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת ס"ד אמינא הואיל וכתב (שמות כא, י) אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת מיקניא בביאה אף אמה העבריה מיקניא בביאה קמ"ל
Und Rabbi – woher hat er diese Überlegung? Wenn dem so ist, soll der Allbarmherzige „u-wa’al“ [und er ehelicht] schreiben; was bedeutet „u-we’alah“ [und er ehelicht sie]? Schließe daraus zweierlei.
ורבי האי סברא מנא ליה א"כ לכתוב רחמנא ובעל מאי ובעלה שמע מינה תרתי
Und nach Rawa, der sagte: Bar Ahina erklärte mir: „Wenn ein Mann eine Frau nimmt und sie ehelicht“ (Dtn 24,1) – eine Antrauung, die dem Beischlaf übergeben ist, ist eine Antrauung; eine Antrauung, die nicht dem Beischlaf übergeben ist, ist keine Antrauung – was ist da zu sagen?
ולרבא דאמר בר אהינא אסברה לי (דברים כד, א) כי יקח איש אשה ובעלה קידושין המסורין לביאה הוו קידושין קידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין מאי איכא למימר
Und Rabbi – was macht er mit diesem „be’ulat ba’al“? Das braucht er für: Der Ehemann macht sie durch unnatürlichen Beischlaf zu einer Beschlafenen, aber ein anderer macht sie durch unnatürlichen Beischlaf nicht zu einer Beschlafenen.
ורבי האי בעולת בעל מאי עביד ליה האי מיבעי ליה בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ואין אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה
Und hat Rabbi denn diese Überlegung? Es wurde doch gelehrt: Wohnten ihr zehn Männer bei und ist sie noch Jungfrau, so werden alle gesteinigt. Rabbi sagt: Ich sage, der erste wird gesteinigt und alle [anderen] werden erdrosselt.
ומי אית ליה לרבי האי סברא והתניא באו עליה י' אנשים ועדיין היא בתולה כולם בסקילה רבי אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולם בחנק
Original: Kiddushin 9b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.