Nach dem einen Meister, um Geld auszuschließen; nach dem anderen Meister, um Maultiere auszuschließen.
למר למעוטי כספים למר למעוטי פרדות
Kidduschin 17b קידושין
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: „Womit der Ewige, dein Gott, dich gesegnet hat“ (Dtn 15,14) – ich könnte meinen: Wurde das Haus um seinetwillen gesegnet, gibt man ihm eine Abfindung; wurde das Haus nicht um seinetwillen gesegnet, gibt man ihm keine Abfindung. Der Vers lehrt: „Abfinden sollst du ihn“ (Dtn 15,14) – in jedem Fall. Wenn so, was lehrt der Vers mit „womit er dich gesegnet hat“? Alles nach dem Maß des Segens gib ihm.
ת"ר (דברים טו, יד) אשר ברכך ה' אלהיך יכול נתברך בית בגללו מעניקים לו לא נתברך בית בגללו אין מעניקים לו ת"ל (דברים טו, יד) הענק תעניק מכל מקום אם כן מה ת"ל אשר ברכך הכל לפי ברכה תן לו
Rabbi Elasar ben Asarja sagt: Die Worte sind wie geschrieben [zu verstehen]: Wurde das Haus um seinetwillen gesegnet, gibt man ihm eine Abfindung; wurde das Haus nicht um seinetwillen gesegnet, gibt man ihm keine Abfindung. Wenn so, was lehrt der Vers mit „abfinden sollst du ihn“ [in der Verdoppelung]? Die Tora hat in der Sprache der Menschen gesprochen.
ר' אלעזר בן עזריה אומר דברים ככתבן נתברך בית בגללו מעניקים לו לא נתברך בית בגללו אין מעניקים לו א"כ מה ת"ל הענק תעניק דברה תורה כלשון בני אדם:
Die Rabbanan lehrten: Ein hebräischer Knecht dient dem Sohn, aber er dient nicht der Tochter. Eine hebräische Magd dient weder dem Sohn noch der Tochter. Der Durchbohrte und der an einen Nichtjuden Verkaufte dienen weder dem Sohn noch der Tochter. Der Meister sagte: Ein hebräischer Knecht dient dem Sohn, aber er dient nicht der Tochter. Woher diese Worte?
תנו רבנן עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת אמה עבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת הנרצע והנמכר לעובד כוכבים אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אמר מר עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת מנהני מילי
Denn die Rabbanan lehrten: „Und er soll dir sechs Jahre dienen“ (Dtn 15,12) – dir, aber nicht dem Erben. Du sagst: dir, aber nicht dem Erben; oder heißt es vielleicht: dir, aber nicht dem Sohn? Wenn es heißt: „Sechs Jahre soll er dienen“ (Ex 21,2), so ist es vom Sohn gesagt. Wie erfülle ich also „und er soll dir sechs Jahre dienen“? Dir, aber nicht dem Erben.
דתנו רבנן (דברים טו, יב) ועבדך שש שנים לך ולא ליורש אתה אומר לך ולא ליורש או אינו אלא לך ולא לבן כשהוא אומר (שמות כא, ב) שש שנים יעבד הרי לבן אמור הא מה אני מקיים ועבדך שש שנים לך ולא ליורש
Was hast du gesehen, den Sohn einzuschließen und den Bruder auszuschließen? Ich schließe den Sohn ein, denn er tritt an die Stelle seines Vaters für die Bestimmung [der Magd zur Ehe] und für das Erbfeld.
מה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעדה ולשדה אחוזה
Im Gegenteil, ich schließe den Bruder ein, denn er tritt an die Stelle seines Bruders für die Leviratsehe! – Gibt es denn eine Leviratsehe anders als dort, wo kein Sohn ist? Ist ein Sohn da, gibt es keine Leviratsehe.
אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו ליבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום
Der Grund ist also, dass es diesen Einwand gibt; wäre es nicht so, wäre der Bruder vorzuziehen? Ich könnte es doch daraus ableiten, dass hier zwei [Gründe] sind und dort einer!
אלא טעמא דאיכא הא פירכא הא לאו הכי אח עדיף ותיפוק לי דהכא תרתי והכא חדא
Auch das Erbfeld leitet der Tanna aus diesem Einwand ab: Gibt es denn eine Leviratsehe anders als dort, wo kein Sohn ist?
שדה אחוזה נמי מהאי פירכא הוא דקא נפקא ליה לתנא כלום יש יבום אלא במקום שאין בן:
„Eine hebräische Magd dient weder dem Sohn noch der Tochter“: Woher diese Worte? Rabbi Pedat sagte: Denn der Vers sagt: „Und auch deiner Magd sollst du so tun“ (Dtn 15,17). Die Schrift hat sie mit dem Durchbohrten verglichen: Wie der Durchbohrte weder dem Sohn noch der Tochter dient, so dient auch die hebräische Magd weder dem Sohn noch der Tochter. Ist dieses „deiner Magd sollst du so tun“ denn dafür gekommen? Das braucht er doch für das, was gelehrt wurde: „Und auch deiner Magd sollst du so tun“ – zur Abfindung.
אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת: מנהני מילי אמר רבי פדא דאמר קרא (דברים טו, יז) ואף לאמתך תעשה כן הקישה הכתוב לנרצע מה נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את הבת אף אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת והאי לאמתך תעשה כן להכי הוא דאתא הא מיבעי ליה לכדתניא ואף לאמתך תעשה כן להעניק
Du sagst: zur Abfindung; oder vielleicht nur zum Durchbohren? Wenn es heißt: „Und wenn der Knecht sagt“ (Ex 21,5) – aber nicht die hebräische Magd –, so ist [über] das Durchbohren [schon] gesprochen.
אתה אומר להעניק או אינו אלא לרציעה כשהוא אומר (שמות כא, ה) ואם אמר יאמר העבד ולא אמה העבריה הרי רציעה אמור
Wie erfülle ich also „und auch deiner Magd sollst du so tun“? Zur Abfindung. – Wenn so, hätte der Vers schreiben sollen: „deiner Magd so“; was heißt „sollst du tun“? Schließe daraus zweierlei.
הא מה אני מקיים ואף לאמתך תעשה כן להעניק א"כ נכתוב קרא לאמתך כן מאי תעשה שמעת מינה תרתי:
„Der Durchbohrte und der an einen Nichtjuden Verkaufte dienen weder dem Sohn noch der Tochter“: Der Durchbohrte – denn es steht geschrieben: „Und sein Herr soll ihm das Ohr mit dem Pfriem durchbohren, und er soll ihm für immer dienen“ (Ex 21,6) – aber nicht dem Sohn und der Tochter. Der an einen Nichtjuden Verkaufte – woher? Chiskija sagte: Der Vers sagt: „Und er soll mit seinem Käufer rechnen“ (Lev 25,50) – aber nicht mit den Erben seines Käufers.
הנרצע והנמכר לעובד כוכבים אינו עובד לא את הבן ולא את הבת: נרצע דכתיב (שמות כא, ו) ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם ולא את הבן ואת הבת נמכר לעובד כוכבים מנין אמר חזקיה אמר קרא (ויקרא כה, נ) וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו
Rawa sagte: Nach dem Wort der Tora beerbt ein Nichtjude seinen Vater, denn es heißt: „Und er soll mit seinem Käufer rechnen“ – aber nicht mit den Erben seines Käufers; daraus folgt, dass er Erben hat. Dass ein Proselyt den Nichtjuden [beerbt], ist nicht aus den Worten der Tora, sondern aus den Worten der Schriftgelehrten.
אמר רבא דבר תורה עובד כוכבים יורש את אביו שנאמר וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו מכלל דאית ליה יורשים גר את העובד כוכבים אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים
Denn wir haben gelernt: Ein Proselyt und ein Nichtjude, die ihren nichtjüdischen Vater beerbt haben – der Proselyt kann zum Nichtjuden sagen: Nimm du den Götzendienst und ich das Geld; nimm du den Libationswein und ich die Früchte. Sind sie [schon] in den Besitz des Proselyten gekommen, ist es verboten.
דתנן גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד כוכבים גר יכול לומר לעובד כוכבים טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות משבאו לרשות גר אסור
Wenn du meinst, es sei aus der Tora, dann nimmt er doch auch, wenn sie nicht in seinen Besitz gekommen sind, den Gegenwert des Götzendienstes!
ואי סלקא דעתך דאורייתא כי לא באו לרשותו נמי כי שקיל חילופי עבודת כוכבים הוא דקא שקיל
Vielmehr [ist es] von den Rabbanan; es ist eine Verordnung, die die Rabbanan getroffen haben, damit er nicht zu seinem [früheren] Weg zurückkehrt. So wurde auch gelehrt: Wovon ist die Rede? Wenn sie geerbt haben; haben sie sich aber [als Teilhaber] zusammengetan, ist es verboten.
אלא מדרבנן גזירה הוא דעבוד רבנן שמא יחזור לסורו תניא נמי הכי במה דברים אמורים כשירשו אבל כשנשתתפו אסור
Dass ein Nichtjude den Proselyten und ein Proselyt den Proselyten [beerbt], ist weder aus den Worten der Tora noch aus den Worten der Schriftgelehrten. Denn wir haben gelernt: Wer Geld von einem Proselyten geliehen hat, dessen Söhne mit ihm Proselyten geworden sind, soll es nicht seinen Söhnen zurückgeben; und hat er es zurückgegeben, so hat der Geist der Weisen kein Wohlgefallen an ihm.
עובד כוכבים את הגר וגר את הגר אינו לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים דתנן לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו
Aber es wurde doch gelehrt: Der Geist der Weisen hat Wohlgefallen an ihm! – Das ist kein Widerspruch: Hier, wenn seine Empfängnis und seine Geburt nicht in Heiligkeit waren,
והתניא רוח חכמים נוחה הימנו לא קשיא כאן שהורתו ולידתו שלא בקדושה
Original: Kiddushin 17b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.