und dort, wenn seine Empfängnis nicht in Heiligkeit war, aber seine Geburt in Heiligkeit.
וכאן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה
Kidduschin 18a קידושין
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Chija bar Awin sagte im Namen Rabbi Jochanans: Ein Nichtjude beerbt seinen Vater nach dem Wort der Tora, denn es steht geschrieben: „Denn Esau habe ich das Gebirge Seïr zum Erbe gegeben“ (Dtn 2,5). – Aber vielleicht ist ein abtrünniger Israelit anders? – Vielmehr von hier: „Denn den Söhnen Lots habe ich Ar zum Erbe gegeben“ (Dtn 2,9).
רב חייא בר אבין א"ר יוחנן עובד כוכבים יורש את אביו דבר תורה דכתיב (דברים ב, ה) כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודלמא ישראל מומר שאני אלא מהכא (דברים ב, ט) כי לבני לוט נתתי את ער ירושה
Und Raw Chija bar Awin – warum sagte er nicht wie Rawa? Steht denn geschrieben: „Und er soll mit seinem Käufer rechnen“ – aber nicht mit den Erben seines Käufers?
ורב חייא בר אבין מאי טעמא לא אמר כרבא מי כתיב (ויקרא כה, נ) וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו
Und Rawa – warum sagte er nicht wie Raw Chija bar Awin? Wegen der Ehre Abrahams ist es anders.
ורבא מאי טעמא לא אמר כרב חייא בר אבין משום כבודו דאברהם שאני:
Die Rabbanan lehrten: Es gibt beim hebräischen [Knecht], was es bei der hebräischen [Magd] nicht gibt, und es gibt bei der hebräischen [Magd], was es beim hebräischen [Knecht] nicht gibt. Es gibt beim hebräischen [Knecht], dass er durch die Jahre, durch das Jobeljahr und durch den Tod des Herrn freikommt, was bei der hebräischen [Magd] nicht so ist. Und es gibt bei der hebräischen [Magd], dass die hebräische [Magd] durch die Zeichen freikommt, nicht ein zweites Mal verkauft wird und gegen seinen Willen ausgelöst wird, was beim hebräischen [Knecht] nicht so ist.
תנו רבנן יש בעברי שאין בעבריה ויש בעבריה שאין בעברי יש בעברי שהוא יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון מה שאין כן בעבריה ויש בעבריה שהרי עבריה יוצאה בסימנין ואינה נמכרת ונשנית ומפדין אותה בעל כורחו מה שאין כן בעברי:
Der Meister sagte: Es gibt beim hebräischen [Knecht], was es bei der hebräischen [Magd] nicht gibt. Dem widerspricht: Darüber hinaus hat die hebräische Magd, dass sie sich selbst durch die Zeichen erwirbt! Raw Scheschet sagte: Etwa wenn er sie [zur Ehe] bestimmt hat.
אמר מר יש בעברי שאין בעבריה ורמינהי יתירה עליו אמה העבריה שקונה עצמה בסימנין אמר רב ששת כגון שיעדה
Wenn er sie bestimmt hat – das ist doch selbstverständlich, sie braucht einen Scheidebrief! – Man könnte meinen, die Regeln [der Magd] sollen ihr nicht aufgehoben werden; das lässt er uns hören. – Wenn dem so ist, warum kommt sie durch die Zeichen frei? – So meint er es: Wenn er sie nicht bestimmt hat, kommt sie auch durch die Zeichen frei.
יעדה פשיטא גיטא בעיא מהו דתימא לא ליבטלה הילכתא מינה קמ"ל אי הכי אמאי יוצאה בסימנין ה"ק אם לא יעדה יוצאה אף בסימנין:
„Und sie wird nicht ein zweites Mal verkauft“: Daraus folgt, dass ein hebräischer Knecht ein zweites Mal verkauft wird. Aber es wurde doch gelehrt: „Für seinen Diebstahl“ (Ex 22,2) – aber nicht für sein Doppeltes; „für seinen Diebstahl“ – aber nicht für seine falsche Zeugenschaft; „für seinen Diebstahl“ – sobald er einmal verkauft worden ist, darfst du ihn nicht noch einmal verkaufen!
ואינה נמכרת ונשנית: מכלל דעבד עברי נמכר ונשנה והתניא (שמות כב, ב) בגניבתו ולא בכפילו בגניבתו ולא בזממו בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו
Rawa sagte: Das ist kein Widerspruch: Hier bei einem Diebstahl, dort bei zwei Diebstählen.
אמר רבא לא קשיא כאן בגניבה אחת כאן בשתי גניבות
Abaje sagte zu ihm: „Für seinen Diebstahl“ bedeutet auch viele! Vielmehr sagte Abaje: Das ist kein Widerspruch: Hier bei einem Menschen, dort bei zwei Menschen.
א"ל אביי בגניבתו טובא משמע אלא אמר אביי לא קשיא כאן באדם אחד כאן בשני בני אדם
Die Rabbanan lehrten: Betrug sein Diebstahl tausend und er ist fünfhundert wert, wird er verkauft und abermals verkauft. Betrug sein Diebstahl fünfhundert und er ist tausend wert, wird er überhaupt nicht verkauft. Rabbi Elieser sagt: Entsprach sein Diebstahl seinem Verkaufspreis, wird er verkauft, wenn nicht, wird er nicht verkauft.
ת"ר גניבו אלף ושוה חמש מאות נמכר וחוזר ונמכר גניבו חמש מאות ושוה אלף אינו נמכר כלל ר' אליעזר אומר אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר
Rawa sagte: Hierin hat Rabbi Elieser die Rabbanan besiegt: Denn was ist der Unterschied, dass er, wenn sein Diebstahl fünfhundert betrug und er tausend wert ist, nicht verkauft wird? Weil der Allbarmherzige gesagt hat: Er wird ganz verkauft und nicht zur Hälfte. Ebenso hat der Allbarmherzige gesagt: Er wird für seinen Diebstahl verkauft, aber nicht für die Hälfte seines Diebstahls.
אמר רבא בהא זכנהו ר"א לרבנן דמאי שנא גניבו חמש מאות ושוה אלף דאין נמכר דנמכר כולו אמר רחמנא ולא חציו ה"נ נמכר בגניבתו אמר רחמנא ולא נמכר בחצי גניבתו:
„Und sie wird gegen seinen Willen ausgelöst“: Rawa meinte sagen zu wollen: gegen den Willen des Herrn. Abaje sagte zu ihm: Worum geht es? Dass wir ihm einen Schuldschein über ihren Wert schreiben – warum? Er hält eine Perle in der Hand, und ich soll ihm eine Scherbe geben?
ומפדין אותה בעל כרחו: סבר רבא למימר בעל כרחיה דאדון א"ל אביי מאי ניהו דכתבנא ליה שטרא אדמיה אמאי נקיט מרגניתא בידיה יהיבנא ליה חספא
Vielmehr sagte Abaje: Gegen den Willen des Vaters, wegen des Makels für die Familie. – Wenn dem so ist, sollten wir auch beim hebräischen Knecht die Familienangehörigen zwingen, wegen des Makels für die Familie! – Er geht wieder hin und verkauft sich [erneut].
אלא אמר אביי בעל כרחיה דאב משום פגם משפחה אי הכי עבד עברי נמי נכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה הדר אזיל ומזבין נפשיה
Auch hier geht er wieder hin und verkauft sie! – Es wird doch gelehrt: Sie wird nicht ein zweites Mal verkauft. Und wer ist das? Rabbi Schimon. Denn es wurde gelehrt: Ein Mensch verkauft seine Tochter zur Ehe und abermals zur Magdschaft, und abermals zur Ehe nach der Magdschaft, aber nicht zur Magdschaft nach der Ehe. Rabbi Schimon sagt: So wie ein Mensch seine Tochter nicht zur Magdschaft nach der Ehe verkauft, so verkauft ein Mensch seine Tochter nicht zur Magdschaft nach der Magdschaft.
ה"נ הדר אזיל ומזבין לה הא קתני אינה נמכרת ונשנית ומני ר"ש היא דתניא מוכר אדם את בתו לאישות ושונה לשפחות ושונה לאישות אחר שפחות אבל לא לשפחות אחר אישות רש"א כשם שאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות כך אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות
Und [sie streiten] im Streit dieser Tannaim. Denn es wurde gelehrt: „Indem er treulos an ihr handelte“ (Ex 21,8) –
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא (שמות כא, ח) בבגדו בה
Original: Kiddushin 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.