an Verwandte.
לקרובים
Kidduschin 20a קידושין
Aufbau der Debatte:Baraita 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ergibt sich das nicht durch Schlussfolgerung? Wenn er sie an Untaugliche verkauft, soll er sie an Verwandte nicht verkaufen? – Was gilt für den Verkauf an Untaugliche? Dass er, wenn er bestimmen will, bestimmt. Willst du [dasselbe] sagen, dass er sie an Verwandte verkauft, wo er, wenn er bestimmen will, nicht bestimmt? Der Vers sagt: „als Magd“ – das lehrt, dass er sie an Verwandte verkauft.
והלא דין הוא אם מוכרה לפסולין לא ימכרנה לקרובים מה למוכרה לפסולין שאם רצה לייעד מייעד ימכרנה לקרובים שאם רצה לייעד אינו מייעד אמר קרא לאמה מלמד שמוכרה לקרובים
Und Rabbi Meir? Die Untauglichen leitet er daraus ab, woraus Rabbi Elieser sie ableitet; bei den Verwandten ist er der Ansicht der Rabbanan, die sagen: Er verkauft sie nicht an Verwandte.
ור"מ לפסולין נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר"א בקרובים סבר לה כרבנן דאמרי אין מוכרה לקרובים
Eine [Baraita] lehrt: Er verkauft sie an seinen Vater, aber er verkauft sie nicht an seinen Sohn. Und eine andere lehrt: Er verkauft sie weder an seinen Vater noch an seinen Sohn. Gut, „er verkauft sie weder an seinen Vater noch an seinen Sohn“ – wie die Rabbanan. Aber „er verkauft sie an seinen Vater, aber er verkauft sie nicht an seinen Sohn“ – nach wem?
תני חדא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו ותניא אידך אין מוכרה לא לאביו ולא לבנו בשלמא אינו מוכרה לא לאביו ולא לבנו כרבנן אלא מוכרה לאביו ואין מוכרה לבנו כמאן
Weder wie die Rabbanan noch wie Rabbi Elieser! – Tatsächlich wie die Rabbanan: Die Rabbanan stimmen zu, wo es eine Möglichkeit der Bestimmung gibt.
לא כרבנן ולא כרבי אליעזר לעולם כרבנן מודו רבנן היכא דאיכא צד יעוד:
Die Rabbanan lehrten: „Wenn er allein (be-gappo) kommt, soll er allein hinausgehen“ (Ex 21,3) – mit seinem Körper ist er hineingekommen, mit seinem Körper geht er hinaus. Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Ledig ist er hineingekommen, ledig geht er hinaus. Was heißt „(be-gappo) mit seinem Körper ist er hineingekommen, mit seinem Körper geht er hinaus“? Rawa sagte: Um zu sagen, dass er nicht wie ein [kanaanäischer] Knecht durch [den Verlust der] Gliedspitzen freikommt. Abaje sagte zu ihm: Das folgt doch aus „Sie soll nicht hinausgehen, wie die Knechte hinausgehen“ (Ex 21,7)!
ת"ר (שמות כא, ג) אם בגפו יבא בגפו יצא בגופו נכנס בגופו יצא רבי אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי (בגפו) בגופו נכנס בגופו יצא אמר רבא לומר שאינו יוצא בראשי אברים כעבד א"ל אביי ההוא (שמות כא, ז) מלא תצא כצאת העבדים נפקא
Wäre es [nur] von dort, hätte ich gesagt: Er soll ihm den Wert seines Auges geben, und er kommt frei; das lässt er uns hören.
אי מהתם הוה אמינא ניתיב ליה דמי עיניה וניפוק קמ"ל
Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Ledig ist er hineingekommen, ledig geht er hinaus. Was heißt „ledig geht er hinaus“? Raw Nachman bar Jizchak sagte: So meint er es: Hat er Frau und Kinder, gibt ihm sein Herr eine kanaanäische Magd; hat er nicht Frau und Kinder, gibt ihm sein Herr keine kanaanäische Magd.
ר' אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא מאי יחידי יצא אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית
Die Rabbanan lehrten: Wurde er für eine Mine verkauft und stieg im Wert und kam auf zweihundert [Sus] – woher, dass man ihm nur eine Mine anrechnet? Denn es heißt: „Vom Geld seines Kaufpreises“ (Lev 25,51).
ת"ר נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין לו אלא מנה שנאמר (ויקרא כה, נא) מכסף מקנתו
Wurde er für zweihundert verkauft und sank im Wert und kam auf eine Mine – woher, dass man ihm nur eine Mine anrechnet? Der Vers lehrt: „Nach seinen Jahren“ (Lev 25,52).
נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין לו אלא מנה תלמוד לומר (ויקרא כה, נב) כפי שניו
Ich habe nur den Knecht, der an einen Nichtjuden verkauft wurde – da er durch Verwandte ausgelöst wird, hat er die Oberhand.
אין לי אלא עבד הנמכר לעובד כוכבים הואיל ונגאל בקרובים ידו על התחתונה
Wurde er an einen Israeliten verkauft – woher wissen wir das? Der Vers lehrt: „Tagelöhner“ – „Tagelöhner“, zur Wortanalogie.
נמכר לישראל מנלן ת"ל שכיר שכיר לגזירה שוה
Abaje sagte: Ich bin wie Ben Asai auf den Märkten von Tiberias. Ein Gelehrter sagte zu Abaje: Nun, diese Verse kann man erleichternd auslegen und kann man erschwerend auslegen; was hast du gesehen, dass du sie erleichternd auslegst? Leg sie doch erschwerend aus!
אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא א"ל ההוא מרבנן לאביי מכדי הני קראי איכא למידרשינהו לקולא ואיכא למידרשינהו לחומרא מאי חזית דדרשינהו לקולא נידרשינהו לחומרא
Das kommt dir nicht in den Sinn, da der Allbarmherzige ihm gegenüber erleichtert hat. Denn es wurde gelehrt: „Denn es ist ihm gut bei dir“ (Dtn 15,16) – bei dir im Essen und bei dir im Trinken,
לא סלקא דעתך מדאקיל רחמנא לגביה דתניא (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך עמך במאכל ועמך במשתה
dass du nicht feines Brot isst und er grobes Kleiebrot isst, du alten Wein trinkst und er neuen Wein trinkt, du auf Polstern schläfst und er auf Stroh schläft. Von hier sagten sie: Wer einen hebräischen Knecht kauft, ist wie einer, der sich einen Herrn kauft.
שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכים והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו
Sag doch: Diese Worte gelten für Essen und Trinken, damit er nicht leidet; aber in Bezug auf die Auslösung sollen wir ihm gegenüber erschwerend sein! [Das folgt] aus Rabbi Jose bar Chanina. Denn es wurde gelehrt: Rabbi Jose bar Chanina sagt: Komm und sieh, wie schwer [selbst] der Staub des Siebtjahres ist.
ואימא הני מילי לענין אכילה ושתיה כי היכי דלא ליצטער ליה הא לענין פדיון נחמיר עליה מדרבי יוסי בר' חנינא דתניא רבי יוסי ברבי חנינא אומר בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית
Ein Mensch treibt Handel mit Früchten des Siebtjahres – am Ende verkauft er seine beweglichen Güter. Denn es heißt: „In diesem Jobeljahr sollt ihr zurückkehren, jeder zu seinem Grundbesitz“ (Lev 25,13), und daneben steht: „Und wenn ihr eurem Nächsten etwas verkauft oder von der Hand eures Nächsten kauft“ (Lev 25,14) – eine Sache, die von Hand zu Hand erworben wird.
אדם נושא ונותן בפירות שביעית לסוף מוכר את מטלטליו שנאמר (ויקרא כה, יג) בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו וסמיך ליה וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד
Hat er es nicht gemerkt, verkauft er am Ende seine Felder, denn es heißt: „Wenn dein Bruder verarmt und von seinem Grundbesitz verkauft“ (Lev 25,25). Ist es ihm [noch] nicht zu Händen gekommen, [kommt es so weit,] bis er sein Haus verkauft, denn es heißt: „Und wenn einer ein Wohnhaus in einer ummauerten Stadt verkauft“ (Lev 25,29).
לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו שנאמר (ויקרא כה, כה) כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו לא באת לידו עד שמוכר את ביתו שנאמר (ויקרא כה, כט) כי ימכור בית מושב עיר חומה
Was ist der Unterschied, dass er dort sagt „hat er es nicht gemerkt“, und was ist der Unterschied, dass er hier sagt „ist es ihm nicht zu Händen gekommen“? Wie Raw Huna; denn Raw Huna sagte: Sobald ein Mensch eine Übertretung begangen und sie wiederholt hat, ist sie ihm erlaubt. Ist sie ihm erlaubt – kommt dir das in den Sinn? Vielmehr: Sie wird ihm wie etwas Erlaubtes.
מאי שנא התם דאמר לא הרגיש ומאי שנא הכא דאמר לא באת לידו כדרב הונא דאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא נעשית לו כהיתר
Ist es ihm nicht zu Händen gekommen, [kommt es so weit,] bis er seine Tochter verkauft, denn es heißt: „Und wenn ein Mann seine Tochter als Magd verkauft“ (Ex 21,7). Und obwohl die Tochter in diesem Abschnitt nicht geschrieben steht, lässt er uns dies hören: Ein Mensch soll [lieber] seine Tochter verkaufen und nicht auf Zins leihen. Was ist der Grund? Seine Tochter zieht ab und kommt frei, dieser aber wächst immer weiter an.
לא באת לידו עד שמוכר את בתו שנאמר (שמות כא, ז) וכי ימכור איש את בתו לאמה ואע"ג דבתו לא כתיבא בהאי ענינא הא קמ"ל ניזבין אינש ברתיה ולא ניזיף בריביתא מאי טעמא ברתיה מגרעא ונפקא והא מוספא ואזלא
Ist es ihm nicht zu Händen gekommen, [kommt es so weit,] bis er auf Zins leiht, denn es heißt: „Und wenn dein Bruder verarmt und seine Hand bei dir wankt“ (Lev 25,35), und daneben steht: „Nimm von ihm keinen [Zins]“ usw. (Lev 25,36). Ist es ihm nicht zu Händen gekommen, [kommt es so weit,] bis er sich selbst verkauft, denn es heißt: „Und wenn dein Bruder verarmt und sich dir verkauft“ (Lev 25,39).
לא באת לידו עד שלוה ברבית שנא' (ויקרא כה, לה) וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך וסמיך ליה אל תקח מאתו וגו' לא באת לידו עד שמוכר את עצמו שנאמר (ויקרא כה, כה) וכי ימוך אחיך ונמכר לך
Nicht dir, sondern einem Fremden, denn es heißt: „einem Fremden“ (Lev 25,47); und nicht einem gerechten Proselyten, sondern einem Beisassen, denn es heißt: „einem Beisassen“; „der Familie eines Fremden“ – das ist ein Nichtjude; wenn es heißt: „oder dem Spross (le-eker)“,
לא לך אלא לגר שנאמר (ויקרא כה, מז) לגר ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר גר תושב משפחת גר זה עובד כוכבים כשהוא אומר לעקר
Original: Kiddushin 20a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.