Bis hierher – wer hat ihn gebracht?
עד הכא מאן אתייה
Chagiga 6a חגיגה
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Abaje sagte zu ihm: Bis hierher hat ihn seine Mutter gebracht, die zur Festfreude verpflichtet ist. Von hier an gilt: Wenn er an der Hand seines Vaters von Jerusalem zum Tempelberg hinaufsteigen kann, ist er verpflichtet, und wenn nicht, ist er befreit.
אמר ליה אביי עד הכא דמיחייבא אימיה בשמחה אייתיתיה אימיה מכאן ואילך אם יכול לעלות ולאחוז בידו של אביו מירושלים להר הבית חייב ואי לא פטור
Rabbi erwiderte für Bet Hillel auf die Worte von Bet Schammai: „Und Hanna zog nicht hinauf, denn sie sagte zu ihrem Mann: Bis der Knabe entwöhnt ist, dann will ich ihn bringen“ (1 Sam 1,22). Samuel konnte doch auf der Schulter seines Vaters reiten!
השיב רבי תחת בית הלל לדברי בית שמאי (שמואל א א, כב) וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והביאותיו והא שמואל דיכול לרכוב על כתיפו של אביו הוה
Sein Vater sagte zu ihm: Und nach deiner Ansicht – ist dir Hanna selbst nicht schwierig? War sie denn nicht zur Festfreude verpflichtet? Vielmehr sah Hanna an Samuel übermäßige Zartheit und fürchtete für Samuel die Beschwerlichkeit des Weges.
א"ל אבוה ולטעמיך תיקשי לך חנה גופה מי לא מיחייבא בשמחה אלא חנה מפנקותא יתירתא חזייא ביה בשמואל וחשא ביה בשמואל לחולשא דאורחא
Rabbi Schimon fragte: Ein lahmer Minderjähriger nach den Worten von Bet Schammai und ein blinder nach den Worten beider – was gilt?
בעי רבי שמעון קטן חיגר לדברי בית שמאי וסומא לדברי שניהם מהו
Wie ist der Fall? Wolltest du sagen, bei einem Lahmen, der nicht geheilt werden kann, und einem Blinden, dessen [Augen] sich nicht öffnen können – wenn schon ein Erwachsener befreit ist, ist es beim Minderjährigen eine Frage? Nein, es ist nötig bei einem Lahmen, der geheilt werden kann, und einem Blinden, dessen [Augen] sich öffnen können: Was gilt?
היכי דמי אילימא בחיגר שאינו יכול להתפשט וסומא שאינו יכול להתפתח השתא גדול פטור קטן מיבעיא לא צריכא בחיגר שיכול להתפשט וסומא שיכול להתפתח מאי
Abaje sagte: Überall, wo ein Erwachsener nach der Tora verpflichtet ist, erziehen wir auch den Minderjährigen nach rabbinischem Recht [dazu]; überall, wo ein Erwachsener nach der Tora befreit ist, ist auch der Minderjährige nach rabbinischem Recht befreit.
אמר אביי כל היכא דגדול מיחייב מדאורייתא קטן נמי מחנכינן ליה מדרבנן כל היכא דגדול פטור מדאורייתא מדרבנן קטן נמי פטור:
„Bet Schammai sagen: Das Erscheinungsopfer zwei Silber[-Maa]“ usw.
ב"ש אומרים הראייה שתי כסף כו':
Die Rabbanan lehrten: Bet Schammai sagen: Das Erscheinungsopfer zwei Silber[-Maa] und das Festopfer eine Silber-Maa, denn das Erscheinungsopfer steigt ganz zum Höchsten auf, was beim Festopfer nicht so ist. Und ferner finden wir bei Schawuot, dass die Schrift bei ihnen mehr Brandopfer als Friedensopfer vorschreibt.
ת"ר בית שמאי אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף שהראייה עולה כולה לגבוה מה שאין כן בחגיגה ועוד מצינו בעצרת שריבה בהן הכתוב בעולות יותר מבשלמים
Und Bet Hillel sagen: Das Erscheinungsopfer eine Silber-Maa und das Festopfer zwei Silber[-Maa], denn das Festopfer gab es schon vor der Offenbarung [am Sinai], was beim Erscheinungsopfer nicht so ist. Und ferner finden wir bei den Fürsten, dass die Schrift bei ihnen mehr Friedensopfer als Brandopfer vorschreibt.
ובית הלל אומרים הראייה מעה כסף וחגיגה שתי כסף שחגיגה ישנה לפני הדיבור מה שאין כן בראייה ועוד מצינו בנשיאים שריבה בהן הכתוב בשלמים יותר מבעולות
Und Bet Hillel – warum sagen sie nicht wie Bet Schammai? Was du sagst, das Erscheinungsopfer sei vorzüglicher, weil es ganz zum Höchsten aufsteigt – im Gegenteil, das Festopfer ist vorzüglicher, denn bei ihm gibt es zwei Verzehrungen. Und was du sagst, wir sollten von Schawuot folgern – man folgert ein Opfer des Einzelnen von einem Opfer des Einzelnen, aber man folgert nicht ein Opfer des Einzelnen von einem Opfer der Gemeinde.
ובית הלל מאי טעמא לא אמרי כבית שמאי דקא אמרת ראייה עדיפא דעולה כולה לגבוה אדרבה חגיגה עדיפא דאית בה שתי אכילות ודקא אמרת נילף מעצרת דנין קרבן יחיד מקרבן יחיד ואין דנין קרבן יחיד מקרבן צבור
Und Bet Schammai – warum sagen sie nicht wie Bet Hillel? Was du sagst, das Festopfer sei vorzüglicher, weil es es schon vor der Offenbarung gab – auch das Erscheinungsopfer gab es schon vor der Offenbarung.
ובית שמאי מ"ט לא אמרי כבית הלל דקאמרת חגיגה עדיפא דישנה לפני הדיבור ראייה נמי ישנה לפני הדיבור
Und was du sagst, wir sollten von den Fürsten folgern – man folgert etwas, das für die Generationen gilt, von etwas, das für die Generationen gilt, aber man folgert nicht etwas, das für die Generationen gilt, von etwas, das nicht für die Generationen gilt.
ודקאמרת נילף מנשיאים דנין דבר הנוהג לדורות מדבר הנוהג לדורות ואין דנין דבר הנוהג לדורות מדבר שאינו נוהג לדורות
Und Bet Hillel: Warum ist es beim Festopfer so, dass es es schon vor der Offenbarung gab? Weil geschrieben steht: „Und sie schlachteten Schlachtopfer als Friedensopfer“ (Ex 24,5). Beim Erscheinungsopfer steht doch auch geschrieben: „Und sie brachten Brandopfer dar“ (Ex 24,5)!
ובית הלל מאי שנא חגיגה דישנה לפני הדיבור דכתיב (שמות כד, ה) ויזבחו זבחים שלמים ראייה נמי הכתיב (שמות כד, ה) ויעלו עולות
Bet Hillel meinen: Das Brandopfer, das Israel in der Wüste darbrachte, war das beständige Brandopfer. Und Bet Schammai meinen: Das Brandopfer, das Israel in der Wüste darbrachte, war das Erscheinungsbrandopfer.
קסברי בית הלל עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי ובית שמאי סברי עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראייה הואי
Abaje sagte: Bet Schammai, Rabbi Elasar und Rabbi Jischmael meinen alle, das Brandopfer, das Israel in der Wüste darbrachte, war das Erscheinungsbrandopfer; und Bet Hillel, Rabbi Akiwa und Rabbi Jose ha-Gelili meinen alle, das Brandopfer, das Israel in der Wüste darbrachte, war das beständige Brandopfer.
אמר אביי בית שמאי ורבי אלעזר ור' ישמעאל כולהו סבירא להו עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת ראייה הואי ובית הלל ורבי עקיבא ור' יוסי הגלילי כולהו סבירא להו עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי
Bet Schammai – das, was wir gesagt haben. Rabbi Jischmael – wie gelehrt wurde: Rabbi Jischmael sagt: Die allgemeinen Regeln wurden am Sinai gesagt
בית שמאי הא דאמרן ר' ישמעאל דתניא ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני
Original: Chagigah 6a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.