Rabbi sagt: das des Abends von dem des Morgens.
רבי אומר ערבית משל שחרית
Joma 34b יומא
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Für die Rabbanan ist es gut, denn dies steht beim Tamid gegen Abend geschrieben. Aber was ist der Grund Rabbis? Rabba bar Ulla sagte: Der Vers sagt: „für das eine Lamm“ (Num 28,7). Welches ist das Lamm, bei dem „eines“ gesagt ist? Sage: Das ist das Tamid des Morgens.
בשלמא לרבנן האי בתמיד של בין הערבים כתיב אלא ר' מ"ט אמר רבה בר עולא אמר קרא (במדבר כח, ז) לכבש האחד איזהו כבש שנאמר בו אחד הוי אומר זה תמיד של שחר
Und die Rabbanan – was [bedeutet] „das eine“? Das Einzigartige seiner Herde. Und Rabbi? Das leitet er aus „und alles Auserlesene eurer Gelübde“ (Dtn 12,11) ab. Und die Rabbanan? Eines für das Pflichtopfer und eines für das freiwillige Opfer, und beide sind nötig.
ורבנן מאי אחד מיוחד שבעדרו ורבי (דברים יב, יא) מומבחר נדריך נפקא ורבנן חד בחובה וחד בנדבה וצריכי
„War der Hohepriester alt oder empfindlich“ usw. Es wird gelehrt: Rabbi Jehuda sagte: Eiserne Klumpen erhitzte man am Vorabend von Jom Kippur und warf sie ins kalte [Wasser], damit seine Kälte nachlasse. – Härtet man damit nicht [das Eisen]? – Raw Bibi sagte: [Sie waren nicht so heiß, dass] sie die Härtung erreichten. Abaje sagte: Selbst wenn du sagst, sie erreichten die Härtung – eine nicht beabsichtigte Sache ist erlaubt.
אם היה כ"ג זקן או איסטניס וכו' תניא א"ר יהודה עששיות של ברזל היו מחמין מערב יוה"כ ומטילין לתוך צונן כדי שתפיג צינתן והלא מצרף אמר רב ביבי שלא הגיע לצירוף אביי אמר אפי' תימא שהגיע לצירוף דבר שאין מתכוין מותר
Hat Abaje das wirklich gesagt? Es wird doch gelehrt: „das Fleisch seiner Vorhaut“ (Lev 12,3) – selbst wenn sich dort ein Aussatzfleck befindet, schneide er ab; Worte Rabbi Joschijas. Und wir erörterten es: Wozu ist der Vers nötig? Und Abaje sagte: Für Rabbi Jehuda, der sagt, eine nicht beabsichtigte Sache ist verboten.
ומי אמר אביי הכי והתניא (ויקרא יב, ג) בשר ערלתו אפי' במקום שיש שם בהרת יקוץ דברי ר' יאשיה והוינן בה קרא ל"ל ואמר אביי לר' יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור
Das gilt in der ganzen Tora; hier aber ist das Härten [nur] rabbinisch [verboten].
הני מילי בכל התורה כולה אבל הכא צירוף דרבנן הוא
MISCHNA: Man führte ihn zum Haus des Parwa, und es lag im heiligen Bereich. Man breitete ein Laken aus Byssus zwischen ihm und dem Volk aus. Er heiligte seine Hände und Füße und zog sich aus. Rabbi Meir sagt: Er zog sich aus, heiligte seine Hände und Füße, stieg hinab und tauchte unter, stieg herauf und trocknete sich ab. Man brachte ihm die weißen Gewänder; er zog sie an und heiligte seine Hände und Füße.
מתני׳ הביאוהו לבית הפרוה ובקדש היתה פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם קדש ידיו ורגליו ופשט ר"מ אומר פשט קדש ידיו ורגליו ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן לבש וקדש ידיו ורגליו
Am Morgen trug er pelusische [Gewänder] im Wert von zwölf Mine, gegen Abend indische im Wert von achthundert Sus; Worte Rabbi Meirs. Die Weisen aber sagen: Am Morgen trug er solche zu achtzehn Mine und gegen Abend solche zu zwölf Mine, insgesamt dreißig Mine. Diese [wurden bezahlt] aus [den Mitteln] der Gemeinde; und wollte er mehr ausgeben, gab er von seinem Eigenen dazu.
בשחר היה לובש פלוסין של שנים עשר מנה בין הערבים הנדויין של שמונה מאות זוז דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בשחר היה לובש של שמונה עשר מנה ובין הערבים של שנים עשר מנה הכל שלשים מנה אלו משל ציבור ואם רצה להוסיף מוסיף משלו
Original: Yoma 34b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.