und man zwang ihren Herrn und machte sie frei. Und Raw Nachman bar Jizchak sagte: Man ging mit ihr zügellos um.
וכפו את רבה ועשאה בת חורין ואמר רב נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה
Gittin 38b גיטין
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wie vergleichst du! Dort eignete sie sich weder für einen Sklaven noch für einen Freien; hier ist es möglich, dass er sie einem seiner Sklaven bestimmt und sie bewacht.
הכי השתא התם לא לעבד חזיא ולא לבן חורין חזיא הכא אפשר דמיחד לה לעבדיה ומנטר לה
Zur Sache selbst: Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Jeder, der seinen Sklaven freilässt, übertritt ein Gebot, denn es heißt: „Für immer sollt ihr sie dienen lassen“ (Lev 25,46).
גופא אמר רב יהודה אמר שמואל כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר (ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו
Man wandte ein: Es geschah mit Rabbi Elieser, dass er in die Synagoge kam und keine zehn [Männer] fand; da ließ er seinen Sklaven frei, und dieser vervollständigte die Zehn. – Ein Gebot ist anders.
מיתיבי מעשה בר' אליעזר שנכנס בבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה מצוה שאני:
Die Rabbanan lehrten: „Für immer sollt ihr sie dienen lassen“ – eine Erlaubnis, Worte Rabbi Jischmaels; Rabbi Akiwa sagt: eine Pflicht. – Vielleicht ist Rabbi Elieser der Ansicht dessen, der sagt: eine Erlaubnis?
ת"ר לעולם בהם תעבודו רשות דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר חובה ודילמא ר"א סבר לה כמאן דאמר רשות
Das kannst du nicht meinen, denn es wird ausdrücklich gelehrt: Rabbi Elieser sagt: eine Pflicht.
לא סלקא דעתך דתניא בהדיא רבי אליעזר אומר חובה
Rabba sagte: Durch diese drei Dinge verarmen Hausherren: dass sie ihre Sklaven freilassen, dass sie am Schabbat ihre Güter besichtigen und dass sie ihre Mahlzeit am Schabbat zur Zeit des Lehrhauses ansetzen. Denn Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Zwei Familien waren in Jerusalem; die eine setzte ihre Mahlzeit am Schabbat an, die andere setzte ihre Mahlzeit am Vorabend des Schabbat an, und beide wurden entwurzelt.
אמר רבה בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון דמפקי עבדייהו לחירותא ודסיירי נכסייהו בשבתא ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה סעודתא בערב שבת ושתיהן נעקרו
Rabba sagte im Namen Raws: Wer seinen Sklaven heiligt, [dieser] wird frei. Was ist der Grund? Sein Körper wird nicht heilig; „für den Wert“ hat er nicht gesagt; [also] meinte er, dass er zum „heiligen Volk“ (Dtn 14,2) gehöre.
אמר רבה אמר רב המקדיש עבדו יצא לחירות מאי טעמא גופיה לא קדיש לדמי לא קאמר דליהוי (דברים יד, ב) עם קדוש קאמר
Und Raw Josef sagte im Namen Raws: Wer seinen Sklaven für herrenlos erklärt, [dieser] wird frei. Wer [es] vom Heiligen sagt, [sagt es] um so mehr vom Herrenloserklären; wer [es] vom Herrenloserklären sagt – beim Heiligen aber nicht, vielleicht meinte er den Wert.
ורב יוסף אמר רב המפקיר עבדו יצא לחירות מ"ד מקדיש כ"ש מפקיר מאן דאמר מפקיר אבל מקדיש לא דלמא לדמי קאמר
Man fragte: Braucht er einen Freibrief oder braucht er keinen? Komm und höre: Raw Chija bar Awin sagte im Namen Raws: Der eine wie der andere wird frei und braucht einen Freibrief.
איבעיא להו צריך גט שיחרור או לא צריך ת"ש דאמר רב חייא בר אבין אמר רב אחד זה ואחד זה יצא לחירות וצריך גט שחרור
Rabba sagte: Und wir wandten gegen unsere Lehre ein: Wer seine Güter heiligt, und es waren Sklaven darunter, dürfen die Schatzmeister sie nicht freilassen; aber sie verkaufen sie an andere, und andere lassen sie frei. Rabbi sagt: Ich sage: Auch er [selbst] kann seinen eigenen Wert geben und frei werden, weil es ist, als verkaufe er ihn ihm. – Ein Lehrstück wirfst du gegen Raw ein? Raw ist ein Tanna und streitet.
אמר רבה ומותבינן אשמעתין המקדיש נכסיו והיו בהן עבדים אין הגזברין רשאין להוציאן לחירות אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחירות רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו מתני' קא רמית עליה דרב רב תנא הוא ופליג
Komm und höre: „Doch alles Gebannte usw. … von Menschen“ (Lev 27,28) – das sind seine kanaanäischen Sklaven und Mägde. – Hier befassen wir uns mit einem, der sagte: „für den Wert“.
ת"ש (ויקרא כז, כח) אך כל חרם וגו' מאדם אלו עבדיו ושפחותיו הכנענים הכא במאי עסקינן דאמר לדמי
Wenn so, dann auch beim anderen [Lehrstück]: wenn er sagte „für den Wert“!
אי הכי אידך נמי דאמר לדמי
Wenn so – „die Schatzmeister dürfen sie nicht freilassen“: Was haben die Schatzmeister damit zu tun?
א"ה אין הגזברים רשאין להוציאן לחירות גזברים מאי עבידתייהו
Und weiter: „aber sie verkaufen sie an andere, und andere lassen sie frei“ – was haben andere damit zu tun? Und weiter: „Rabbi sagt: Ich sage: Auch er kann seinen eigenen Wert geben und frei werden, weil es ist, als verkaufe er ihn ihm“ – wenn es um den Wert geht, was heißt „weil es ist, als verkaufe er ihn ihm“?
ותו אבל מוכרין אותן לאחרים ואחרים מוציאין אותן לחירות אחרים מאי עבידתייהו ותו רבי אומר אומר אני אף הוא נותן דמי עצמו ויוצא מפני שהוא כמוכרו לו ואי לדמי מאי מפני שהוא כמוכרו לו
Komm und höre: Wer seinen Sklaven heiligt – [der Sklave] arbeitet und isst, denn er hat nur seinen Wert geheiligt.
תא שמע המקדיש עבדו עושה ואוכל שלא הקדיש אלא דמיו
Original: Gittin 38b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.