Also kommt das Verbot des Geheiligten zuerst.
אלמא איסור מוקדשין קדים
Chullin 90a חולין
Obwohl das Verbot des Geheiligten zuerst kommt, kommt das Verbot der Sehne und tritt auf sie hinzu, da sein Verbot auch für die Noachiden gilt.
אע"ג דאיסור מוקדשין קדים אתי איסור גיד חייל עלייהו שכן איסורו נוהג בבני נח
Von wem hast du diese Auffassung gehört? Von Rabbi Jehuda. Unsere Mischna entspricht aber doch nicht Rabbi Jehuda, denn sie lehrt: Es gilt beim Vieh und beim Wild, an der rechten Hüfte und an der linken Hüfte!
מאן שמעת ליה האי סברא ר' יהודה והא מתניתין דלא כרבי יהודה דקתני נוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל
Dieser Tanna stimmt ihm in einem Punkt zu und widerspricht ihm in einem.
האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא
Sag: Du hast es von Rabbi Jehuda bei einem unreinen [Tier] gehört, dessen Verbot ein einfaches Verbot ist; hast du es von ihm aber auch bei Geheiligtem gehört, dessen Verbot mit Ausrottung [Karet] belegt ist?
אימר דשמעת ליה לרבי יהודה בטמאה דאיסור לאו קדשים דאיסור כרת מי שמעת ליה
Vielmehr handelt es hier von einem [Tier], das zum ersten Mal wirft, [dessen Junges] schon im Mutterleib heilig ist.
אלא הכא במבכרת עסקינן דברחם קדוש
Und wenn du willst, sage: Die Jungen von Geheiligtem sind [schon] bei ihrem Entstehen heilig.
ואי בעית אימא ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים
Rabbi Chija bar Josef sagte: Das wurde nur von Geheiligtem gelehrt, das gegessen wird; bei Geheiligtem aber, das nicht gegessen wird, gilt das Verbot der Sehne nicht. Rabbi Jochanan aber sagte: Sowohl bei Geheiligtem, das gegessen wird, als auch bei Geheiligtem, das nicht gegessen wird, gilt das Verbot der Sehne.
אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו אלא קדשים הנאכלין אבל קדשים שאינן נאכלין אין איסור גיד נוהג בהן ורבי יוחנן אמר אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאין נאכלין איסור גיד נוהג בהן
Raw Papa sagte: Sie streiten nicht: Hier geht es darum, ihn [für das Essen] mit Geißelung zu bestrafen, dort darum, sie [auf den Altar] hinaufzubringen.
אמר רב פפא ולא פליגי כאן להלקותו כאן להעלותו
Manche sagen: Raw Papa sagte: Sie streiten nicht: Hier geht es darum, sie herauszuziehen, und dort darum, sie hinaufzubringen.
איכא דאמרי אמר רב פפא ולא פליגי כאן לחלצו וכאן להעלותו
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Über das Hinaufbringen streiten sie, denn es wurde gelehrt: „Und der Kohen soll das Ganze auf dem Altar in Rauch aufgehen lassen“ (Lev 1,9) – das schließt die Knochen, die Sehnen, die Hörner und die Hufe ein.
רב נחמן בר יצחק אמר להעלותו פליגי דתניא (ויקרא א, ט) והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים
Könnte man meinen, selbst wenn sie sich abgelöst haben? Darum heißt es: „Und du sollst deine Brandopfer darbringen, das Fleisch und das Blut“ (Dtn 12,27).
יכול אפילו פרשו ת"ל (דברים יב, כז) ועשית עולותיך הבשר והדם
Wenn [nur] Fleisch und Blut – könnte man meinen, man solle die Sehnen und Knochen herausziehen und [nur] das Fleisch auf den Altar bringen? Darum heißt es: „Und der Kohen soll das Ganze auf dem Altar in Rauch aufgehen lassen“ (Lev 1,9). Wie also? Sind sie verbunden, so bringt man sie hinauf; haben sie sich abgelöst, so nimmt man sie herunter, selbst [wenn sie] oben auf dem Altar [sind].
אי בשר ודם יכול יחלוץ גידים ועצמות ויעלה בשר לגבי מזבח ת"ל (ויקרא א, ט) והקטיר הכהן את הכל המזבחה הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו
Und wer ist der Tanna, von dem du gehört hast, dass er sagt: ‚Haben sie sich abgelöst, nimmt man sie herunter‘? Es ist Rabbi, denn es wurde gelehrt: „Und der Kohen soll das Ganze in Rauch aufgehen lassen“ – das schließt die Knochen, die Sehnen, die Hörner und die Hufe ein, selbst wenn sie sich abgelöst haben.
ומאן תנא דשמעת ליה דאמר פרשו ירדו רבי היא דתניא והקטיר הכהן את הכל לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים ואפילו פרשו
Wie aber erfülle ich dann: „Und du sollst deine Brandopfer darbringen, das Fleisch und das Blut“? Bei denen, die [vom Altar] abspringen. Wie also? Abspringende angebrannte Fleischstücke bringt man zurück, abspringende angebrannte Sehnen und Knochen bringt man nicht zurück.
והא מה אני מקיים ועשית עולותיך הבשר והדם בפוקעין הא כיצד עיכולי בשר אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות
Rabbi sagt: Ein Vers sagt: „Und der Kohen soll das Ganze in Rauch aufgehen lassen“ – er schließt ein; und ein Vers sagt: „Und du sollst deine Brandopfer darbringen, das Fleisch und das Blut“ – er schränkt ein. Wie also? Sind sie verbunden, so bringt man sie hinauf; haben sie sich abgelöst, so nimmt man sie herunter, selbst [wenn sie] oben auf dem Altar [sind].
רבי אומר כתוב אחד אומר והקטיר הכהן את הכל ריבה וכתוב אחד אומר ועשית עולותיך הבשר והדם מיעט הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו
Und die Rabbanan? Für verbundene [Teile] braucht es keinen Vers, um sie einzuschließen; das ist ebenso wie beim Kopf des Brandopfers. Nötig ist der Vers für abgelöste.
ורבנן מחוברין לא איצטריך קרא לרבויי מידי דהוה אראשה של עולה כי איצטריך קרא לפרשו
Und Rabbi? Für verbundene [Teile], die erlaubt sind,
ורבי מחוברין דהיתירא
Original: Chullin 90a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.