Er selbst wird Schabbat genannt, denn es steht geschrieben: „Ihr sollt euren Schabbat ruhen“ (Lev 23,32). Recht, dass Raw Papa nicht wie Raw Acha bar Jaakow sagt: Ein Vers, der bei ihm selbst geschrieben steht, ist vorzuziehen. Aber Raw Acha bar Jaakow – was ist der Grund, dass er nicht wie Raw Papa sagt?
הוא גופיה שבת איקרי דכתיב תשבתו שבתכם בשלמא רב פפא לא אמר כרב אחא בר יעקב דקרא דכתיב בגופיה עדיף אלא רב אחא בר יעקב מאי טעמא לא אמר כרב פפא
Er braucht ihn für das, was gelehrt wird: „Und ihr sollt euch kasteien am Neunten des Monats“ (Lev 23,32). Man könnte meinen, er beginne schon am Neunten zu fasten; da sagt die Schrift: „am Abend“. Wenn am Abend, könnte man meinen, ab Einbruch der Dunkelheit; da sagt die Schrift: „am Neunten“. Wie [ist das zu vereinen]? Er beginnt zu fasten, solange es noch Tag ist. Daraus, dass man vom Profanen zum Heiligen hinzufügt.
מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא כג, לב) ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש יכול יתחיל ויתענה בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש
Ich habe [dies] nur beim Eingang [des Tages]; beim Ausgang, woher? Da sagt die Schrift: „Von Abend zu Abend“ (Lev 23,32). Ich habe nur Jom Kippur; (Feiertage), woher? Da sagt die Schrift: „Ihr sollt ruhen“ (Lev 23,32). Ich habe nur (Feiertage; Schabbatot), woher? Da sagt die Schrift: „euren Schabbat“ (Lev 23,32). Wie ist das? Überall, wo Ruhe geboten ist, (fügt man daher) vom Profanen zum Heiligen hinzu.
ואין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל (ויקרא כג, לב) מערב עד ערב ואין לי אלא יוה"כ (ימים טובים) מניין ת"ל (ויקרא כג, לב) תשבתו אין לי אלא (ימים טובים שבתות) מנין ת"ל (ויקרא כג, לב) שבתכם הא כיצד כל מקום שנאמר שבות (מכאן שמוסיפין) מחול על הקודש
Und der Tanna, [der] „eben dieser“ aus „eben dieser“ [folgert] – was macht er mit diesem „am Neunten des Monats“? Er braucht es für das, was Chija bar Raw aus Difti lehrte, denn Chija bar Raw aus Difti lehrte: „Und ihr sollt euch kasteien am Neunten“ – fastet man denn am Neunten? Fastet man nicht am Zehnten? Vielmehr, um dir zu sagen: Jedem, der am Neunten isst und trinkt, rechnet es die Schrift an, als hätte er am Neunten und am Zehnten gefastet.
ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחודש מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי
„Aß er Speisen, die nicht zum Essen geeignet sind.“ Rawa sagte: Kaute er am Jom Kippur Pfefferkörner, ist er frei; kaute er am Jom Kippur Ingwer, ist er frei.
אכל אוכלין שאין ראוין לאכילה אמר רבא כס פלפלי ביומא דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור
Man wandte ein: Rabbi Meir pflegte zu sagen: Aus dem, was gesagt ist: „So sollt ihr seine Frucht als Vorhaut behandeln“ (Lev 19,23) – weiß ich da nicht, dass es ein Speisebaum ist? Was lehrt also „Speisebaum“? Ein Baum, bei dem der Geschmack seines Holzes und seiner Frucht gleich ist; sag: das ist der Pfeffer – um dich zu lehren, dass der Pfeffer der Orla unterliegt und dass dem Land Israel nichts fehlt, denn es heißt: „Es wird dir an nichts darin fehlen“ (Dtn 8,9).
מיתיבי היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר (ויקרא יט, כג) וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה תלמוד לומר עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין ארץ ישראל חסרה כלום שנא' (דברים ח, ט) לא תחסר כל בה
Rawina sagte zu Mareimar: Raw Nachman sagte doch: Das Himalta, das aus Indien kommt, ist erlaubt, und man spricht darüber [den Segen] „der die Frucht der Erde erschafft“! – Das ist kein Widerspruch: Das eine im frischen, das andere im trockenen [Zustand].
א"ל רבינא למרימר והאמר רב נחמן האי הימלתא דאתי מבי הנדואי שריא ומברכינן עליה בורא פרי האדמה לא קשיא הא ברטיבתא והא ביבישתא
Die Rabbanan lehrten: Aß er Schilfblätter, ist er frei; Weinranken, ist er schuldig. Welches sind die Weinranken? Rabbi Jizchak aus Magdala sagte: Alle, die von Rosch Haschana bis Jom Kippur gesprossen sind. Und Raw Kahana sagte: Alle [, die] dreißig Tage [alt sind]. Es wird gelehrt wie Rabbi Jizchak aus Magdala: Aß er Schilfblätter, ist er frei; und Weinranken, ist er schuldig. Welches sind die Weinranken? Alle, die von Rosch Haschana bis Jom Kippur gesprossen sind.
ת"ר אכל עלי קנים פטור לולבי גפנים חייב אלו הן לולבי גפנים אמר רבי יצחק מגדלאה כל שלבלבו מר"ה ועד יוה"כ ורב כהנא אמר כל שלשים יום תניא כוותיה דר' יצחק מגדלאה אכל עלי קנים פטור ולולבי גפנים חייב אלו הן לולבי גפנים כל שלבלבו מר"ה ועד יוה"כ
„Trank er Fischlake oder Muries, ist er frei.“ Folglich ist er bei Essig schuldig. Wer ist [der Autor] unserer Mischna? Es ist Rabbi, denn es wird gelehrt: Rabbi sagt: Essig erquickt die Seele.
שתה ציר או מורייס פטור הא חומץ חייב מתני' מני רבי היא דתניא ר' אומר חומץ משיב את הנפש
Raw Giddel bar Menasche aus Biri de-Neresch trug vor: Die Halacha ist nicht wie Rabbi. Im nächsten Jahr gingen alle Leute hinaus, mischten Essig und tranken ihn. Raw Giddel hörte es und wurde ärgerlich. Er sagte: Gesetzt, ich habe [es] nachträglich gesagt – habe ich etwa von vornherein gesagt? Gesetzt, ich habe [es von] ein wenig gesagt – habe ich etwa viel gesagt? Gesetzt, ich habe [es von] unverdünntem gesagt – habe ich etwa verdünnten gesagt?
דרש רב גידל בר מנשה מבירי דנרש אין הלכה כרבי לשנה נפקי כולי עלמא מזגו ושתו חלא שמע רב גידל ואיקפד אמר אימר דאמרי אנא דיעבד לכתחלה מי אמרי אימר דאמרי אנא פורתא טובא מי אמרי אימר דאמרי אנא חי מזוג מי אמרי
Original: Yoma 81b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.