Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 3Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ein Schlafender hat seine Schwägerin nicht erworben. Vielmehr bei einem, der [unfreiwillig] hineingestoßen wurde? Rabba sagte doch: Fiel er vom Dach und wurde [in sie] hineingestoßen, ist er zu vier Dingen verpflichtet, und seine Schwägerin hat er nicht erworben!
ישן לא קנה ביבמתו אלא בנתקע והא אמר רבה נפל מן הגג ונתקע חייב בארבעה דברים וביבמתו לא קנה
Vielmehr, etwa wenn er seine Frau beabsichtigte, und seine Schwägerin ihn ergriff und er ihr beiwohnte. „Beide gezwungen“ der Schule Rabbi Chijas – wie ist das zu verstehen? Etwa wenn er seine Frau beabsichtigte, und Götzendiener ihn ergriffen, sie aneinanderpressten, und er ihr beiwohnte.
אלא כגון שנתכוון לאשתו ותקפתו יבמתו ובא עליה שניהם אנוסים דבי רבי חייא היכי דמי כגון שנתכוון לאשתו ותקפוהו עובדי כוכבים ודבקום זה בזה ובא עליה
Woher sind diese Dinge? Denn die Rabbanan lehrten: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ (Dtn 25,5) – ein Gebot. Eine andere Erklärung: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – ob irrtümlich oder vorsätzlich, ob gezwungen oder willentlich.
מנא הני מילי דתנו רבנן (דברים כה, ה) יבמה יבא עליה מצוה דבר אחר יבמה יבא עליה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון
Hat er es aber nicht für das Gebot herausgeholt? – Das Gebot geht aus „Und wenn der Mann nicht will“ (Dtn 25,7) hervor: [Folglich,] wenn er will, vollzieht er die Leviratsehe. Und wenn der Vers kommt, [dann für] „ob irrtümlich oder vorsätzlich, ob gezwungen oder willentlich“.
והא אפיקתיה למצוה למצוה (דברים כה, ז) מואם לא יחפוץ האיש נפקא הא חפץ יבם וכי אתא קרא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון
Es wurde anderswo gelehrt: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – auf natürliche Weise; „und sie nehmen“ – auf nicht natürliche Weise; „und die Leviratsehe vollziehen“ – die Beiwohnung vollendet sie, Geld und Urkunde aber vollenden sie nicht; „und die Leviratsehe mit ihr vollziehen“ – gegen ihren Willen. Eine andere Erklärung: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – ob irrtümlich usw.
תניא אידך יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה שלא כדרכה ויבם ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה ויבמה בעל כרחה ד"א יבמה יבא עליה בין בשוגג כו'
Hat er es aber nicht für „auf natürliche Weise“ herausgeholt? – Das geht aus „seinem Bruder einen Namen zu errichten“ (Dtn 25,7) hervor: an der Stelle, wo er einen Namen errichtet. Und wenn der Vers kommt, [dann für] „ob irrtümlich oder vorsätzlich, ob gezwungen oder willentlich“.
והא אפיקתי' לכדרכה ההוא (דברים כה, ז) מלהקים לאחיו שם נפקא במקום שמקים שם וכי אתא קרא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון
Zur Sache selbst: Raw Jehuda sagte: Ein Schlafender hat seine Schwägerin nicht erworben, denn der Vers sagt: „Ihr Schwager soll zu ihr kommen“ – erst wenn er sie zum Zweck der Beiwohnung beabsichtigt. Es wurde doch aber gelehrt: Ob wach [, ob schlafend]! – Sag: Ob sie wach, ob sie schlafend ist.
גופא אמר רב יהודה ישן לא קנה ביבמתו דאמר קרא יבמה יבא עליה עד דמכוין לה לשם ביאה והתניא בין ער [בין ישן אימא בין ערה בין ישנה
[Es wurde doch aber gelehrt: Ob] er wach ist, ob er schlafend ist, ob sie wach ist, ob sie schlafend ist! – Hier handelt es sich um einen Dösenden. Wie ist ein Dösender? Raw Aschi sagte: Er schläft und schläft nicht, ist wach und ist nicht wach – etwa wenn man ihn ruft und er antwortet, aber keine Überlegung erwidern kann, und wenn man ihn erinnert, erinnert er sich.
והתניא בין ער] הוא בין ישן הוא בין ערה היא בין ישנה היא הכא במאי עסקינן במתנמנם ה"ד מתנמנם אמר רב אשי נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרו ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא וכי מדכרו ליה מדכר
Zur Sache selbst: Rabba sagte: Fiel er vom Dach und wurde [in sie] hineingestoßen, ist er zu vier Dingen verpflichtet, und seine Schwägerin hat er nicht erworben: zu Schaden, Schmerz, Verdienstausfall und Heilung. Für die Beschämung aber ist er nicht verpflichtet, denn der Meister sagte: Für die Beschämung ist er nur verpflichtet, wenn er es beabsichtigt.
גופא אמר רבה נפל מן הגג ונתקע חייב בארבעה דברים וביבמתו לא קנה בנזק בצער בשבת ברפוי אבל בושת לא מיחייב דאמר מר אין חייב על הבושת עד שיתכוון
Rawa sagte: Beabsichtigte er, gegen eine Wand zu stoßen, und stieß in seine Schwägerin, hat er nicht erworben. [Beabsichtigte er,] in ein Tier zu stoßen, und stieß in die Schwägerin, hat er erworben, denn er beabsichtigte ja überhaupt eine Beiwohnung.
אמר רבא נתכוון להטיח בכותל והטיח ביבמתו לא קנה להטיח בבהמה והטיח ביבמה קנה דהא קמכוין לשם ביאה בעולם:
„Ob er nur eindringt.“ Ulla sagte: Woher ist das Eindringen aus der Tora? Denn es heißt: „Und ein Mann, der bei einer Frau liegt, die ihre Krankheit hat, und ihre Scham aufdeckt, hat ihren Quell entblößt (הערה)“ (Lev 20,18). Daher ist das Eindringen aus der Tora.
אחד המערה: אמר עולא מנין להעראה מן התורה שנאמר (ויקרא כ, יח) ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקורה הערה מכאן להעראה מן התורה
Wir haben die Menstruierende gefunden; woher die übrigen Inzestverbotenen? Und wolltest du sagen, wir lernen es von der Menstruierenden – was [vergleichst du sie] mit der Menstruierenden, die ja den, der ihr beiwohnt, verunreinigt?
אשכחן נדה שאר עריות מנין וכ"ת נילף מנדה מה לנדה שכן מטמאה את בועלה
Vielmehr folgt es aus der Frau des Bruders, denn es steht geschrieben: „Und ein Mann, der die Frau seines Bruders nimmt – Unreinheit (נדה) ist es“ (Lev 20,21). Ist denn die Frau seines Bruders [immer] menstruierend? Vielmehr: wie eine Menstruierende. Wie bei der Menstruierenden durch Eindringen, so auch bei der Frau des Bruders durch Eindringen.
אלא אתיא מאשת אח דכתיב (ויקרא כ, כא) ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא וכי אשת אחיו [לעולם] נדה היא אלא כנדה מה נדה בהעראה אף אשת אח בהעראה
Was [vergleichst du sie] mit der Frau des Bruders, bei der es ja in seiner Macht steht, [die Verbotenen] zu vermehren? Denn wenn er will, traut er an, bis zu tausend.
מה לאשת אח שכן בידו לרבות דאי בעי מקדש ואזיל כי אלפא
Vielmehr folgt es aus der Schwester des Vaters und der Schwester der Mutter, denn es steht geschrieben: „Und die Scham der Schwester deiner Mutter und der Schwester deines Vaters sollst du nicht aufdecken, denn seine Blutsverwandte hat er entblößt (הערה)“ (Lev 20,19). – Das kann man widerlegen: Was [vergleichst du sie] mit der Schwester des Vaters und der Schwester der Mutter, die ja ein von selbst entstehendes Verbot sind?
אלא אתיא מאחות אב ואחות אם דכתיב (ויקרא כ, יט) וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה איכא למיפרך מה לאחות אב ואחות אם שכן איסור הבא מאליו
Aus einem folgt es nicht; es soll [eines] aus zweien folgen. Aus welchen soll es folgen? Soll es aus der Frau des Bruders und der Schwester des Vaters und der Schwester der Mutter folgen – was [vergleichst du sie] mit diesen, die ja wegen Blutsverwandtschaft verboten sind?
מחדא לא אתיא תיתי [חדא] מתרתי מהי תיתי תיתי מאשת אח ואחות אב ואחות אם מה להנך שכן אסורין משום שאר
Vielmehr soll es aus der Menstruierenden und der Schwester des Vaters und der Schwester der Mutter folgen – was [vergleichst du sie] mit diesen, die ja ein von selbst entstehendes Verbot sind? Vielmehr soll es aus der Menstruierenden und der Frau des Bruders folgen. Denn was kannst du widerlegen?
אלא תיתי מנדה ואחות אב ואחות אם מה להנך שכן איסור הבא מאליו אלא תיתי מנדה ואשת אח דמאי פרכת
Raw Acha, der Sohn Raw Ikas, wandte dagegen ein: Was [vergleichst du sie] mit der Menstruierenden und der Frau des Bruders, die ja zu Lebzeiten dessen, der sie verbietet, keine Erlaubnis haben? Willst du [das] von der verheirateten Frau sagen, die ja zu Lebzeiten dessen, der sie verbietet, eine Erlaubnis hat?
מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא מה לנדה ואשת אח שכן אין להם היתר בחיי אוסרן תאמר באשת איש שכן יש לה היתר בחיי אוסרה
Raw Acha aus Difti sagte zu Rabina: Ist es denn so, dass die Menstruierende und die Frau des Bruders zu Lebzeiten dessen, der sie verbietet, keine Erlaubnis haben, danach aber eine Erlaubnis haben? Bei der Menstruierenden
אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אטו נדה ואשת אח בחיי אוסרן הוא דאין להם היתר אבל לאחר מכאן יש להם היתר נדה
Original: Yevamot 54a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.