Sag doch, [man lerne] „geboten“ [von] „geboten“ von Jom Kippur, denn es steht geschrieben: „Und er tat, wie der Ewige Mose geboten hatte“ (Lev 16,34)! – Man folgert ein „geboten“, das vor der Handlung steht, aus einem „geboten“, das vor der Handlung steht, aber man folgert nicht ein „geboten“, das nach der Handlung steht, aus einem „geboten“, das vor der Handlung steht.
ואימא צוה [צוה] דיום הכפורים דכתיב (ויקרא טז, לד) ויעש כאשר צוה ה' את משה דנין צוה דלפני עשיה מצוה דלפני עשיה ואין דנין צוה דלאחר עשיה מצוה דלפני עשיה
Sag doch, [man lerne es aus] dem „geboten“ bei den Opfern, denn es steht geschrieben: „an dem Tag, da er den Kindern Israel gebot“ (Lev 7,38)! – Man folgert „geboten“ (ziwa) aus „geboten“ (ziwa), aber man folgert nicht „sein Gebieten“ (zawoto) aus „geboten“ (ziwa).
ואימא צוה דקרבנות דכתיב (ויקרא ז, לח) ביום צותו את בני ישראל דנין צוה מצוה ואין דנין צותו מצוה
Und was macht das aus? Hat doch die Schule des Rabbi Jischmael gelehrt: „Und der Kohen kehre zurück“ (Lev 14,39), „und der Kohen komme“ (Lev 14,44) – das ist ein Zurückkehren, das ist ein Kommen!
ומאי נפקא מינה והתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יד, לט) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה
Wissen wir denn, welcher Kohen dafür ausgelost wird, dass er eine Absonderung bräuchte? – Man sagt: Warum sollte nicht die ganze Wache [und] Vaterhaus eine Absonderung brauchen? – Man folgert eine Sache, für die eine Zeit festgesetzt ist, aus einer Sache, für die eine Zeit festgesetzt ist; ausgenommen die Opfer, die es jeden Tag gibt.
מי ידעינן הי כהן מתרמי דבעי ליה פרישה אמרי אלמה לא ניבעי ליה פרישה לכוליה משמרת בית אב דנין דבר שקבוע לו זמן מדבר שקבוע לו זמן לאפוקי קרבנות דכל יומא איתנהו
Sag doch: die Wallfahrtsfeste! – Man folgert eine Sache, die einmal im Jahr stattfindet, aus einer Sache, die einmal im Jahr stattfindet; ausgenommen die Wallfahrtsfeste, die nicht einmal im Jahr sind.
ואימא רגלים דנין דבר שנוהג פעם אחת בשנה מדבר הנוהג פעם אחת בשנה לאפוקי רגלים דלאו פעם אחת בשנה נינהו
Sag doch: ein einzelnes Fest! Und wenn du sagst, wir wissen nicht, welches von ihnen – entweder das Fest der ungesäuerten Brote, da die Schrift mit ihm zuerst beginnt, oder das Laubhüttenfest, da es reich an Geboten ist –
ואימא רגל אחד וכי תימא לא ידעינן הי מינייהו אי חג המצות הואיל ופתח בו הכתוב תחלה אי חג הסוכות הואיל ומרובה מצותו
vielmehr: Man folgert eine Absonderung von sieben [Tagen] für einen Tag aus einer Absonderung von sieben für einen Tag, aber man folgert nicht eine Absonderung von sieben für sieben aus einer Absonderung von sieben für einen Tag.
אלא דנין פרישת שבעה ליום אחד מפרישת שבעה ליום אחד ואין דנין פרישת שבעה לשבעה מפרישת שבעה ליום אחד
Sag doch: der achte [Tag des Festes], der eine Absonderung von sieben für einen Tag ist! – Man folgert eine Sache, der keine Heiligkeit vorausgeht, aus einer Sache, der keine Heiligkeit vorausgeht, aber man folgert nicht eine Sache, der Heiligkeit vorausgeht, aus einer Sache, der keine Heiligkeit vorausgeht.
ואימא שמיני דפרישת שבעה ליום אחד הוא דנין דבר שאין קדושה לפניו מדבר שאין קדושה לפניו ואין דנין דבר שיש קדושה לפניו מדבר שאין קדושה לפניו
Ist das nicht ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere? Wenn schon eine Sache, der keine Heiligkeit vorausgeht, eine Absonderung erfordert, um wie viel mehr eine Sache, der Heiligkeit vorausgeht! – Raw Mescharschja sagte: Nicht „dieser“ steht geschrieben, sondern „wie dieser“.
ולאו קל וחומר הוא השתא דבר שאין קדושה לפניו בעי פרישה דבר שיש קדושה לפניו לא כל שכן אמר רב משרשיא לא הזה כתיב כזה
Raw Aschi sagte: Gibt es denn etwas, bei dem das Hauptfest keine Absonderung erfordert, sein Nebenteil aber eine Absonderung erfordert? Und selbst nach dem, der sagt, der achte [Tag] sei ein Fest für sich, gilt dies nur hinsichtlich
רב אשי אמר מי איכא מידי דעיקר רגל לא בעי פרישה טפל דידיה בעי פרישה ואפילו למאן דאמר שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין
Original: Yoma 2b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.