dem ein Bissen im Hals stecken blieb.
דחנקתיה אומצא:
Berachot 45a ברכות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 2Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rabbi Tarfon sagt: „…der viele Lebewesen und ihren Mangel erschafft“. Rawa bar Raw Chanan sagte zu Abaje, und manche sagen: zu Raw Josef: Wie ist die Halacha? Er sagte zu ihm: Geh hinaus und sieh, wie das Volk es hält.
רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן: אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי ואמרי לה לרב יוסף הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Wie spricht man den Segen“.
הדרן עלך כיצד מברכין
MISCHNA: Drei, die zusammen gegessen haben, sind verpflichtet, gemeinsam zum Tischsegen aufzurufen. Wer Demai gegessen hat oder ersten Maasser, von dem seine Teruma abgenommen wurde, oder zweiten Maasser und Geweihtes, die ausgelöst wurden, und der Diener, der eine Olivengröße gegessen hat, und der Kutäer – man ruft [auch] mit ihm zum Tischsegen auf.
מתני׳ שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן אכל דמאי ומעשר ראשון שנטלה תרומתו מעשר שני והקדש שנפדו והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליו
Wer Tewel gegessen hat oder ersten Maasser, von dem seine Teruma nicht abgenommen wurde, oder zweiten Maasser und Geweihtes, die nicht ausgelöst wurden, und der Diener, der weniger als eine Olivengröße gegessen hat, und der Nichtjude – man ruft mit ihm nicht zum Tischsegen auf. Frauen, Sklaven und Minderjährige – man ruft mit ihnen nicht zum Tischsegen auf. Ab welcher Menge ruft man auf? Ab einer Olivengröße. Rabbi Jehuda sagt: Ab einer Eigröße.
אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו והשמש שאכל פחות מכזית והנכרי אין מזמנין עליו נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן עד כמה מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה:
GEMARA: Woher ist das abgeleitet? Raw Assi sagte: Denn der Vers sagt: „Rühmt die Größe des Ewigen mit mir, und lasst uns Seinen Namen gemeinsam erhöhen“ (Ps 34,4). Rabbi Abbahu sagte: Von hier: „Denn den Namen des Ewigen rufe ich aus – gebt unserem Gott Größe!“ (Dtn 32,3).
גמ׳ מה"מ אמר רב אסי דאמר קרא (תהלים לד, ד) גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו רבי אבהו אמר מהכא (דברים לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו
Raw Chanan bar Abba sagte: Woher, dass der, der Amen antwortet, seine Stimme nicht mehr erheben soll als der Segnende? Denn es heißt: „Rühmt die Größe des Ewigen mit mir, und lasst uns Seinen Namen gemeinsam erhöhen“ (Ps 34,4).
אמר רב חנן בר אבא מנין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו
Rabbi Schimon ben Pasi sagte: Woher, dass der Übersetzer nicht befugt ist, seine Stimme mehr zu erheben als der Vorleser? Denn es heißt: „Mose redete, und Gott antwortete ihm mit Stimme“ (Ex 19,19). Es hätte nicht „mit Stimme“ gesagt werden müssen; was lehrt „mit Stimme“? Mit der Stimme des Mose.
אמר ר' שמעון בן פזי מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא שנאמר (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול שאין תלמוד לומר בקול ומה תלמוד לומר בקול בקולו של משה
Es wird auch so gelehrt: Der Übersetzer ist nicht befugt, seine Stimme mehr zu erheben als der Vorleser; und wenn es dem Übersetzer nicht möglich ist, seine Stimme so laut zu erheben wie der Vorleser, so dämpfe der Vorleser seine Stimme und lese.
תניא נמי הכי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא ואם אי אפשר למתרגם להגביה קולו כנגד הקורא ימעך הקורא קולו ויקרא:
Es wurde gesagt: Über zwei, die zusammen gegessen haben, streiten Raw und Rabbi Jochanan. Einer sagt: Wenn sie gemeinsam zum Tischsegen aufrufen wollen, rufen sie auf; der andere sagt: Auch wenn sie aufrufen wollen, rufen sie nicht auf.
אתמר שנים שאכלו כאחת פליגי רב ורבי יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אם רצו לזמן אין מזמנין
Wir haben gelernt: Drei, die zusammen gegessen haben, sind verpflichtet, zum Tischsegen aufzurufen. Drei – ja, zwei – nicht!
תנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן שלשה אין שנים לא
Dort geht es um eine Pflicht, hier um eine freiwillige Möglichkeit.
התם חובה הכא רשות
Komm und höre: Drei, die zusammen gegessen haben, sind verpflichtet, zum Tischsegen aufzurufen, und dürfen sich nicht trennen. Drei – ja, zwei – nicht!
תא שמע שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן ואין רשאין ליחלק שלשה אין שנים לא
Anders ist es dort, weil sie von vornherein zur Pflicht verbunden sind.
שאני התם דקבעו להו בחובה מעיקרא
Komm und höre: Der Diener, der zweien aufwartete, darf mit ihnen essen, auch wenn sie ihm keine Erlaubnis gegeben haben; wartete er dreien auf, so darf er nicht mit ihnen essen, es sei denn, sie haben ihm Erlaubnis gegeben.
תא שמע השמש שהיה משמש על השנים הרי זה אוכל עמהם אע"פ שלא נתנו לו רשות היה משמש על השלשה הרי זה אינו אוכל עמהם אלא אם כן נתנו לו רשות
Anders ist es dort,
שאני התם
Original: Berakhot 45a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.