Nördlich von Jerusalem und außerhalb der drei Lager. Rabbi Jose sagt: Auf der Aschenstätte werden sie verbrannt.
לצפונה של ירושלים וחוץ לשלש מחנות ר' יוסי אומר אבית הדשן נשרפין
Joma 68b יומא
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Frage 3Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa sagte: Wer ist der Tanna, der Rabbi Jose widerspricht? Es ist Rabbi Elieser ben Jakob, wie gelehrt wurde: „An der Ausschüttung der Asche soll er verbrannt werden“ (Lev 4,12) – dass dort Asche sei. Rabbi Elieser ben Jakob sagt: Dass seine Stelle abschüssig sei.
אמר רבא מאן תנא דפליג עליה דר' יוסי ר' אליעזר בן יעקב הוא דתניא (ויקרא ד, יב) אל שפך הדשן ישרף שיהא לשם דשן רבי אליעזר בן יעקב אומר שיהא מקומו משופך
Abaje sagte zu ihm: Vielleicht streiten sie [nur] darüber, dass seine Stelle abschüssig sein muss?
אמר ליה אביי ודילמא במקומו משופך הוא דפליגי
Die Rabbanan lehrten: „Und der Verbrennende“ (Lev 16,28) – der Verbrennende macht Kleider unrein, nicht aber, wer das Feuer entzündet, und nicht, wer den Holzstoß ordnet. Und wer ist der Verbrennende? Wer zur Zeit des Verbrennens mithilft.
ת"ר והשורף השורף מטמא בגדים ולא המצית את האור ולא המסדר את המערכה ואי זהו השורף זה המסייע בשעת שריפה
Man könnte meinen, auch nachdem sie zu Asche geworden sind, machen sie Kleider unrein; darum heißt es: „sie“ – sie machen Kleider unrein, nachdem sie aber zu Asche geworden sind, machen sie keine Kleider unrein. Rabbi Elasar ben Rabbi Schimon sagt: Der Stier macht unrein; ist das Fleisch zerfallen, macht er keine Kleider unrein.
יכול אף משנעשו אפר מטמאין בגדים ת"ל אותם אותם מטמאין בגדים ולא משנעשו אפר מטמאין בגדים ר"א ברבי שמעון אומר הפר מטמא ניתך הבשר אינו מטמא בגדים
Was ist zwischen ihnen? Zwischen ihnen ist [der Fall], dass er es zu Verkohltem gemacht hat.
מאי בינייהו איכא בינייהו דשויה חרוכא
MISCHNA: Man sagte zum Hohepriester: Der Bock hat die Wüste erreicht. Und woher wusste man, dass der Bock die Wüste erreicht hatte? Man stellte Signalposten auf und schwenkte Tücher, und [so] wusste man, dass der Bock die Wüste erreicht hatte.
מתני׳ אמרו לו לכהן גדול הגיע שעיר למדבר ומניין היו יודעין שהגיע שעיר למדבר דירכאות היו עושין ומניפין בסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר
Rabbi Jehuda sagte: Hatten sie denn nicht ein großes Zeichen? Von Jerusalem bis Bet Chadudu [sind es] drei Meilen; man geht eine Meile, kehrt eine Meile zurück und verweilt so lange wie [für] eine Meile, und [so] weiß man, dass der Bock die Wüste erreicht hat.
אמר ר' יהודה והלא סימן גדול היה להם מירושלים ועד בית חדודו שלשה מילין הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר
Rabbi Jischmael sagt: Hatten sie denn nicht ein anderes Zeichen? Ein Streifen aus Karmesin war an den Eingang des Tempelgebäudes gebunden, und wenn der Bock die Wüste erreichte, wurde der Streifen weiß, denn es heißt: „Wenn eure Sünden wie Karmesin sind, sollen sie weiß werden wie Schnee“ (Jes 1,18).
ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנאמר (ישעיהו א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו
GEMARA: Abaje sagte: Daraus ist zu entnehmen, dass Bet Chadudu in der Wüste liegt. Und das lässt er uns hören: dass Rabbi Jehuda meint, sobald der Bock die Wüste erreicht hat, ist sein Gebot vollzogen.
גמ׳ אמר אביי ש"מ בית חדודו במדבר קיימא והא קמ"ל דקסבר רבי יהודה כיון שהגיע שעיר למדבר נעשית מצותו
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Die zwei Böcke“.
הדרן עלך שני שעירי
MISCHNA: Der Hohepriester kam, um vorzulesen. Wollte er in den Byssusgewändern lesen, liest er [darin]; wenn nicht, liest er in einem weißen Gewand von seinem eigenen.
מתני׳ בא לו כהן גדול לקרות אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא ואם לאו קורא באצטלית לבן משלו
Der Synagogendiener nimmt eine Torarolle und gibt sie dem Synagogenvorsteher, und der Synagogenvorsteher gibt sie dem Segan, und der Segan gibt sie dem Hohepriester; und der Hohepriester steht auf, nimmt sie entgegen und liest „Nach dem Tod“ und „Doch am Zehnten“. Dann rollt er die Torarolle zusammen, legt sie an seine Brust und sagt: Mehr als das, was ich vor euch gelesen habe, steht hier geschrieben. Und „Und am Zehnten“ (Num 29,7) aus dem Buch Numeri liest er auswendig.
חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן (במדבר כט, ז) ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה
Und er spricht dazu acht Segenssprüche: über die Tora, über den [Tempel]dienst, über das Danken, über die Vergebung der Schuld, über das Heiligtum für sich, über Israel für sich, über Jerusalem für sich, über die Kohanim für sich und über das übrige Gebet.
ומברך עליה שמונה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון ועל המקדש בפני עצמו ועל ישראל בפני עצמן ועל ירושלים בפני עצמה ועל הכהנים בפני עצמן ועל שאר התפלה
Wer den Hohepriester sieht, wenn er liest, sieht nicht den Stier und den Bock, die verbrannt werden; und wer den Stier und den Bock sieht, die verbrannt werden, sieht nicht den Hohepriester, wenn er liest. Nicht weil er es nicht darf, sondern weil der Weg weit war und die Verrichtung beider zugleich geschah.
הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין והרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כ"ג כשהוא קורא ולא מפני שאינו רשאי אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן שוה כאחת
GEMARA: Da er lehrt „in einem weißen Gewand von seinem eigenen“, ist daraus zu schließen, dass das Lesen kein [Tempel]dienst ist.
גמ׳ מדקתני באצטלית לבן משלו מכלל דקריאה לאו עבודה היא
Und er lehrt: „Wollte er in den Byssusgewändern lesen, liest er.“ Entnimm daraus, dass die Priestergewänder gegeben wurden, um Nutzen davon zu haben! – Vielleicht ist das Lesen anders, weil es dem Bedarf des Dienstes dient.
וקתני אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן דילמא שאני קריאה דצורך עבודה היא
Denn wir haben gefragt: Wurden die Priestergewänder gegeben, um Nutzen davon zu haben, oder wurden sie nicht gegeben, um Nutzen davon zu haben?
דאיבעיא לן בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן או לא ניתנו ליהנות בהן
Komm und höre: Sie schliefen nicht in den heiligen Gewändern. Schlafen nicht – essen aber aßen sie [darin]! – Vielleicht ist das Essen anders, weil es dem Bedarf des Dienstes dient, wie gelehrt wurde: „Und sie sollen sie essen, [die Dinge,] durch die Sühne erwirkt wurde“ (Ex 29,33) – das lehrt, dass die Kohanim essen und die Eigentümer Sühne erlangen.
ת"ש לא היו ישנים בבגדי קודש שינה הוא דלא הא מיכל אכלי דילמא שאני אכילה דצורך עבודה היא כדתניא (שמות כט, לג) ואכלו אותם אשר כופר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין
Schlafen nicht – gehen aber gingen sie [darin]? – Von Rechts wegen [dürften sie] auch nicht gehen;
שינה הוא דלא הא הלוכי מהלכי בדין הוא דהלוכי נמי לא
Original: Yoma 68b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.