Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 6Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
ist es da nicht folgerichtig, dass die Chuppa, die vollendet, erwirbt? – Was ist mit Geld? Mit ihm löst man ja Geweihtes und zweiten Zehnten aus! – Der Beischlaf soll es beweisen.
חופה שגומרת אינו דין שתקנה מה לכסף שכן פודין בו הקדשות ומעשר שני ביאה תוכיח
Was ist mit dem Beischlaf? Er erwirbt ja bei der Jewama! – Das Geld soll es beweisen. Und der Schluss kehrt zurück: Die Eigenart des einen ist nicht wie die Eigenart des anderen, und die Eigenart des anderen ist nicht wie die Eigenart des einen; das Gemeinsame an ihnen ist, dass sie anderswo erwerben und hier erwerben – so bringe auch ich die Chuppa, die anderswo erwirbt und hier erwirbt.
מה לביאה שכן קונה ביבמה כסף יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שקונין בעלמא וקונין כאן אף אני אביא חופה שקונה בעלמא וקונה כאן
Was ist mit dem Gemeinsamen an ihnen? Ihr Nutzen ist ja groß! – Die Urkunde soll es beweisen. Was ist mit der Urkunde? Sie führt ja bei einer Israelitin hinaus! – Geld und Beischlaf sollen es beweisen.
מה לצד השוה שבהן שכן הנאתן מרובה שטר יוכיח מה לשטר שכן מוציא בבת ישראל כסף וביאה יוכיחו
Und der Schluss kehrt zurück: Die Eigenart des einen ist nicht wie die Eigenart des anderen, und die Eigenart des anderen ist nicht wie die Eigenart des einen; das Gemeinsame an ihnen ist, dass sie anderswo erwerben und hier erwerben – so bringe auch ich die Chuppa, die anderswo erwirbt und hier erwirbt.
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שקונין בעלמא וקונין כאן אף אני אביא חופה שקונה בעלמא וקונה כאן
Was ist mit dem Gemeinsamen an ihnen? Sie gibt es ja gegen ihren Willen! – Und Raw Huna: Geld jedenfalls finden wir bei der Ehe nicht gegen ihren Willen.
מה להצד השוה שבהן שכן ישנן בע"כ ורב הונא כסף מיהא באישות לא אשכחן בע"כ
Abaje sagte zu ihm: Was das betrifft, was du sagst: „Drei haben wir gelernt, und vier haben wir nicht gelernt“ – der Tanna lehrt eine Sache, die ausdrücklich geschrieben steht; eine Sache, die nicht ausdrücklich geschrieben steht, lehrt er nicht.
א"ל אביי הא דקאמרת ג' תנן וד' לא תנן תנא מילתא דכתיבא בהדיא קתני מילתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני
Und was du sagst: „Vollendet die Chuppa denn anders als durch Antrauung?“ – auch Raw Huna meint es so: Wenn Geld, das nach Geld nicht vollendet, erwirbt – ist es da nicht folgerichtig, dass die Chuppa, die nach Geld vollendet, erwirbt?
ודקאמרת כלום חופה גומרת אלא ע"י קידושין רב הונא נמי ה"ק ומה כסף שאינו גומר אחר כסף קונה חופה שגומרת אחר כסף אינו דין שתקנה:
Die Rabbanan lehrten: Wie [geschieht es] durch Geld? Gab er ihr Geld oder Geldeswert und sagte zu ihr: „Siehe, du bist mir angeheiligt“, „Siehe, du bist mir verlobt“, „Siehe, du bist mir zur Ehefrau“ – so ist sie angetraut. Aber wenn sie gab und sie sagte: „Siehe, ich bin dir angeheiligt“, „Siehe, ich bin dir verlobt“, „Siehe, ich bin dir zur Ehefrau“ – so ist sie nicht angetraut.
ת"ר כיצד בכסף נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו הרי זו מקודשת אבל היא שנתנה ואמרה היא הריני מקודשת לך הריני מאורסת לך הריני לך לאינתו אינה מקודשת
Raw Papa wandte dagegen ein: Der Grund ist, dass er gab und er sprach; aber wenn er gab und sie sprach, ist sie nicht angetraut. Sage den Schlussteil: „Aber wenn sie ihm gab und sie sprach, ist es keine Antrauung“ – der Grund ist, dass sie gab und sie sprach; aber wenn er gab und sie sprach, ist es eine Antrauung!
מתקיף לה רב פפא טעמא דנתן הוא ואמר הוא הא נתן הוא ואמרה היא אינה מקודשת אימא סיפא אבל היא שנתנה לו ואמרה היא לא הוו קידושין טעמא דנתנה היא ואמרה היא הא נתן הוא ואמרה היא הוו קידושין
Vielmehr meint er Folgendes: Gab er und sprach er, ist es selbstverständlich eine Antrauung. Gab er und sprach sie, ist es, als hätte sie gegeben und sie gesprochen, und es ist keine Antrauung. Und wenn du willst, sage: Gab er und sprach er, ist sie angetraut; gab sie und sprach sie, ist sie nicht angetraut; gab er und sprach sie, ist es ein Zweifel, und wir berücksichtigen ihn nach rabbinischem Recht.
אלא ה"ק נתן הוא ואמר הוא פשיטא דהוו קידושין נתן הוא ואמרה היא נעשה כמי שנתנה היא ואמרה היא ולא הוו קידושין ואב"א נתן הוא ואמר הוא מקודשת נתנה היא ואמרה היא אינה מקודשת נתן הוא ואמרה היא ספיקא היא וחיישינן מדרבנן:
Schmuel sagte: Bei der Antrauung: Gab er ihr Geld oder Geldeswert und sagte zu ihr: „Siehe, du bist angeheiligt“, „Siehe, du bist verlobt“, „Siehe, du bist (mir) zur Ehefrau“ – so ist sie angetraut. [Sagte er:] „Siehe, ich bin dein Mann“, „Siehe, ich bin dein Gatte“, „Siehe, ich bin dein Verlobter“ – so gibt es hier keinen Anlass zur Besorgnis.
אמר שמואל בקידושין נתן לה כסף ושוה כסף ואמר לה הרי את מקודשת הרי את מאורסת הרי את (לי) לאינתו הרי זו מקודשת הריני אישך הריני בעליך הריני ארוסיך אין כאן בית מיחוש
Und ebenso bei der Scheidung: Gab er ihr [den Scheidebrief] und sagte zu ihr: „Siehe, du bist entlassen“, „Siehe, du bist geschieden“, „Siehe, du bist jedem Mann erlaubt“ – so ist sie geschieden. [Sagte er:] „Ich bin nicht dein Mann“, „Ich bin nicht dein Gatte“, „Ich bin nicht dein Verlobter“ – so gibt es hier keinen Anlass zur Besorgnis.
וכן בגירושין נתן לה ואמר לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את מותרת לכל אדם הרי זו מגורשת איני אישך איני בעליך איני ארוסיך אין כאן בית מיחוש
Wir haben doch gelernt: Wer sagt: „Ich will sein“, ist ein Nasir. Und wir erörterten es: Vielleicht meinte er: „Ich will im Fasten sein“? Und Schmuel sagte: Nur wenn ein Nasir vor ihm vorüberging. Der Grund ist, dass ein Nasir vor ihm vorüberging; wenn nicht, dann nicht!
והתנן האומר אהא הרי זה נזיר והוינן בה ודילמא אהא בתענית קאמר ואמר שמואל והוא שהיה נזיר עובר לפניו טעמא דנזיר עובר לפניו הא לאו הכי לא
Hier handelt es sich darum, dass er „mir“ sagte. – Wenn dem so ist, was lehrt er uns dann? Diese
הכא במאי עסקינן דאמר לי אי הכי מאי קמ"ל הני
Original: Kiddushin 5b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.