Die überlegte Arbeit hat die Tora verboten, und „überlegte Arbeit“ steht nicht [ausdrücklich] geschrieben.
מלאכת מחשבת אסרה תורה ומלאכת מחשבת לא כתיבא:
Chagiga 10b חגיגה
„Die Festopfer.“ Sie stehen doch geschrieben! Es ist nur nötig für das, was Raw Papa zu Abaje sagte: Woher, dass dieses „Und ihr sollt es als Fest für den Ewigen feiern“ ein Schlachten [bedeutet]? Vielleicht sagt der Allbarmherzige: Feiert ein Fest!
חגיגות: מיכתב כתיבן לא צריכא לכדאמר ליה רב פפא לאביי ממאי דהאי וחגותם אותו חג לה' זביחה דלמא חוגו חגא קאמר רחמנא
Wenn dem so ist – wo geschrieben steht: „Und sie sollen Mir in der Wüste ein Fest feiern“ (Ex 5,1), bedeutet das dann auch: Feiert ein Fest? Und wenn du sagst, so ist es auch – es steht doch geschrieben: „Und Mose sagte: Auch du sollst uns Schlachtopfer und Brandopfer in die Hand geben“ (Ex 10,25)!
אלא מעתה דכתיב (שמות ה, א) ויחוגו לי במדבר הכי נמי דחוגו חגא הוא וכי תימא הכי נמי והכתיב (שמות י, כה) ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות
Vielleicht sagt der Allbarmherzige Folgendes: Esst, trinkt und feiert ein Fest vor Mir? Das kannst du nicht meinen, denn es steht geschrieben: „Und das Fett Meines Festes soll nicht über Nacht bleiben bis zum Morgen“ (Ex 23,18). Und wenn du meinst, es sei ein Feiern – hat ein Fest denn Fett?
דלמא הכי קאמר רחמנא אכלו ושתו וחוגו חגא קמאי לא סלקא דעתך דכתיב (שמות כג, יח) ולא ילין חלב חגי עד בקר ואי סלקא דעתך דחוגא הוא תרבא לחגא אית ליה
Vielleicht sagt der Allbarmherzige Folgendes: Fett, das zur Zeit des Festes kommt, soll nicht über Nacht bleiben?
ודלמא הכי קאמר רחמנא חלב הבא בזמן חג לא ילין
Wenn dem so ist: Was zur Zeit des Festes kommt, soll nicht über Nacht bleiben, aber was das ganze [übrige] Jahr [kommt], darf über Nacht bleiben? Es steht doch geschrieben: „die ganze Nacht bis zum Morgen“ (Lev 6,2)!
אלא מעתה הבא בזמן חג הוא דלא ילין הא דכל השנה כולה ילין (ויקרא ו, ב) כל הלילה עד הבקר כתיב
Vielleicht: Wäre es [nur] von jenem, hätte ich gemeint, jenes [sei] ein Gebot; [darum] schrieb der Allbarmherzige dieses für ein Verbot.
דלמא אי מההוא הוה אמינא ההוא לעשה כתב רחמנא האי ללאו
Für ein Verbot schrieb die Schrift einen anderen Vers: „Und nichts vom Fleisch, das du am Abend des ersten Tages schlachtest, soll über Nacht bis zum Morgen bleiben“ (Dtn 16,4). Und vielleicht [steht es da], um ihn zwei Verbote und ein Gebot übertreten zu lassen?
ללאו כתב קרא אחרינא (דברים טז, ד) ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר ודלמא לעבור עליו בשני לאוין ועשה
Vielmehr ergibt es sich aus „Wüste“ – „Wüste“: Hier steht geschrieben: „Und sie sollen Mir in der Wüste ein Fest feiern“, und dort steht geschrieben: „Habt ihr Mir Schlachtopfer und Speiseopfer dargebracht in der Wüste?“ (Am 5,25). Wie dort Schlachtopfer, so auch hier Schlachtopfer.
אלא אתיא מדבר מדבר כתיב הכא ויחוגו לי במדבר וכתיב התם (עמוס ה, כה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר מה להלן זבחים אף כאן זבחים
Und was [bedeutet] „wie Berge, die an einem Haar hängen“? Worte der Tora folgern wir nicht aus Worten der Überlieferung [der Propheten].
ומאי כהררין התלויין בשערה דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן:
„Die Veruntreuungen.“ Sie stehen doch geschrieben! Rami bar Chama sagte: Es ist nur nötig für das, was wir gelernt haben: Hat der Bote seinen Auftrag ausgeführt, hat der Hausherr veruntreut; hat er seinen Auftrag nicht ausgeführt, hat der Bote veruntreut.
מעילות: מיכתב כתיבן אמר רמי בר חמא לא נצרכא אלא לכדתנן השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל לא עשה שליחותו שליח מעל
Und wenn er seinen Auftrag ausgeführt hat – warum hat [der Hausherr] veruntreut? Sündigt etwa dieser und wird jener schuldig? Das ist „wie Berge, die an einem Haar hängen“.
וכי עשה שליחותו אמאי מעל וכי זה חוטא וזה מתחייב היינו כהררין התלויין בשערה
Rawa sagte: Und was ist die Schwierigkeit? Vielleicht ist es bei der Veruntreuung anders, denn sie folgert „Sünde“ – „Sünde“ von der Teruma: Wie dort der Bote eines Menschen wie er selbst ist, so ist auch hier der Bote eines Menschen wie er selbst.
אמר רבא ומאי קושיא דלמא שאני מעילה דילפא חטא חטא מתרומה מה התם שלוחו של אדם כמותו אף כאן שלוחו של אדם כמותו
Vielmehr sagte Rawa: Es ist nur nötig für das, was gelehrt wurde: Hat der Hausherr sich erinnert und der Bote sich nicht erinnert, hat der Bote veruntreut. Was hat der arme Bote getan? Das ist „wie Berge, die an einem Haar hängen“.
אלא אמר רבא לא נצרכא אלא לכדתניא נזכר בעל הבית ולא נזכר שליח שליח מעל שליח עניא מאי קא עביד היינו כהררין התלויין בשערה
Raw Aschi sagte: Was ist die Schwierigkeit? Vielleicht ist es wie bei dem, der Geld des Heiligtums für Profanes ausgibt.
אמר רב אשי מאי קושיא דלמא מידי דהוה אמוציא מעות הקדש לחולין
Vielmehr sagte Raw Aschi: Es ist nur nötig für das, was wir gelernt haben: Nahm er einen Stein oder einen Balken des Heiligtums, hat er nicht veruntreut; gab er ihn seinem Nächsten, hat er veruntreut, und sein Nächster hat nicht veruntreut. Er hat ihn doch genommen; was ist der Unterschied zwischen ihm und seinem Nächsten? Das ist „wie Berge, die an einem Haar hängen“.
אלא אמר רב אשי לא נצרכא אלא לכדתנן נטל אבן או קורה של הקדש הרי זה לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל מכדי מישקל שקלה מה לי הוא ומה לי חבירו היינו כהררין התלויין בשערה
ומאי קושיא דלמא כדשמואל דאמר שמואל הכא
Original: Chagigah 10b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.