Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Der ganze Unterhalt des Menschen wird ihm von Rosch Haschana bis Jom Kippur zugemessen, außer den Ausgaben für die Schabbatot, den Ausgaben für die Feiertage und den Ausgaben für das Torastudium seiner Söhne: Wenn er [dabei] weniger ausgibt, gibt man ihm weniger, und wenn er mehr ausgibt, gibt man ihm mehr.
כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו
Rabbi Abbahu sagte: Was ist der Schriftvers dafür? „Blast am Neumond den Schofar, (bei der Verhüllung) für den Tag unseres Festes“ (Ps 81,4). Welches Fest ist es, an dem der Mond verhüllt ist? Sage: Das ist Rosch Haschana. Und es steht geschrieben: „Denn ein Gesetz für Israel ist es, ein Recht des Gottes Jakobs“ (Ps 81,5).
א"ר אבהו מאי קראה (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר (בכסא) ליום חגנו איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פא, ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב
Woraus ist zu entnehmen, dass dieses „Gesetz“ [chok] ein Ausdruck für Unterhalt ist? Denn es steht geschrieben: „Und sie aßen ihr Zugemessenes, das Pharao ihnen gab“ (Gen 47,22). Mar Sutra sagte: Von hier: „Lass mich mein zugemessenes Brot essen“ (Spr 30,8).
מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא דכתיב (בראשית מז, כב) ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה מר זוטרא אמר מהכא (משלי ל, ח) הטריפני לחם חקי
Es wird gelehrt: Man sagte über Schammai den Älteren: All seine Tage aß er zu Ehren des Schabbats. Fand er ein schönes Tier, sagte er: Dieses für den Schabbat. Fand er ein anderes, schöneres als jenes, legte er das zweite beiseite und aß das erste.
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה
Aber Hillel der Ältere hatte eine andere Art, denn all seine Taten waren um des Himmels willen, wie es heißt: „Gepriesen sei der Ewige Tag für Tag“ (Ps 68,20). So wird auch gelehrt: Bet Schammai sagen: Vom ersten [Tag] deiner Woche an für deinen Schabbat; und Bet Hillel sagen: „Gepriesen sei der Ewige Tag für Tag.“
אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד שביך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה' יום יום
Rabbi Chama, der Sohn Rabbi Chaninas, sagte: Wer seinem Nächsten ein Geschenk gibt, braucht es ihn nicht wissen zu lassen, denn es heißt: „Und Mose wusste nicht, dass die Haut seines Gesichts strahlte“ (Ex 34,29).
א"ר חמא ברבי חנינא הנותן מתנה לחברו אין צריך להודיעו שנאמר (שמות לד, כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו
Man wandte ein: „Damit man weiß, dass ich, der Ewige, euch heilige“ (Ex 31,13) – der Heilige, gelobt sei Er, sprach zu Mose: Mose, ein gutes Geschenk habe ich in meiner Schatzkammer, und Schabbat ist sein Name, und ich will es Israel geben; geh und lass es sie wissen. Von hier sagte Rabban Schimon ben Gamliel: Wer einem kleinen Kind Brot gibt, muss es seine Mutter wissen lassen.
מיתיבי (שמות לא, יג) לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר לו הקב"ה למשה משה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיע אותם מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו
Das ist kein Einwand: Das eine [betrifft] ein Geschenk, das offenbar werden wird, das andere ein Geschenk, das nicht offenbar werden wird. – Auch der Schabbat ist [doch] ein Geschenk, das offenbar werden wird! – Die Gabe seines Lohnes wird nicht offenbar werden.
לא קשיא הא במתנה דעבידא לאגלויי הא במתנה דלא עבידא לאגלויי שבת נמי מתנה דעבידא לאגלויי מתן שכרה לא עבידא לאגלויי:
Der Meister sagte: „Von hier sagte Rabban Schimon ben Gamliel: Wer einem kleinen Kind Brot gibt, muss es seine Mutter wissen lassen.“ Was tut er ihm? Er salbt es mit Öl und trägt ihm Augenschminke auf. Und heute, da wir Zauberei befürchten, wie ist es? Raw Papa sagte: Er bestreicht es mit derselben Sache.
אמר מר מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו מאי עביד ליה שייף ליה משחא ומלי ליה כוחלא והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שייף ליה מאותו המין
Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Schimon ben Jochai: Alle Gebote, die der Heilige, gelobt sei Er, Israel gab, gab Er ihnen öffentlich, außer dem Schabbat, den Er ihnen im Verborgenen gab, denn es heißt: „Zwischen mir und den Kindern Israels ist er ein Zeichen für ewig“ (Ex 31,17).
א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל מצות שנתן להם הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצנעא שנאמר (שמות לא, יז) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם
Wenn dem so ist, sollten die Nichtjuden dafür nicht bestraft werden! – Den Schabbat hat Er ihnen kundgetan, die Gabe seines Lohnes hat Er ihnen nicht kundgetan. Und wenn du willst, sage: Auch die Gabe seines Lohnes hat Er ihnen kundgetan, die zusätzliche Seele hat Er ihnen nicht kundgetan.
אי הכי לא לענשו נכרים עלה שבת אודועי אודעינהו מתן שכרה לא אודעינהו ואי בעית אימא מתן שכרה נמי אודעינהו נשמה יתירה לא אודעינהו
Denn Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: Eine zusätzliche Seele gibt der Heilige, gelobt sei Er, dem Menschen am Vorabend des Schabbats, und am Ausgang des Schabbats nimmt man sie ihm wieder, denn es heißt: „Er ruhte und atmete auf [wa-jinafasch]“ (Ex 31,17) – da er geruht hat, wehe, die Seele ist verloren.
דאמר ר' שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר (שמות לא, יז) שבת וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש:
Was ist der Unterschied, dass Brot nicht? Wollte man sagen, wir brauchen etwas, das als Zukost dient, und Brot dient nicht als Zukost – Graupenbrei dient doch auch nicht als Zukost, denn Rabbi Seira sagte: Diese törichten Babylonier, die Brot mit Brot essen; und doch sagte Raw Nachumi bar Secharja im Namen Abajes: Man legt den Eruw mit Graupenbrei! Vielmehr brauchen wir etwas, das nicht häufig ist; und Brot ist häufig, und Graupenbrei ist nicht häufig.
מאי שנא פת דלא אילימא מידי דמלפת בעינן ופת לא מלפתא והא דייסא נמי דלא מלפתא דאמר ר' זירא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי מערבין בדייסא אלא מידי דלא שכיח בעינן ופת שכיחא ודייסא לא שכיחא
Manche sagen: Abaje sagte: Das hat man nur von einem Gericht gelehrt, aber [mit] Brot nicht. Was ist der Grund? Wollte man sagen, wir brauchen etwas, das nicht häufig ist, und Brot ist häufig – Graupenbrei ist doch nicht häufig, und doch sagte Raw Nachumi bar Secharja im Namen Abajes: Man legt den Eruw nicht mit Graupenbrei! Vielmehr brauchen wir etwas, das als Zukost dient; und Brot dient nicht als Zukost, und auch Graupenbrei dient nicht als Zukost, denn Rabbi Seira sagte: Diese törichten Babylonier, die Brot mit Brot essen.
איכא דאמרי אמר אביי לא שנו אלא תבשיל אבל פת לא מאי טעמא אילימא דמידי דלא שכיח בעינן ופת שכיחא והא דייסא לא שכיחא ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי אין מערבין בדייסא אלא מידי דמלפת בעינן ופת לא מלפתא ודייסא נמי לא מלפתא דאמר ר' זירא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא
Rabbi Chija lehrte: Auf die Linsen am Boden des Topfes darf man sich als Eruw Tawschilin verlassen. Und das gilt, wenn eine Olivengröße davon da ist. Raw Jizchak, der Sohn von Raw Jehuda, sagte: Das Fett auf dem Messer kratzt man ab und verlässt sich darauf als Eruw Tawschilin. Und das gilt, wenn eine Olivengröße davon da ist.
תני ר' חייא עדשים שבשולי קדרה סומך עליהן משום ערובי תבשילין וה"מ דאית בהו כזית אמר רב יצחק בריה דרב יהודה שמנונית שעל גבי הסכין גוררו וסומך עליו משום ערובי תבשילין והני מילי דאית בהו כזית
Rabbi Assi sagte im Namen Raws: Bei kleinen gesalzenen Fischen gibt es kein [Verbot] der Speisen, die von Nichtjuden gekocht sind. Raw Josef sagte: Und wenn ein Nichtjude sie gebraten hat, verlässt man sich auf sie als Eruw Tawschilin. Und wenn ein Nichtjude daraus ein Fischgericht [kasa de-harsena] gemacht hat, ist es verboten.
אמר רב אסי אמר רב דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בשולי נכרים אמר רב יוסף ואם צלאן נכרי סומך עליהם משום ערובי תבשילין ואי עבדינהו נכרי כסא דהרסנא אסור
Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen,
פשיטא מהו דתימא
Original: Beitzah 16a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.