gehört nicht zu ihnen. Die Rabbanan sagten zu Rawa: Der Meister ist weder unter dem Verbergen des Angesichts noch unter „und er wird zum Fraß“. Er sagte zu ihnen: Wisst ihr denn, wie viel ich heimlich an das Haus des Königs Schapur schicken muss? Dennoch richteten die Rabbanan ihr Auge auf ihn. Inzwischen schickten die vom Haus des Königs Schapur und plünderten ihn aus. Er sagte: Das ist es, was gelehrt wurde: Rabban Schimon ben Gamliel sagte: Überall, wo die Weisen ihr Auge hingerichtet haben, [folgt] entweder Tod oder Armut.
אינו מהם אמרו ליה רבנן לרבא מר לא בהסתר פנים איתיה ולא בוהיה לאכול איתיה אמר להו מי ידעיתו כמה משדרנא בצנעא בי שבור מלכא אפי' הכי יהבו ביה רבנן עינייהו אדהכי שדור דבי שבור מלכא וגרבוהו אמר היינו דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני
„Und Ich werde Mein Angesicht an jenem Tag gewiss verbergen“ (Dtn 31,18). Rawa sagte: Der Heilige, gelobt sei Er, sagte: Obwohl Ich Mein Angesicht vor ihnen verborgen habe, werde Ich im Traum zu ihm reden. Raw Josef sagte: Seine Hand ist über uns ausgestreckt, denn es heißt: „Und im Schatten Meiner Hand habe Ich dich bedeckt“ (Jes 51,16).
(דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא אמר רבא אמר הקב"ה אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו רב יוסף אמר ידו נטויה עלינו שנאמר (ישעיהו נא, טז) ובצל ידי כסיתיך
Rabbi Jehoschua ben Chananja stand im Haus des Kaisers. Ein Ketzer zeigte ihm [durch Gebärden]: ein Volk, von dem sein Herr sein Angesicht abgewandt hat. Er zeigte ihm: Seine Hand ist über uns ausgestreckt. Der Kaiser sagte zu Rabbi Jehoschua: Was hat er dir gezeigt? – Ein Volk, von dem sein Herr sein Angesicht abgewandt hat; und ich zeigte ihm: Seine Hand ist über uns ausgestreckt.
ר' יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר אחוי ליה ההוא אפיקורוסא עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה אחוי ליה ידו נטויה עלינו אמר ליה קיסר לר' יהושע מאי אחוי לך עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה ואנא מחוינא ליה ידו נטויה עלינו
Sie sagten zu jenem Ketzer: Was hast du ihm gezeigt? – Ein Volk, von dem sein Herr [sein Angesicht] abgewandt hat. – Und was hat er dir gezeigt? – Ich weiß es nicht. Sie sagten: Ein Mann, der nicht weiß, was man ihm zeigt, soll vor dem König mit Gebärden zeigen? Sie führten ihn hinaus und töteten ihn.
אמרו ליה לההוא מינא מאי אחויית ליה עמא דאהדרינהו מריה מיניה ומאי אחוי לך לא ידענא אמרו גברא דלא ידע מאי מחוו ליה במחוג יחוי קמי מלכא אפקוהו וקטלוהו
Als Rabbi Jehoschua ben Chananja im Sterben lag, sagten die Rabbanan zu ihm: Was wird aus uns angesichts der Ketzer? Er sagte zu ihnen: „Verloren ist der Rat den Söhnen, verdorben ist ihre Weisheit“ (Jer 49,7): Sobald den Söhnen [Israels] der Rat verloren ging, ist die Weisheit der Völker der Welt verdorben.
כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין אמר להם (ירמיהו מט, ז) אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם כיון שאבדה עצה מבנים נסרחה חכמתן של אומות העולם
Rabbi Ila stieg die Treppe im Haus von Rabba bar Schila hinauf. Er hörte ein Kind, das las: „Denn siehe, der die Berge bildet und den Wind erschafft und dem Menschen kundtut, was sein Reden ist“ (Am 4,13). Er sagte: Ein Sklave, dem sein Herr kundtut, was sein Reden ist – gibt es für ihn Abhilfe? Was bedeutet „was sein Reden ist“? Raw sagte: Selbst das überflüssige Gespräch zwischen einem Mann und seiner Frau tut man dem Menschen in der Stunde seines Todes kund.
רבי אילא הוה סליק בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לינוקא דהוה קא קרי (עמוס ד, יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו אמר עבד שרבו מגיד לו מה שיחו תקנה יש לו מאי מה שיחו אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה
Ist das so? Raw Kahana lag doch unter dem Bett von Raw, hörte, wie er plauderte, scherzte und seine Bedürfnisse verrichtete, und sagte: Raws Mund ist wie der eines, der noch nie eine Speise gekostet hat! Er sagte zu ihm: Kahana, geh hinaus, das ist nicht anständig!
איני והא רב כהנא הוה גני תותי פורייה דרב ושמעיה דסח וצחק ועשה צרכיו אמר דמי פומיה דרב כמאן דלא טעים ליה תבשילא אמר ליה כהנא פוק לאו אורח ארעא
„Und wenn ihr es nicht hört, wird meine Seele im Verborgenen weinen wegen des Stolzes“ (Jer 13,17). Raw Schmuel bar Inja sagte im Namen von Raw: Der Heilige, gelobt sei Er, hat einen Ort, und sein Name ist „Verborgenes“. Was bedeutet „wegen des Stolzes“? Raw Schmuel bar Jizchak sagte: Wegen des Stolzes Israels, der ihnen genommen und den Götzendienern gegeben wurde. Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte: Wegen des Stolzes des Himmelreichs.
(ירמיהו יג, יז) ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה אמר רב שמואל בר איניא משמיה דרב מקום יש לו להקב"ה ומסתרים שמו מאי מפני גוה אמר רב שמואל בר יצחק מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונתנה לעובדי כוכבים ר' שמואל בר נחמני אמר מפני גאוותה של מלכות שמים
Gibt es denn Weinen vor dem Heiligen, gelobt sei Er? Raw Papa sagte doch: Es gibt keine Traurigkeit vor dem Heiligen, gelobt sei Er, denn es heißt: „Hoheit und Pracht sind vor Ihm, Stärke und Freude an Seinem Ort“ (1 Chr 16,27)! Das ist kein Widerspruch: Dies in den inneren Gemächern, jenes in den äußeren Gemächern.
ומי איכא בכיה קמיה הקב"ה והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה שנאמר (דברי הימים א טז, כז) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו לא קשיא הא בבתי גואי הא בבתי בראי
Und in den äußeren Gemächern nicht? Es steht doch geschrieben: „Und der Herr, der Ewige der Heerscharen, rief an jenem Tag zum Weinen und zur Klage, zum Kahlscheren und zum Umgürten mit Sacktuch“ (Jes 22,12)! Die Zerstörung des Tempels ist anders, denn selbst die Friedensengel weinten, denn es heißt: „Siehe, ihre Helden schreien draußen, die Friedensboten weinen bitterlich“ (Jes 33,7).
ובבתי בראי לא והא כתיב (ישעיהו כב, יב) ויקרא אדני ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק שאני חרבן בית המקדש דאפילו מלאכי שלום בכו שנאמר (ישעיהו לג, ז) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון:
„Und tränen, tränen wird mein Auge und Tränen vergießen, denn die Herde des Ewigen ist gefangen weggeführt“ (Jer 13,17). Rabbi Elasar sagte: Wozu diese drei Tränen? Eine um den ersten Tempel, eine um den zweiten Tempel und eine um Israel, das aus seinem Ort verbannt wurde. Und manche sagen: eine um die Vernachlässigung der Tora.
(ירמיהו יג, יז) ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה' אמר ר' אלעזר שלש דמעות הללו למה אחת על מקדש ראשון ואחת על מקדש שני ואחת על ישראל שגלו ממקומן ואיכא דאמרי אחת על ביטול תורה
Gut nach dem, der sagt: um Israel, das verbannt wurde – das ist, was geschrieben steht: „denn die Herde des Ewigen ist gefangen weggeführt“. Aber nach dem, der sagt: um die Vernachlässigung der Tora – was [bedeutet] „denn die Herde des Ewigen ist gefangen weggeführt“? Sobald Israel aus seinem Ort verbannt ist, gibt es keine größere Vernachlässigung der Tora als diese.
בשלמא למאן דאמר על ישראל שגלו היינו דכתיב כי נשבה עדר ה' אלא למאן דאמר על ביטול תורה מאי כי נשבה עדר ה' כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה
Die Rabbanan lehrten: Über drei weint der Heilige, gelobt sei Er, jeden Tag: über den, der sich mit der Tora befassen kann und sich nicht damit befasst; über den, der sich nicht mit der Tora befassen kann und sich [dennoch] damit befasst; und über einen Vorsteher, der sich über die Gemeinde erhebt.
תנו רבנן שלשה הקב"ה בוכה עליהן בכל יום על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק ועל פרנס המתגאה על הצבור
Rabbi hielt das Buch der Klagelieder und las darin. Als er zu diesem Vers kam: „Er hat vom Himmel zur Erde geworfen“ (Klgl 2,1), fiel es ihm aus der Hand. Er sagte: Vom hohen Dach in die tiefe Grube!
רבי הוה נקיט ספר קינות וקא קרי בגויה כי מטא להאי פסוקא (איכה ב, א) השליך משמים ארץ נפל מן ידיה אמר מאיגרא רם לבירא עמיקתא
Rabbi und Rabbi Chija waren unterwegs. Als sie zu einer Stadt kamen, sagten sie: Gibt es hier einen jungen Gelehrten? Wir wollen gehen und ihm unsere Aufwartung machen. Man sagte: Es gibt hier einen jungen Gelehrten, und er ist „reich an Augenlicht“ [d. h. blind]. Rabbi Chija sagte zu Rabbi: Bleib du sitzen, setze deine Fürstenwürde nicht herab; ich will gehen und ihm meine Aufwartung machen.
רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא כי מטו לההוא מתא אמרי איכא צורבא מרבנן הכא נזיל וניקביל אפיה אמרי איכא צורבא מרבנן הכא ומאור עינים הוא אמר ליה ר' חייא לרבי תיב את לא תזלזל בנשיאותך איזיל אנא ואקביל אפיה
Er hielt ihn fest und ging mit ihm. Als sie sich von ihm verabschiedeten, sagte er zu ihnen: Ihr habt ein Angesicht begrüßt, das gesehen wird und nicht sieht; möget ihr gewürdigt werden, das Angesicht zu begrüßen, das sieht und nicht gesehen wird. Er sagte zu ihm: Da hättest du mich jetzt um diesen Segen gebracht!
תקפיה ואזל בהדיה כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו אתם הקבלתם פנים הנראים ואינן רואין תזכו להקביל פנים הרואים ואינן נראין אמר ליה איכו השתא מנעתן מהאי בירכתא
Sie sagten zu ihm: Von wem hast du das gehört? – Aus dem Vortrag von Rabbi Jakob habe ich es gehört; denn Rabbi Jakob aus Kefar Chitaja machte seinem Lehrer jeden Tag seine Aufwartung. Als er alt wurde, sagte er zu ihm: Der Meister soll sich nicht bemühen, da der Meister es nicht kann.
אמרו ליה ממאן שמיעא לך מפרקיה דרבי יעקב שמיע לי דרבי יעקב איש כפר חיטייא הוה מקביל אפיה דרביה כל יומא כי קש א"ל לא נצטער מר דלא יכיל מר
Er sagte zu ihm: Ist denn gering, was über die Rabbanan geschrieben steht: „Dass er ewig weiterlebe, die Grube nicht sehe; denn er sieht die Weisen sterben“ (Ps 49,10–11)? Wenn schon, wer die Weisen in ihrem Tod sieht, leben wird, um wie viel mehr, [wer sie] in ihrem Leben [sieht]!
אמר ליה מי זוטר מאי דכתיב בהו ברבנן (תהלים מט, י) ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה חכמים ימותו ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה בחייהן על אחת כמה וכמה
Raw Idi, der Vater von Rabbi Jakob bar Idi, pflegte drei Monate unterwegs zu sein und einen Tag im Lehrhaus, und die Rabbanan nannten ihn „Lehrhausschüler eines Tages“. Er war gekränkt und wandte auf sich an: „Zum Gespött seinem Nächsten bin ich geworden“ usw. (Ijob 12,4). Rabbi Jochanan sagte zu ihm: Ich bitte dich, bestrafe die Rabbanan nicht!
רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא חלש דעתיה קרי אנפשיה (איוב יב, ד) שחוק לרעהו אהיה וגו' א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן
Rabbi Jochanan ging ins Lehrhaus und trug vor: „Und Mich suchen sie Tag für Tag, und Meine Wege zu erkennen begehren sie“ (Jes 58,2). Sucht man Ihn denn [nur] am Tag, und in der Nacht sucht man Ihn nicht? Vielmehr, um dir zu sagen: Jedem, der sich mit der Tora befasst, auch nur einen Tag im Jahr, rechnet es die Schrift an, als hätte er sich das ganze Jahr damit befasst.
נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (ישעיהו נח, ב) ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה
Und ebenso beim Maß der Strafe, denn es steht geschrieben: „Nach der Zahl der Tage, die ihr das Land ausgekundschaftet habt“ (Num 14,34). Haben sie denn vierzig Jahre gesündigt? Sie haben doch vierzig Tage gesündigt! Vielmehr, um dir zu sagen: Jedem, der eine Übertretung begeht, auch nur einen Tag im Jahr, rechnet es die Schrift an, als hätte er das ganze Jahr übertreten.
וכן במדת פורענות דכתיב (במדבר יד, לד) במספר הימים אשר תרתם את הארץ וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו אלא לומר לך כל העובר עבירה אפי' יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה:
„Wer gilt als Minderjähriger? Jeder, der nicht auf der Schulter seines Vaters reiten kann.“ Rabbi Seira wandte dagegen ein:
אי זהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו: מתקיף לה רבי זירא
Original: Chagigah 5b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.