seiner Lippen beim Lästerer eine Tat sein! Rawa sagte: Der Lästerer ist anders, weil es im Herzen liegt; sonst aber ist das Bewegen seiner Lippen eine Tat.
שפתיו נהוי מעשה גבי מגדף אמר רבא שאני מגדף הואיל וישנו בלב אבל בעלמא עקימת שפתיו הוי מעשה
Keritot 4a כריתות
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Seira wandte ein: „Ausgenommen sind die überführten Falschzeugen, bei denen keine Tat ist.“ Warum? Bei ihnen steht doch „auf den Mund“ geschrieben! Rawa sagte: Die Falschzeugen sind anders, weil bei ihnen [auch] das Sehen [dazugehört].
מתיב רבי זירא יצאו עדים זוממין שאין בו מעשה ואמאי הא על פי כתיב בהן אמר רבא שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראייה:
„Wer Fett isst“: Die Rabbanan lehrten: „Alles Fett von Rind, Schaf und Ziege sollt ihr nicht essen“ (Lev 7,23) – um für jedes einzelne schuldig zu sprechen – Worte Rabbi Jischmaels. Die Weisen aber sagen: Er ist nur einmal schuldig.
האוכל חלב: ת"ר (ויקרא ז, כג) כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לחייב על כל אחת ואחת דברי ר' ישמעאל וחכ"א אינו חייב אלא אחת
Sollen wir sagen, darüber streiten sie: Rabbi Jischmael meint, man geißelt wegen eines Sammelverbots, und die Rabbanan meinen, man geißelt nicht wegen eines Sammelverbots?
נימא בהא קמיפלגי דר' ישמעאל סבר לוקין על לאו שבכללות ורבנן סברי אין לוקין על לאו שבכללות
Tatsächlich meint Rabbi Jischmael, man geißelt nicht wegen eines Sammelverbots; hier aber ist es anders, weil ihm die Verse überflüssig sind: Der Vers sollte schreiben: „Alles Fett sollt ihr nicht essen“ – wozu brauche ich „Rind, Schaf und Ziege“? Daraus ist zu entnehmen: um zu trennen.
לעולם סבר ר' ישמעאל אין לוקין על לאו שבכללות ושאני הכא דמייתרי ליה קראי נכתוב קרא כל חלב לא תאכלו שור וכשב ועז למה לי ש"מ לחלק
Und die Rabbanan: Wäre nicht „Rind, Schaf und Ziege“ geschrieben, hätte ich gesagt, sogar das Fett eines Wildtiers sei inbegriffen; deshalb schrieb er „Rind, Schaf und Ziege“, um zu sagen, dass [nur] das Fett von Rind, Schaf und Ziege verboten ist, das des Wildtiers aber erlaubt.
ורבנן אי לא כתיב שור וכשב ועז ה"א אפילו חלב חיה במשמע להכי כתב שור כשב ועז למימרא דחלב שור וכשב ועז הוא דאסור אבל דחיה שרי
Sie haben ihm treffend geantwortet! Vielmehr ist dies der Grund Rabbi Jischmaels: Er meint, wenn dem so wäre, sollte er schreiben: „Alles Fett vom Rind sollt ihr nicht essen“; wozu brauche ich „Schaf und Ziege“? Daraus ist zu entnehmen: um zu trennen.
שפיר קאמרי ליה אלא היינו טעמא דרבי ישמעאל דקסבר א"כ לכתוב כל חלב שור לא תאכלו כשב ועז למה לי ש"מ לחלק
Und die Rabbanan meinen: Hätte der Allbarmherzige „alles Fett vom Rind“ geschrieben, hätte ich gesagt, wir lernen „Rind“ – „Rind“ vom Sinai:
ורבנן סברי אי כתב רחמנא כל חלב שור ה"א נילף שור שור מסיני
Wie beim Sinai Wildtier und Vogel ihm gleich sind, so sind auch beim Essen Wildtier und Vogel ihm gleich; deshalb schrieb der Allbarmherzige „Rind, Schaf und Ziege“, um zu sagen, dass diese verboten sind, Wildtier und Vogel aber erlaubt.
מה גבי סיני חיה ועוף כיוצא בהן אף גבי אכילה חיה ועוף כיוצא בהן להכי כתב רחמנא שור וכשב ועז למימרא דהני דאסור אבל חיה ועוף שרי
Sie haben ihm treffend geantwortet! Vielmehr ist dies der Grund: Er meint, er sollte schreiben: „Alles Fett vom Schaf sollt ihr nicht essen“, oder auch: „Alles Fett von der Ziege sollt ihr nicht essen“; wozu brauche ich „Rind, Schaf und Ziege“? Daraus ist zu entnehmen: um zu trennen.
שפיר קא"ל אלא היינו טעמא דקסבר נכתוב כל חלב כשב לא תאכלו א"נ כל חלב עז לא תאכלו שור וכשב ועז למה לי ש"מ לחלק
Und die Rabbanan meinen: Hätte er „alles Fett vom Schaf“ geschrieben, hätte ich gesagt, das Fett vom Schaf ist verboten, das von Rind und Ziege aber erlaubt. Und wenn du fragst: Was ist am Schaf stärker? – Weil bei ihm der Fettschwanz hinzukommt.
ורבנן סברי אי כתב כל חלב כשב ה"א חלב כשב אסור ושור ועז שרי וכ"ת מאי אולמיה דכשב משום דנתרבה באליה
Und wie Rabbi Chananja lehrte: Weshalb hat die Schrift die Opferteile beim Rind, die Opferteile beim Schaf und die Opferteile bei der Ziege [eigens] aufgezählt? Denn es steht geschrieben: „Doch den Erstgeborenen vom Rind …“ (Num 18,17).
וכדתנא ר' חנניא למה מנה הכתוב אימורין בשור ואימורים בכשב ואימורים בעז דכתיב (במדבר יח, יז) אך בכור שור וגו'
Sie sind nötig: Denn hätte er [nur] „Rind“ geschrieben, hätte ich gesagt, Schaf und Ziege lernen wir nicht davon, denn man kann widerlegen: Was gilt beim Rind? Dass bei ihm mehr Trankopfer hinzukommen.
צריכי דאי כתב שור ה"א כשב ועז לא ילפינן מיניה דאיכא למיפרך מה לשור שכן נתרבה בנסכים
Der Allbarmherzige soll es beim Schaf schreiben, und wir lernen Rind und Ziege vom Schaf! Man kann widerlegen: Was gilt beim Schaf? Dass bei ihm der Fettschwanz hinzukommt.
נכתוב רחמנא בכשב ונילף שור ועז מכשב איכא למיפרך מה לכשב שכן נתרבה באליה
Der Allbarmherzige soll „Ziege“ schreiben, und wir lernen Rind und Schaf davon! Man kann widerlegen: Was gilt bei der Ziege? Dass sie beim Götzendienst hinzukommt.
נכתוב רחמנא עז ונילף שור וכשב מיניה איכא למיפרך מה לעז שכן נתרבה אצל עבודת כוכבים
Von einem lernen wir es nicht. Er soll zwei schreiben, und wir lernen das eine von zweien. Welches sollen wir lernen? Sollen wir das Rind von Schaf und Ziege lernen? Bei ihnen gibt es eine Widerlegung: Was gilt bei Schaf und Ziege? Dass sie beim Pessach hinzukommen.
מן חד לא ילפינן נכתוב תרתי ונילף חדא מתרתי הי דין נילף שור מכשב ועז אית להון פירכא מה לכשב ועז שכן נתרבו אצל הפסח
Soll er „Schaf“ nicht schreiben, und wir lernen es von Rind und Ziege? Bei ihnen gibt es eine Widerlegung: Was gilt bei Rind und Ziege? Dass sie beim Götzendienst hinzukommen.
לא נכתוב כשב ונילף משור ועז אית להון פירכא מה לשור ועז שכן נתרבה אצל עבודת כוכבים
Soll er „Ziege“ nicht schreiben, und wir lernen sie von Rind und Schaf? Bei ihnen gibt es eine Widerlegung: Was gilt bei Rind und Schaf? Dass bei ihnen eine Seite der Vermehrung ist. Daher lernen sie nicht voneinander.
לא נכתוב עז ונילף משור וכשב אית להון פירכא מה לשור וכשב שכן יש בו צד ריבוי הלכך לא ילפי מהדדי
Sie haben ihm treffend geantwortet! Vielmehr ist der Grund Rabbi Jischmaels tatsächlich, wie wir anfangs sagten: Denn wenn dem so wäre, sollte er „alles Fett“ schreiben und schweigen. Und was du sagst, er habe „Rind, Schaf und Ziege“ geschrieben, um das Fett des Wildtiers zu erlauben –
שפיר קא"ל אלא לעולם טעמא דרבי ישמעאל כדאמרינן מעיקרא דאם כן נכתוב כל חלב ולישתוק מאי אמרת האי דכתב שור וכשב ועז למשרי חלב חיה
der Vers steht doch im Abschnitt über heilige Dinge geschrieben, und eine Sache wird aus ihrem Zusammenhang gelernt!
הא כי כתב קרא בעניינא דקדשים ודבר למד מעניינו
Folgt daraus, dass die Rabbanan meinen, wir lernen eine Sache nicht aus ihrem Zusammenhang? Nein, alle sind der Meinung, dass wir eine Sache aus ihrem Zusammenhang lernen; und hier streiten sie darüber: Rabbi Jischmael meint, man lernt ein Verbot von einem Verbot, sei es von einem [einfachen] Verbot, sei es von einem Verbot mit Karet.
מכלל דרבנן סברי לא ילפינן דבר למד מעניינו לא דכולי עלמא ילפינן דבר הלמד מעניינו והכא בהא פליגי רבי ישמעאל סבר למידין לאו מלאו בין מלאו ובין מלאו דכרת
Denn „alles Fett von Rind, Schaf und Ziege“ [wird gelernt] aus dem Verbot: „Eine ewige Satzung für eure Geschlechter in all euren Wohnsitzen: Alles Fett und alles Blut sollt ihr nicht essen“ (Lev 3,17), das im Abschnitt über heilige Dinge geschrieben steht, und unter den heiligen Dingen gibt es kein Wildtier; so besteht auch bei „alles Fett vom Rind“, wenn es unbestimmt geschrieben steht, kein Zweifel bezüglich des Wildtiers. Daher kommt „Rind, Schaf und Ziege“, um zu trennen, um für jedes einzelne schuldig zu sprechen.
דכל חלב שור וכשב ועז מלאו (ויקרא ג, יז) דחוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו דכתיב בעניינא דקדשים ובקדשים לא אית בהון חיה אף כל חלב שור כי כתיב ליה סתמא ליכא לספוקי בחיה הלכך שור וכשב ועז לחלק הוא דאתא לחייב על כל אחת ואחת
Und wir lernen das Verbot „alles Fett“ und das Verbot „ewige Satzung“ vom Karet: „Denn jeder, der Fett isst vom Vieh, von dem man darbringt“ (Lev 7,25) – wie jenes zum Trennen [dient], so [dient] auch dieses zum Trennen.
וילפינן לאו דכל חלב ולאו דחוקת עולם מכרת (ויקרא ז, כה) דכי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה מה ההוא לחלק אף הדין לחלק
Und die Rabbanan: Ein Verbot von einem Verbot lernen wir; ein Verbot vom Karet lernen wir nicht.
ורבנן לאו מלאו ילפינן לאו מכרת לא ילפינן
Und wenn du willst, sage: Dies ist der Grund der Rabbanan, wie Raw Mari zu Raw Sewid sagte: Demnach sollte der Fettschwanz von Profanem verboten sein! Er sagte zu ihm: Über dich sagt der Vers: „Alles Fett von Rind, Schaf und Ziege“ (Lev 7,23) – wir brauchen etwas, das allen dreien gemeinsam ist, und das ist nicht der Fall.
ואיבעית אימא היינו טעמייהו דרבנן כדאמר ליה רב מרי לרב זביד אלא מעתה אליה דחולין תיתסר אמר ליה עליך אמר קרא (ויקרא ז, כג) כל חלב שור וכשב ועז דבר השוה בשלשתן בעינן וליכא
Daher: Wenn „Rind, Schaf und Ziege“ kommt, kommt es, um den Fettschwanz von Profanem zu erlauben. Und Rabbi Jischmael sagt dir: Wenn dem so wäre, sollte der Vers „alles Fett vom Rind“ sagen; wozu brauche ich „Schaf und Ziege“? Daraus ist zu entnehmen: um zu trennen.
הלכך כי אתא שור וכשב ועז למישרי אליה דחולין הוא דאתא ור' ישמעאל אמר לך א"כ לימא קרא כל חלב שור וכשב עז למה לי ש"מ לחלק
Rabbi Chanina sagte: Rabbi Jischmael gibt bezüglich des Opfers zu, dass er nur ein einziges Sündopfer bringt. Was ist der Grund? Weil dieses Verbot nicht dem Verbot der verbotenen Beziehungen gleicht.
א"ר חנינא מודה רבי ישמעאל לענין קרבן שאין מביא אלא חטאת אחת מ"ט דלא דמי הדין לאו ללאו דעריות
Die Rabbanan lehrten: „Und er tut eines“, „und er tut diese“ – um für jedes einzelne schuldig zu sprechen.
ת"ר ועשה אחת ועשה הנה לחייב על כל אחת ואחת
Denn wenn er Fett und [wieder] Fett, [also] eine Bezeichnung, in zwei Unwissenheiten gegessen hat, ist er zweifach schuldig; zwei Bezeichnungen in einer Unwissenheit – ist er zweifach schuldig.
שאם אכל חלב וחלב שם אחד בשני העלמות חייב שתים שתי שמות בהעלם אחת חייב שתים
Rami bar Chama sagte zu Raw Chisda: Gut, eine Bezeichnung in zwei Unwissenheiten – zweifach schuldig, weil die Unwissenheiten trennen. Aber zwei Bezeichnungen in einer Unwissenheit – warum ist er zweifach schuldig? Wir brauchen doch getrennte Unwissenheiten, und die gibt es nicht!
א"ל רמי בר חמא לרב חסדא בשלמא שם אחד בשני העלמות חייב שתים משום דהעלמות מחלקין אלא שני שמות בהעלם אחת אמאי חייב שתים הא בעינן העלמות מוחלקין וליכא
Er sagte zu ihm: Womit befassen wir uns hier? Etwa wenn er Fett von Notar gegessen hat, wo er wegen Notar und wegen Fett schuldig ist. Er sagte zu ihm: Wenn dem so ist, sollte er auch wegen Heiligem schuldig sein!
א"ל הכא במאי עסקינן כגון דאכל חלב דנותר דמחייב משום נותר ומשום חלב א"ל א"כ ניחייב נמי משום קודש
Vielmehr sagte Raw Scheschet: etwa wenn er Fett von Geheiligtem gegessen hat, und es ist Rabbi Jehuda; denn es wird gelehrt: Hat er Fett von Aas gegessen, hat er Fett von Geheiligtem gegessen, ist er zweifach schuldig. Rabbi Jehuda sagt: Für Fett von Geheiligtem wird er dreifach gegeißelt.
אלא אמר רב ששת כגון דאכל חלב דהקדש ור' יהודה היא דתניא אכל חלב נבלה אכל חלב מוקדשין חייב שתים ר' יהודה אומר חלב מוקדשין לוקה שלש
Man lachte darüber im Westen: Soll man es doch erklären etwa beim Fett von Rind, Schaf und Ziege, und es sei Rabbi Jischmael, der sagt, er werde dreifach gegeißelt!
מחייכו עלה במערבא ונוקמה כגון חלב דשור וכשב ועז ור' ישמעאל היא דאמר לוקה שלש
Original: Keritot 4a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.