Und woher, dass auch durch Urkunde? Ergibt es sich nicht durch einen Schluss? Wenn Geld, das nicht hinausführt, hineinführt – ist es da nicht folgerichtig, dass die Urkunde, die hinausführt, hineinführt?
ומנין שאף בשטר ודין הוא ומה כסף שאין מוציא מכניס שטר שמוציא אינו דין שמכניס
Was ist mit Geld? Mit ihm löst man ja Geweihtes und zweiten Zehnten aus; willst du es von der Urkunde sagen, mit der man Geweihtes und zweiten Zehnten nicht auslöst? Denn es steht geschrieben: „So gebe er das Geld, und es bleibt ihm“ (Lev 27,19).
מה לכסף שכן פודין בו הקדש ומעשר שני תאמר שטר שאין פודין בו הקדש ומעשר שני דכתיב (ויקרא כז, יט) ונתן הכסף וקם לו
Der Vers sagt: „Und sie geht aus und wird [eines anderen Mannes]“ (Dtn 24,2). Er vergleicht das Werden mit dem Ausgehen: Wie das Ausgehen durch Urkunde geschieht, so geschieht auch das Werden durch Urkunde. – Dann soll er auch das Ausgehen mit dem Werden vergleichen: Wie das Werden durch Geld geschieht, so geschieht auch das Ausgehen durch Geld!
אמר קרא (דברים כד, ב) ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה בשטר אף הויה נמי בשטר ואקיש נמי יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף
Abaje sagte: Man würde sagen: Geld führt hinein, Geld führt hinaus – der Verteidiger würde zum Ankläger. – Wenn dem so ist, dann auch bei der Urkunde: Man würde sagen: Urkunde führt hinaus, Urkunde führt hinein – der Ankläger würde zum Verteidiger!
אמר אביי יאמרו כסף מכניס כסף מוציא סניגור יעשה קטיגור אי הכי שטר נמי יאמרו שטר מוציא שטר מכניס קטיגור יעשה סניגור
Der Inhalt dieser Urkunde ist eines, und der Inhalt jener Urkunde ist etwas anderes. – Auch hier ist dieses Geld eines und jenes Geld etwas anderes! – Die Prägung jedenfalls ist ein und dieselbe.
מילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד הכא נמי האי כספא לחוד והאי כספא לחוד טיבעא מיהא חד הוא
Rawa sagte: Der Vers sagt: „Und er schreibe ihr“ (Dtn 24,1) – durch Schreiben wird sie geschieden, und sie wird nicht durch Geld geschieden. – Sage doch: Durch Schreiben wird sie geschieden, und sie wird nicht durch Schreiben angetraut! – Es steht doch geschrieben: „Und sie geht aus und wird“ (Dtn 24,2) – er vergleicht usw.
רבא אמר אמר קרא (דברים כד, א) וכתב לה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף ואימא בכתיבה מתגרשת ואינה מתקדשת בכתיבה הא כתיב (דברים כד, ב) ויצאה והיתה מקיש וכו'
Und was hast du gesehen [, so zu entscheiden]? – Es ist einleuchtend: Er spricht von der Scheidung und schließt [etwas von der] Scheidung aus. Er spricht von der Scheidung und sollte die Antrauung ausschließen?
Und nach Rabbi Jose dem Galiläer, der diesen Vers für eine andere Auslegung verwendet – woher hat er, dass sie nicht durch Geld geschieden wird? Der Vers sagt: „Einen Scheidebrief“ (Dtn 24,1) – ein Schriftstück scheidet sie, und nichts anderes scheidet sie.
ולרבי יוסי הגלילי דאפיק ליה להאי קרא לדרשא אחרינא שאינה מתגרשת בכסף מנא ליה אמר קרא (דברים כד, א) ספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה
Wie gelehrt wurde: „Hier ist dein Scheidebrief, unter der Bedingung, dass du keinen Wein trinkst“, „unter der Bedingung, dass du nie in das Haus deines Vaters gehst“ – das ist keine Scheidung; „die ganzen dreißig Tage“ – das ist eine Scheidung.
כדתניא הרי זה גיטיך ע"מ שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות
Eines folgt nicht aus einem; soll eines aus zweien folgen! Welches soll folgen? Der Allbarmherzige soll die Urkunde nicht schreiben, und sie soll aus jenen folgen! – Was ist mit jenen? Ihr Nutzen ist ja groß.
חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי לא ליכתוב רחמנא בשטר ותיתי מהנך מה להנך שכן הנאתן מרובה
Raw Huna sagte: Die Chuppa erwirbt aufgrund eines Schlusses vom Leichteren auf das Schwerere: Wenn Geld, das nicht zum Essen von Teruma berechtigt, erwirbt – ist es da nicht folgerichtig, dass die Chuppa, die zum Essen von Teruma berechtigt, erwirbt?
אמר רב הונא חופה קונה מקל וחומר ומה כסף שאינו מאכיל בתרומה קונה חופה שמאכלת בתרומה אינו דין שתקנה
Und Geld berechtigt nicht zum Essen? Ulla sagte doch: Nach dem Wort der Tora isst eine angetraute Israelitin Teruma, denn es heißt: „Und wenn ein Kohen eine Person erwirbt, als Erwerb seines Geldes“ (Lev 22,11), und diese ist ein Erwerb seines Geldes.
וכסף אינו מאכיל והאמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנאמר (ויקרא כב, יא) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו והאי קנין כספו הוא
Und aus welchem Grund sagten sie, dass sie nicht isst? Als Verordnung, man könnte ihr im Haus ihres Vaters einen Becher mischen, und sie würde ihn ihren Brüdern und Schwestern zu trinken geben.
ומה טעם אמרו אינה אוכלת גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקנו לאחיה ולאחותיה
Vielmehr wendet er so ein: Wenn Geld, das nicht vollendet, erwirbt –
אלא פריך הכי ומה כסף שאינו גומר קונה
Original: Kiddushin 5a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.