GEMARA: Es wurde gelehrt: [Wenn] das obere [Gelenk] sich zusammenzieht und das untere sich nicht zusammenzieht; beim Kamel ist das entsprechende erkennbar.
גמ׳ תנא קפץ העליון ולא קפץ התחתון וכנגדו בגמל ניכר:
Bechorot 41a בכורות
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Wegen dieser Makel schlachtet man den Erstgeborenen, und untauglich gewordene Opfertiere werden ihretwegen ausgelöst.
מתני׳ על אלו מומין שוחטין את הבכור ופסולי המוקדשין נפדין עליהן:
GEMARA: Wozu brauche ich das noch? Das hat er doch schon zu Anfang gelehrt: Wegen dieser Makel schlachtet man den Erstgeborenen! Nötig war der Schluss: Untauglich gewordene Opfertiere werden ihretwegen ausgelöst. Aber auch das ist doch selbstverständlich: Wenn wir [deswegen] schlachten dürfen, braucht man dann noch nach dem Auslösen zu fragen?
גמ׳ הא תו למה לי הא תנא ליה רישא על אלו מומין שוחטין את הבכור סיפא איצטריכא פסולי המוקדשין נפדין עליהן הא נמי פשיטא מישחט שחטינן מיפרק מיבעיא
Vielmehr: Weil er gelehrt hatte, dass er drei hinzufügte und sie zu ihm sagten: Diese haben wir nicht gehört, und er lehrt weiter [Makel], die von einem Einzelnen stammen, stellt er [die Lehre] bei allen anonym fest: Wegen dieser Makel schlachtet man den Erstgeborenen, und untauglich gewordene Opfertiere werden ihretwegen ausgelöst.
אלא איידי דתנא שלשה הוסיף ואמרו לו לא שמענו את אלו וקתני ואתי דיחידאה וקא סתים לה בכולהו על אלו מומין שוחטין את הבכור ופסולי המוקדשין נפדין עליהן:
MISCHNA: Und dies sind die, derentwegen man weder im Heiligtum noch in der Provinz schlachten darf: [ein Tier mit] weißem Fleck [im Auge] und Wasser [im Auge], die nicht beständig sind; mit inneren Zähnen, die angeschlagen, aber nicht ausgerissen sind; mit Krätze, mit einer Warze, mit Flechte; ein altes, ein krankes und ein übelriechendes; eines, mit dem eine Übertretung begangen wurde, und eines, das einen Menschen getötet hat – auf Grund eines einzigen Zeugen oder auf Grund der Eigentümer.
מתני׳ ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה חוורור והמים שאין קבועין וחוטין הפנימיות שנפגמו אבל לא שנעקרו ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית זקן וחולה ומזוהם ושנעבדה בו עבירה ושהמית אדם ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים
Und ein Tumtum und ein Androgynos – weder im Heiligtum noch in der Provinz. Rabbi Schimon sagt: Es gibt keinen größeren Makel als diesen. Die Weisen aber sagen: Er ist kein Erstgeborener, sondern darf geschoren und zur Arbeit gebraucht werden.
וטומטום ואנדרוגינוס לא במקדש ולא במדינה ר"ש אומר אין לך מום גדול מזה וחכמים אומרים אינו בכור אלא נגזז ונעבד:
GEMARA: Und Krätze nicht? Steht doch die Krätze in der Tora geschrieben (Lev 22,22)! Und Flechte nicht? Steht doch der Ausschlag in der Tora geschrieben (Lev 22,22)! Und es wurde gelehrt: „Krätze“ – das ist der Cheres; „Ausschlag“ – das ist die ägyptische Flechte. Und Resch Lakisch sagte: Warum heißt sie Jallefet? Weil sie [den Körper] umschlingt bis zum Todestag.
גמ׳ וגרב לא והכתיב (ויקרא כב, כב) גרב באורייתא וחזזית לא והכתיב (ויקרא כב, כב) ילפת באורייתא ותניא גרב זה החרס ילפת זו חזזית המצרית ואמר ר"ל למה נקרא שמה ילפת שמלפפת והולכת עד יום המיתה
Nun, Flechte gegen Flechte ist kein Widerspruch: hier die ägyptische Flechte, dort die gewöhnliche Flechte. Aber Krätze gegen Krätze ist ein Widerspruch! Auch Krätze gegen Krätze ist kein Widerspruch: das eine bei feuchter, das andere bei trockener. Die feuchte ist heilbar, die trockene ist nicht heilbar.
בשלמא חזזית אחזזית לא קשיא כאן בחזזית המצרית כאן בחזזית דעלמא אלא גרב אגרב קשיא גרב אגרב נמי לא קשיא הא בלח הא ביבש לח איתסי יבש לא מיתסי
Aber ist die feuchte heilbar? Es steht doch geschrieben: „Der Ewige wird dich mit dem Geschwür Ägyptens schlagen“ usw. (Dtn 28,27); und da geschrieben steht „und mit Cheres“, ist ja die feuchte Krätze genannt, und es heißt: „von denen du nicht geheilt werden kannst“!
ולח מיתסי והכתיב (דברים כח, כז) יככה ה' בשחין מצרים וגו' ומדכתיב ובחרס הרי גרב לח אמור וקאמר אשר לא תוכל להרפא
Vielmehr gibt es drei [Arten]: die des Verses ist trocken, sowohl innen als auch außen; die der Mischna ist feucht außen und innen; die ägyptische ist trocken innen und feucht außen, denn es steht geschrieben: „Und es wurde zu einem Geschwür, das in Blasen aufbrach, an Menschen“ (Ex 9,10).
אלא תלתא הוו דקרא יבש בין מבפנים בין מבחוץ דמתני' לח מבחוץ ומבפנים דמצרים יבש מבפנים ולח מבחוץ דכתיב (שמות ט, י) ויהי שחין פורח אבעבועות באדם:
Und das alte, das kranke und das übelriechende. Woher dies? Denn die Rabbanan lehrten: „Von dem Kleinvieh, von den Schafen und von den Ziegen“ (Lev 1,10) – ausgenommen das alte, das kranke und das übelriechende.
והזקן והחולה והמזוהם: מנהני מילי דתנו רבנן (ויקרא א, ב) מן הצאן ומן הכשבים ומן העזים פרט לזקן ולחולה ולמזוהם
Und sie sind [alle] nötig. Denn hätte der Allbarmherzige [nur] geschrieben, das alte auszuschließen, [so hätte ich gesagt: weil] es nicht wieder gesund wird; aber das kranke, das wieder gesund wird, würde ich sagen: nicht. Und hätte Er geschrieben, das kranke auszuschließen, [so hätte ich gesagt: weil] das nicht sein natürlicher Gang ist; aber das alte, bei dem das der natürliche Gang ist, würde ich sagen: nicht.
וצריכי דאי כתב רחמנא למעוטי זקן דלא הדר בריא אבל חולה דהדר בריא אימא לא ואי כתב למעוטי חולה דלאו אורחיה אבל זקן דהיינו אורחיה אימא לא
Und hätte der Allbarmherzige [nur] die zwei geschrieben, [so hätte ich gesagt:] um diese auszuschließen, weil sie abgemagert sind; aber das übelriechende, das nicht abgemagert ist, würde ich sagen: nicht. Und hätte Er nur das übelriechende ausgeschlossen, [so hätte ich gesagt:] weil es ekelhaft ist; aber diese, die nicht ekelhaft sind, würde ich sagen: nicht. Daher sind sie nötig.
ואי כתב רחמנא תרי למעוטי הני דכחישי אבל מזוהם דלא כחיש אימא לא ואי נמי למעוטי מזוהם משום דמאיס אבל הני דלא מאיסי אימא לא צריכי:
Eines, mit dem eine Übertretung begangen wurde usw. Woher dies?
ושנעבדה בו עבירה וכו': מנא הני מילי
Denn die Rabbanan lehrten: „Vom Vieh“ (Lev 1,2) – um das [Tier] auszuschließen, das [einen Menschen] beschlafen hat oder beschlafen wurde; „vom Rind“ – um das [als Götze] verehrte auszuschließen; „vom Kleinvieh“ – um das [für den Götzendienst] Abgesonderte auszuschließen; „und vom Kleinvieh“ – um das stoßende auszuschließen.
דת"ר (ויקרא א, ב) מן הבהמה להוציא רובע ונרבע מן הבקר להוציא את הנעבד מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח
Diese verdienen doch den Tod! – [Es geht um den Fall:] auf Grund eines einzigen Zeugen oder auf Grund der Eigentümer.
הני בני קטלא נינהו ע"פ עד אחד או ע"פ הבעלים
Nun, beim Tumtum: im Heiligtum nicht, denn vielleicht ist er weiblich; in der Provinz nicht, denn vielleicht ist er männlich und hat keinen Makel.
בשלמא טומטום במקדש לא דילמא נקבה היא במדינה לא דילמא זכר הוא ולית בה מומא
Aber beim Androgynos: im Heiligtum nicht, gut, denn vielleicht ist er weiblich; aber in der Provinz – angenommen, er ist männlich, so soll doch die Weiblichkeit [als] Einschnitt gelten, und man darf deswegen schlachten!
אלא אנדרוגינוס בשלמא במקדש לא דלמא נקבה היא אלא במדינה נמי נהי דזכר הוא תעשה נקבות חריץ וישחוט עלה
Abaje sagte: Der Vers sagt: „Oder eingeschnitten oder gebrochen“ (Lev 22,22) – das Eingeschnittene gleicht dem Gebrochenen: Wie das Gebrochene an einer Stelle des Knochens ist, so ist auch das Eingeschnittene an einer Stelle des Knochens.
אמר אביי אמר קרא (ויקרא כב, כב) או חרוץ או שבור חרוץ דומיא דשבור מה שבור במקום עצם אף חרוץ במקום עצם
Rawa sagte: Auch ohne „gebrochen“ kannst du nicht sagen, dass ein Einschnitt an einer Stelle des Fleisches ein Makel ist. Denn wenn du meinst, es sei ein Makel – da [die Baraita] doch sagt: „Krätze“ ist der Cheres, und der ist eingeschnitten, denn es steht geschrieben: „Und sein Aussehen ist tiefer als die Haut“ (Lev 13,25), wie das Aussehen der Sonne tiefer ist als der Schatten –
רבא אמר בלא שבור נמי לא מצית אמרת חרוץ במקום בשר הוי מומא דאי סלקא דעתך הוי מומא כיון דאמר גרב זהו חרס מיחרץ דכתיב (ויקרא יג, כה) ומראהו עמוק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל
so hätte der Allbarmherzige [nur] „eingeschnitten“ schreiben sollen und hätte „Krätze“ nicht gebraucht, und ich würde sagen: Wenn das Eingeschnittene, das nicht ekelhaft ist, ein Makel ist, um wie viel mehr die Krätze, die ekelhaft ist! [Wenn] der Allbarmherzige [dennoch] „Krätze“ schrieb, [dann] um zu sagen, dass ein Einschnitt an einer Stelle des Fleisches kein Makel ist.
וליכתב רחמנא חרוץ ולא בעי גרב ואמינא חרוץ דלא מאיס הוי מומא גרב דמאיס לא כל שכן כתב רחמנא גרב למימר דחרוץ במקום בשר לא הוי מומא:
Rabbi Jischmael sagt: Es gibt keinen größeren Makel als diesen. Wie Abaje sagt er nicht: Dass das Eingeschnittene dem Gebrochenen gleicht, sagen wir nicht.
רבי ישמעאל אומר אין לך מום גדול מזה: כאביי לא אמר חרוץ דומיא דשבור לא אמרינן
Wie Rawa sagt er auch nicht: Vielleicht [gilt das nur], wo es nicht erkennbar ist; wo es aber erkennbar ist, nennen wir es einen schlimmen Makel.
כרבא נמי לא אמר דילמא היכא דלא מינכרא אבל היכא דמינכר מום רע קרינא ביה
Original: Bekhorot 41a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.