und feines Sägemehl der Zimmerleute, Kalk, Tonerde, Ziegel und Fassverschluss, die man zerstoßen hat, eingeschlossen sind? Darum heißt es: „und er bedecke es“. Man könnte meinen, ich schließe auch groben Dünger, groben Sand, zerriebene Metallgefäße, Ziegel und Fassverschluss, die man nicht zerstoßen hat, Mehl, Kleie und grobe Kleie ein; darum heißt es: „mit Erde“.
ונסורת של חרשין דקה וסיד וחרסית לבנה ומגופה שכתשן ת"ל וכסהו יכול שאני מרבה אף זבל הגס וחול הגס ושחיקת כלי מתכות ולבנה ומגופה שלא כתשן וקמח וסובין ומורסן ת"ל בעפר
Und was siehst du [für einen Grund], diese einzuschließen und jene auszuschließen? Nachdem die Schrift eingeschlossen und ausgeschlossen hat, schließe ich diese ein, die eine Art Erde sind, und schließe jene aus, die keine Art Erde sind.
ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שהן מין עפר ומוציא אני את אלו שאין מין עפר
Sag doch: „Und er bedecke es“ ist eine Verallgemeinerung, „mit Erde“ eine Einzelbestimmung; [bei] Verallgemeinerung und Einzelbestimmung ist in der Verallgemeinerung nur das enthalten, was in der Einzelbestimmung ist: Erde ja, etwas anderes nicht!
אימא וכסהו כלל עפר פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עפר אין מידי אחרינא לא
Raw Mari sagte: Weil es eine Verallgemeinerung ist, die der Einzelbestimmung bedarf; und jede Verallgemeinerung, die der Einzelbestimmung bedarf, legt man nicht nach [der Regel von] Verallgemeinerung und Einzelbestimmung aus.
אמר רב מרי משום דהוה כלל הצריך לפרט וכל כלל הצריך לפרט אין דנין אותו בכלל ופרט
Raw Nachman bar Jizchak sagte zu Rawa: Was ist seine Torheit? Ich habe es ihm gesagt, und aus dieser Baraita habe ich es ihm gesagt: Ging er in der Wüste und hatte keine Asche zum Bedecken, zerreibt er einen Golddenar und bedeckt; fuhr er auf einem Schiff und hatte keine Erde zum Bedecken, verbrennt er seinen Mantel und bedeckt.
א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא מאי בורכתיה אנא אמריתה ניהליה ומהא מתניתא אמריתה ניהליה היה מהלך במדבר ואין לו אפר לכסות שוחק דינר זהב ומכסה היה מהלך בספינה ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה
Gut „verbrennt er seinen Mantel und bedeckt“: Wir finden, dass Asche Erde genannt wird. Aber der Golddenar – woher haben wir das? Rabbi Seira sagte: „Und Goldstaub hat es“ (Ijob 28,6).
בשלמא שורף טליתו ומכסה אשכחן אפר דאיקרי עפר אלא דינר זהב מנלן אמר ר' זירא (איוב כח, ו) ועפרות זהב לו
Die Rabbanan lehrten: Man bedeckt nur mit Erde – Worte von Bet Schammai. Bet Hillel sagen: Wir finden, dass Asche Erde genannt wird, denn es heißt: „Und sie sollen für den Unreinen nehmen von der Erde des Verbrannten“ usw. (Num 19,17). Und Bet Schammai? „Erde des Verbrannten“ wird Erde genannt; schlechthin wird sie nicht Erde genannt.
תנו רבנן אין מכסין אלא בעפר דברי בית שמאי ובית הלל אומרים מצינו אפר שקרוי עפר שנאמר (במדבר יט, יז) ולקחו לטמא מעפר שריפת [וגו'] ובית שמאי עפר שריפה איקרי עפר סתמא לא איקרי
Rawa sagte: Zum Lohn dafür, dass unser Vater Abraham sagte: „Und ich bin Staub und Asche“ (Gen 18,27), erlangten seine Kinder zwei Gebote: die Asche der Kuh und den Staub der Sota.
אמר רבא בשכר שאמר אברהם אבינו (בראשית יח, כז) ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות אפר פרה ועפר סוטה
Und Rawa sagte: Zum Lohn dafür, dass unser Vater Abraham sagte:
ואמר רבא בשכר שאמר אברהם אבינו
Original: Chullin 88b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.