Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Fällt ein Feiertag auf den Vorabend des Schabbats, so darf man nicht von vornherein am Feiertag für den Schabbat kochen; aber man kocht für den Feiertag, und wenn etwas übrig bleibt, bleibt es für den Schabbat übrig. Und man bereitet am Vorabend des Feiertags ein Gericht und verlässt sich darauf für den Schabbat.
מתני׳ יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת
Hat man es aufgegessen, oder ist es verloren gegangen, so darf man nicht von vornherein im Vertrauen darauf kochen; hat man aber irgendetwas davon übrig gelassen, so verlässt man sich darauf für den Schabbat.
אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת:
GEMARA: Woher diese Dinge? Schmuel sagte: Denn die Schrift sagt: „Gedenke des Schabbattages, ihn zu heiligen“ (Ex 20,8) – gedenke seiner [schon] vor einem anderen [Tag], der kommt, ihn vergessen zu lassen.
גמ׳ מנא הני מילי אמר שמואל דאמר קרא (שמות כ, ז) זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו
Wir haben gelernt: Man bereitet am Vorabend des Feiertags ein Gericht und verlässt sich darauf für den Schabbat. Einleuchtend ist es nach Raw Aschi, der sagt: damit man sagt, man backt nicht vom Feiertag für den Schabbat – deshalb am Vorabend des Feiertags ja, am Feiertag nicht. Aber nach Rawa – warum gerade am Vorabend des Feiertags? Auch am Feiertag!
תנן עושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת בשלמא לרב אשי דאמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת היינו דמערב יום טוב אין ביום טוב לא אלא לרבא מאי איריא מערב יום טוב אפילו ביום טוב נמי
Und ein Tanna leitet es von hier ab: „Was ihr backen wollt, backt, und was ihr kochen wollt, kocht“ (Ex 16,23). Von hier sagte Rabbi Elieser: Man backt nur im Anschluss an Gebackenes und kocht nur im Anschluss an Gekochtes. Von hier haben die Weisen den Eruw Tawschilin an die Tora angelehnt.
ותנא מייתי לה מהכא (שמות טז, כג) את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מכאן אמר רבי אלעזר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה
Die Rabbanan lehrten: Es geschah mit Rabbi Elieser, dass er den ganzen Tag über saß und über die Halachot des Feiertags vortrug. Eine erste Gruppe ging hinaus; er sagte: Das sind Leute von großen Fässern. Eine zweite Gruppe; er sagte: Das sind Leute von Fässern. Eine dritte Gruppe; er sagte: Das sind Leute von Krügen.
תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב ודורש כל היום כולו בהלכות יום טוב יצתה כת ראשונה אמר הללו בעלי פטסין כת שניה אמר הללו בעלי חביות כת שלישית אמר הללו בעלי כדין
Eine vierte Gruppe; er sagte: Das sind Leute von Flaschen. Eine fünfte Gruppe; er sagte: Das sind Leute von Bechern. Als eine sechste Gruppe begann hinauszugehen, sagte er: Das sind Leute des Fluches.
כת רביעית אמר הללו בעלי לגינין כת חמישית אמר הללו בעלי כוסות התחילו כת ששית לצאת אמר הללו בעלי מארה
Er richtete seine Augen auf die Schüler; ihre Gesichter begannen sich zu verfärben. Er sagte zu ihnen: Meine Söhne, nicht zu euch spreche ich, sondern zu jenen, die hinausgegangen sind, denn sie lassen das ewige Leben und befassen sich mit dem Leben des Augenblicks.
נתן עיניו בתלמידים התחילו פניהם משתנין אמר להם בני לא לכם אני אומר אלא להללו שיצאו שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה
Als sie sich verabschiedeten, sagte er zu ihnen: „Geht, esst Fettes und trinkt Süßes und sendet Portionen dem, der nichts bereitet hat, denn heilig ist der Tag unserem Herrn; und seid nicht betrübt, denn die Freude am Ewigen ist eure Stärke“ (Neh 8,10).
בשעת פטירתן אמר להם (נחמיה ח, י) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם
Der Meister sagte: „Denn sie lassen das ewige Leben und befassen sich mit dem Leben des Augenblicks.“ Aber die Freude des Feiertags ist doch ein Gebot! – Rabbi Elieser folgt seiner Ansicht, denn er sagt: Die Freude des Feiertags ist freigestellt.
אמר מר שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה והא שמחת יום טוב מצוה היא רבי אליעזר לטעמיה דאמר שמחת יום טוב רשות
Denn es wird gelehrt: Rabbi Elieser sagt: Der Mensch hat am Feiertag nur [eines von beiden]: Entweder er isst und trinkt, oder er sitzt und lernt. Rabbi Jehoschua sagt: Teile ihn: die Hälfte für den Ewigen und die Hälfte für euch.
דתניא רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה רבי יהושע אומר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
Rabbi Jochanan sagte: Und beide haben denselben Vers ausgelegt. Ein Vers sagt: „Eine Festversammlung dem Ewigen, deinem Gott“ (Dtn 16,8), und ein Vers sagt: „Eine Festversammlung soll euch sein“ (Num 29,35). Wie ist das [zu vereinbaren]? Rabbi Elieser ist der Ansicht: entweder ganz für den Ewigen oder ganz für euch. Und Rabbi Jehoschua ist der Ansicht: Teile ihn: die Hälfte für den Ewigen und die Hälfte für euch.
אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים טז, ח) עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר (במדבר כט, לה) עצרת תהיה לכם הא כיצד רבי אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ורבי יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם
Was [bedeutet] „dem, der nichts bereitet hat“? Raw Chisda sagte: Dem, der keinen Eruw Tawschilin gelegt hat. Manche sagen: Wer nichts hatte, um einen Eruw Tawschilin zu legen; wer aber etwas hatte, um einen Eruw Tawschilin zu legen, und ihn nicht gelegt hat, der ist nachlässig.
מאי לאין נכון לו אמר רב חסדא למי שלא הניח עירובי תבשילין איכא דאמרי מי שלא היה לו להניח עירובי תבשילין אבל מי שהיה לו להניח עירובי תבשילין ולא הניח פושע הוא
Was [bedeutet] „denn die Freude am Ewigen ist eure Stärke“? Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Elieser, dem Sohn Rabbi Schimons: Der Heilige, gelobt sei Er, sprach zu Israel: Meine Söhne, leiht auf meine Rechnung, heiligt die Heiligkeit des Tages und vertraut auf mich, und ich bezahle.
מאי כי חדות ה' היא מעוזכם אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בר' שמעון אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל בני לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע
Und Rabbi Jochanan sagte im Namen von Rabbi Elieser, dem Sohn Rabbi Schimons: Wer will, dass sein Besitz Bestand hat, pflanze darauf einen Adar[-Baum], denn es heißt: „Gewaltig [adir] in der Höhe ist der Ewige“ (Ps 93,4).
ואמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בר' שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר (תהלים צג, ד) אדיר במרום ה'
Oder auch: „Adra“, wie sein Name, wie die Leute sagen: Was ist ein Adra? Was für Generationen [dare] besteht. So wird auch gelehrt: Ein Feld, auf dem ein Adar[-Baum] steht, wird nicht geraubt und nicht gewaltsam weggenommen, und seine Früchte werden behütet.
אי נמי אדרא כשמיה כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא לדרי דרי תניא נמי הכי שדה שיש בה אדר אינה נגזלת ואינה נחמסת ופירותיה משתמרין
Raw Tachlifa, der Bruder von Rabbanai aus Chusa, lehrte:
תני רב תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה
Original: Beitzah 15b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.